פרופיל בלוג יומן גולשים כותבים רשת האהבה 💬 פורומים 💕 הכרויות 📬 דואר
אהבה - אתר האהבה הישראלי

•°.•שכונת ה-חיים•°.•

✍️ ניקול111 📅 14/05/2005 21:16 👁️ 127,674 צפיות 💬 2,362 הודעות
← חזרה לפורום עמוד 34 מתוך 158
נו מה עם ההמשך ???...
דחופי דחופי !!!
נוווו 😕
ניקול שימי כבר המשךך!!!! 😮
😢 😠
-לינורוש-
מ-ו-ש--ל-ם--םם-םם
המשךךךךך!!




בתאלוששששש
סיפור פשוט מהממם!!!!!!!!!!
שימי המשך דחוף!!!!!!

לאב אור 😊
המשךך!!!
אני לא מוכנה לחכות כלכך הרבה!! אני רוצה המשךך!!! 😠
חחח סתם כפפפפפפפפארה קחי תזמןן.. אבל שזה יהיה מהר!!
שימיי המשךך יפהה וארוךך..=)
אוהבתת הכיי
שירנוששששש

>>ד"א יש לך סיפוררר מוששששלם
ייאלה שימי המשךך...
יש לך אישורר ממניי חעחעחעעע..😊
בנות נות...הינה ההמשך
פשוט אתמול לא הייתי בבית ועכשיו אני לומדת לבגרות האחרונה...

אני לא יודעת כמה זמן ישנתי אבל היה ערב כשהתעוררתי והרגשתי ריח נעים של אוכל בוקע מהסלון...יצאתי וזוהר עמד במטבח והכין סלט. איזה חמוד, כלכך התאים לו, ידעתי שיצא ממנו שף תגול כשהוא יגדל, כי ראו את ההתלהבות שבו כשהוא עסק בזה...
הוא קלט אותו והתיישבנו לאכול..
"טעים"...אמרתי וטעמתי מהסךט היווני הטעים שהוא עשה
"תודה..." הוא אמר באדישות
"זוהר...מה נסגר אתה כזה מרוחק?" הפסקתי לאכול לשניה
"סתם...אני חושב על מה שסיפרת לי..." הוא אמר והמשיך לאכול
"מה יש לחשוב על זה?" לא הבנתי
"לא יודע...זה מציק לי" הוא אמר
"באיזה אופן?" שאלתי
"שאת לא סומכת עליי.." הוא אמר והסתכל עלי
"זוהר..זה לא שאני לא סומכת עלייך...פשוט אני מפחדת ואני נורא חשדנית זה הכל" אמרתי
"חשדות פרושו לא לסמוך" הוא אמר
"דיי נו...חשבתי אתה מבין אותי" הסתכלתי עליו
"אני מבין אותך...פשוט זה מפריע לי זה, אני אתגבר על זה" הוא אל התסכל עלי
"זוהר...אתה כזה שקוף. תגיד מה שאתה רוצה להגיד" אמרתי לו
"אין לי להגיד לך משהו מיוחד..פשוט תפסיקי לחשוד בכל דבר, ליטל, זיו, דגנית- שבכלל לא מזיזה לי איבר בגוף..ושלא נדבר על ליטל שאין לה משמעות בחיים שלי בכלל...אני יודע זה טיפה קשה לך..אבל תני לי לעזור לך..אל תבני בועה שבה את מתחבאת, זה לא יעזור בכלום..יש לך אותי ואני לא אעשה שום דבר שיכול לפגוע בך, אני מבטיח לך ואני אוהב אותך יותר מאשר את החיים שלי ואני חושב שהיית צריכה להבין את זה" הוא סיים
הסתכלתי על האוכל ונפלה לי דמעה...הוא ראה את זה וקפץ מהכיסא, הרים אותי מהכיסא וחיבק חיבוק חזק ודואג:
"מאמי..למה את בוכה? אני מצטער, לא מתכוונתי לפגוע" הוא אמר אמר והרחיק אותי מעצמו כשהוא מסתכל עלי.
"סתם...עצוב לי.." אמרתי
"למה עצוב לך?? זה לא בא בכוונה שלילית או משהו כשאמרתי לך את זה" הוא אמר
"זה לא בדיוק קשור אלייך..פשוט השיחה של היום עדיין תקועה לי פה.." שמתי את ידי על הלב
"לא צריך ניקי...שתצא. הוא אידיוט, ולכולם יוצא לפעמים ליפול על מטומטמים והוא לא שמעה דמעה שלך" הוא עודד אותי
לא אמרתי לו כלום וחיבקתי אותו..הייתי צריכה חיבוק ממנו בשביל להרגיש יותר טוב. לדעת שהוא שם בשבילי ואוהב אותי.
"אני מצטער מתוקה..." הוא אמר
"על מה??" לא הבנתי
"לא יודע...אני מרגיש אשם שהתחלת לבכות.." הוא ניגב לי את שארית הדמעה שהייתה לי
"חחחח באמת שזה לא באשמתך...לקחת לתשומת ליבי כל מה שאמרת ובאמת שלא זה מה שפגע בי..סתם הייתי צריכה להתפרק" חיוך קטן עלה לי על הפנים
"חח בואי..אני רוצה לספר לך משהו.." הוא הושיב אותי עליו על הכיסא
"מה??" שאלתי
"אני רוצה לקחת אותך לשכונת החיים" הוא אמר
"מה ז"א שכונת החיים?" לא הבנתי
"זה מקום כזה שאני ואייל מצאנו וקראנו לו שכונת החיים" הוא אמר
"למה??" שאלתי
"כי הוא נמצא בשכונה שלנו אבל זה מקום שמרגישים בו חיים.." הוא אמר
"אני אשמח ללכת לשם..." אמרתי
"יאאלה בואי...בערב הוא הכי יפה ואז אני אחזיר אותך הביתה" הוא הקים אותי והלך להביא טלפון
"למי אתה מתקשר?" שאלתי
"אייל...הלווו אחי" הוא ענה לי וישר ענה לטלפון
"הכל טוב, שמע אני צריך תאוטו שלך לשעה וחצי בערך.." אמר זוהר
"הכל בסדר...תודה אחי, ביי" הוא אמר וניתק
"יאאלה בואי נלך מהר ואז ניקח תאוטו" אמר זוהר
"שניה אני אקח תתיק...אגב, איפה אחותך ואמא שלך?" שאלתי תוך חיפוש התיק
"הלכו לאנשהו..אני יודע? מצאת?" הוא שאל
"כן כן...יאאלה" הושטתי לו את ידי
יצאנו מהבלוק והתחלנו ללכת בכל מיני סמטאות מפחידות.
"אמא, אם הייתי הולכת פה לבד הייתי משתינה במכנסיים" אמרתי לו
"אל דאגי..זה נראה מפחיד פה, אבל המקום שומם" אמר זוהר
"חחח מתי מגיעים?" שאלתי
"מה קרה פרינססה? העייפת ללכת?" הוא שאל
"חח לא...פשוט המקום הזה מצמרר אותי" אמרתי
"חחחחח..אל תאגי, מסטר זוהר פה כדי להגן על אישתו" הוא צחק
"חחחח..לא זכור לי שהבאת לי טבעת.." אמרתי לו
"דונט וורי...אני אביא" הוא אמר
"נחייה ונראה..." אמרתי והמשכנו ללכת בשתיקה כמה דקות
"הינה הגענו..בואי תעלי" הוא השיט לי את ידו ותפסנו על גג של איזה בבית נטוש ברחוב קטן ששמו לא נכתב.
"השם ישמור..אני בכפכפים.." בקושי הצלחתי לטפס
"תסתכלי..." התרוממתי והוא הצביע לאופק
"ואוווווווו...איזה מהמם..." אמרתי. מאותו הגג נראה הירח כלכך קרוב והנוף היה לעבר הים, הגלים נראו כלכך קרובים כאילו עוד שניה מכסים אותנו...זה היה םשוט מהמם.
"עכשיו את מבינה למה קוראנו לזה שכונת ה-חיים?" הוא התגיש את הה'..
"כן...באמת ההרגשה פה כלכך חייה..הכל נראה כלכך חיי ומהמם" עדיין התפארתי מהנוף המדהים...
תמיד חלמתי לנשק פה את הבחורה שיגיע לה לחוות רגע כזה במקום כזה הוא אמר ונישק אותי את הנשיקה הכי מדהימה ורומנטית שהייתה לנו עד עכשיו. הרגשתי כלכלך טוב..המקום הזה, בין הסמטאות החשוכות והנטושות באמת היה קסום...
לאט לאט ירדנו והתחלנו להתקדם בשקט, נהנים מהרגע הקסום שהיה לנו, חושבים עליו ומתקרבים לביתו של אייל.
זוהר התקשר לאייל ואייל הוציא לו את המפתחות של המאזגה 3 שלו...
"יאאלה בואי אני אסיע אותך הביתה" אמר זוהר ופתח לי את דלת המכונית
"מארסי סניור..." אמרתי ונכנסתי.
בדרך דיברנו על כל מיני שטויות, ביצפר, חברים, משפחה, בילויים..הכל.
"ניקול.." הוא אמר כשהגענו
"כן זורי?" שאלתי
"לדעתי את צריכה להשלים עם הידיד שלך...צריך לדעת לסלוח לאנשים..." אמר זוהר
"אני מבינה...אני אחשוב על זה..." אמרתי
"ניקול..אם אני סלחתי לאבא שלי..את גם יכולה לסלוח לו.." הוא אמר
"אל תשווה...אבא שלך והוא זה שני דברים שונים.." אמרתי
"לא זה לא..זה בדיוק אותו הדבר...שיהם עשו משהו שפגע בנו" אמר זוהר
"אולי אתה צודק..." אמרתי
"לא אולי..אני צודק, תאמיני לי ותסמכי עלי...איפה הוא גר?" שאל זוהר
"בהמשך הרחוב..." אמרתי
הוא המשיך לנסוע עד שבגענו לביתו של דורון...כבר שכחתי איך הוא נראה מבפנים, הוא ניסה כמה פעמים לדבר איתי אבל אני הייתי כלכך פגועה שלא הסתכלתי עליו אפילו ושכחתי איך הוא נראה.
"יאאלה כנסי...ואחרי זה תתקשרי אלי.." הוא אמר לי
"אני מפחדת.." אמרתי
"ממה?" הוא שאל
"אני לא יודעת..." עניתי
"אל תדאגי...יהיה בסדר...סמכי עלי" הוא הביא לי נשיקה מהירה בפה ויצאתי.
כשהתקדמתי לעבר הדלת הסתכלתי אחורה, ראיתי שזוהר עומד עם האוטו ומסתכל עלי...הוא קרץ לי והרגשתי טוב עם עצמי. התדקמתי לעבר הדלת ודפקתי...
"טוק טוק טוק..."
"שניההההה פותחחחחחח" שמעתי את קולו המרוחק של דורון
הוא פתח את הדלת והכריך שהיה לו ביד נפל מרוב הלם...
"ני..ק...קו..ל" הוא גמגמם
"שלום דורון..אני חושבת שאנחנו צריכים לדבר" אמרתי ונכנסתי לביתו. אחרי שהוא סגר את הדלת שמעתי את מכוניתו של זוהר נוסעת...הסתכלתי על דורון וחייכתי. הוא עדיין עמד שם המום..

זה הכל לפרק הזה!! תגיבווו..פליז?? חחח
נ.ב: תודה על התגובות!!
יאאאאא איזה יפהההההה....=]
המשךךךךךך ומהררררר

מואה.. לילושש...=]]]
וואפס...שכחתי מיזה דורון....חח.....

טוב יצא מדהים ניקי !!!

המשךךךך !!!






נדיוששששששש..!!! 😊
מאמי הסיפור הכי יפה באתר ב=ד=ו=ק...


תעשי יותר המשכים ב'קשהההה



יאללה אנחנו רוצות המשך מהמם כמו תמיד.. 😉
אני איתך 😊
וןוואייי מושלםם ניקיייייי זה מהמםם פשוט אין לי מיליים!!
אני רוצההה המשךך!!
איזהה יפהה תמשיכיייי יששש לךך עוד אישור ממניי זה עוזרהאישורים האלה אחרי הכלל חחעחעחעע יאאלה תמשיכיי ממש יפה יצא לךך..

ברוכים השבים!

התחבר לחשבון שלך באהבה

שאלת אבטחה למניעת ספאם
או התחבר באמצעות

הצטרף לאהבה

יצירת חשבון חדש

3-25 תווים, ללא רווחים
גיל מינימום להרשמה: 13
שאלת אבטחה למניעת ספאם
לפחות 6 תווים
או הרשם באמצעות

שכחת סיסמא?

נשלח לך קישור לאיפוס