אני רוצה המשך עכשיו ומידדדדד!!!! :]]
סיפור פצצתי.. חחח
לאב יו
גלוש
מושלם !!
המשךךך ובדחיפותת!!
לאבב יוווו
--------------
בוח =]
המצ'ךךךךךךך
מוואה ענקיתתת 😛
מאמי שימי לנו המשך היום ב'קשה מחר על הבוקר אני בטבריה ובלי הסיפור שלך אני לא ישן בכלל
סיפור מעלףףףףףףףףףף
יאללה המשךךךך 😊
QUOTE (כינוי_בשיפוץ @ 08/06/2005) מאמי שימי לנו המשך היום ב'קשה מחר על הבוקר אני בטבריה ובלי הסיפור שלך אני לא ישן בכלל
סיפור מעלףףףףףףףףףף
יאללה המשךךךך 😊
חחח תודה מותק!
רגע..אתה בן??חחח...
ומתי אתה נוסע? כי אני הולכת יחסית גם מוקדם מחר כי יש לי בגרות בספרות! 😊
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
סיפור מעלףףףףףףףףף!!!
המשך דחוףףףףףףףףףףףף!!!!!!!
סיפור מהמםם!!
מואהה שלי!
נסטיוששש המשךך
סיפורר שולטט.!!!
בתאלושש 😊
😢
מה השארת אותי בלי המשךךךךךךךךךךךך
לא פירר...
תמשיכיי דחוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
ניקול מה ניסגר אם ההמשך שלי??
דפקתי בדלת וזוהר אמר:
"כנסי..."
"אהלן" נכנסתי
"שלום...בבקשה תשבי" הוא אמר
"אוקיי...אז ככה תקשיב" אמרתי
"כולי אוזן" הוא אמר
"אני לא יודעת איפה ואיך להתחיל.." אמרתי
"תתחילי מאיפה שבא לך רק תתחילי" הוא אמר
"טוב אז ככה...ההורים שלי מפגרים!!!" פתחתי את דבריי
"חחחחחחחחח...ומה זה קשור אלי??" הוא צחק
"הם לא נותנים לי לצאת עם מישהו שהמצב בבנק שלו יותר נמוך משלנו" אמרתי כשאני לא צוחקת מההערה הקודמת שלי ואומרת זו במהירות בלי לקחת נשימה
"מה?" פניו שינו הבעה
"מה אני אעשה?! בגלל זה לא אמרתי להם שום דבר בקשר אלייך..כי הדבר הראשון שאמא שלי הייתה שואלת זה איפה ההורים שלך עובדים" אמרתי
"אני פשוט לא מאמין.." הוא עדיין ישב בשוק
"מה אתה לא מאמין" אמרתי
"עד כמה אנשים יכולים להיות מסונוורים מכסף" הוא לא שם לה שהוא פוגע בי למרות שהוא צדק
"זה לא כולם..." ניסתי להגן על עצמי
"מי זה לא כולם?! לא את?!" פתאום הוא הרים את הקול
"זוהר...אל תצעק עליי זה ברור!? אני עכשיו קמה והולכת אם אתה ממשיך לצעוק" התעצבנתי
"אם זה לא היית גם את לא היה לך אפכת לריב עם ההורים שלך..אבל העובדה שאת לא יכולה לעמוד והתעמת איתם על זה מוכיח את העובדה שלך זה מזיז מאותה מידה שזה מזיז להם...איזה דפוק אני, אני לא מאמין...פשוט לא מאמין"...
"אני מבינה שאין לי מה להישאר פה יותר...שיהיו לך חיים טובים" אמרתי
"קפצי להגיד שלום לזיו...אני בטוח שאמא שלך תאהב אותו הרבה יותר, ואולי גם את?" הוא היה מגעיל והרגשתי חנק עז בגרון
"עכשיו תורי להגיד אני לא מאמינה...לא מאמינה שחשבתי בכלל להיות עם חרא כמוך...לך לכל הרוחות והשדים..אני לא רוצה לשמוע ממך יותר בחיים שלי...לא מגיע לך להיות איתי בכלל, לא מגיע לך להרגיש ולדעת מה אני מוכנה להעניק מעצמי בשביל בנאדם חשוב לי!!" אמרתי ודמעות עמדו בעיניי
"להתראות" הוא אמר ופתח את הדלת
יצאתי משם והתקשתי לנתנאל. הוא חזר כבר לצבא והוא היה כלכך חסר לי, כלכך.
כשסיפרתי לו הכל, תוך כדי שאני מתהלכת כמו מתה על החוף, נתנאל אמר לי שמצד אחד הוא יכול להבין אותו. הוא אמר שאם היה במקומו היה מרגיש אותו דבר כי ההתנהגות של זוהר נבעה מההשפלה שהוא הרגיש בזה שהוא לא מספיק טוב כלכלית. ידעתי שהוא צודק, אבל פגע בי שזוהר חושב שאני כזו...אבל איך אני אבוא ואני אגיד את זה לאמא!? גם אם היא תדע היא בחיים לא תחבב אותו ותעשה הכל כדי להפריד בנינו..אני יודעת שזה לא נשמע אמיתי וכמו איזו טלנובלה, אבל ככה זה החיים שלי...טלנובלה אחת גדולה שאני מגלמת את השחקנית הראשית בה.
חזרתי הביתה והתחלתי לבכות..כלכך התגעגתי למגע החם שלו, לנשיקה הראשונה אצלו בבית, לנשיקה הלוהטת בתא ההלבשה..כלכך חסר לי המגע שלו הריח החמים והרך הזה שיש לו מהשיער, החיוך, המבט העמוק שהוא כל הזמן היה עושה כשהיה מביט בי, למה החיים לא הוגנים?!
ידעתי שזה הסוף..שאני לא אראה יותר את זוהר, אבל הייתה בי תקווה שאולי הוא יבין שהדברים הם לא כמו שהם נראים ויחליט להתקשר??
עברו שבועיים ולא שמעתי מזוהר...הגיע יום הבחינה בהיסטוריה, הבחינה שלמדנו איתו ביחד, ואיך שלמדנו...כל מילה בבחינה שכתבתי הזכירה לי אותו, הייתי מוכנה, ידעתי טוב את החומר, בזכותו, וסיימתי הכי ראשונה מכל הכיתה...בדרך הביתה פגשתי את זיו:
"מה נשמע?" הוא שאל
"סדר ואיתך?" שאלתי
"הכל מעולה..הייתה לי מתכונת באזרחות עכשיו" הוא אמר
"אצלי היה מבחן בהיסטורי, איך היה?" שאלתי
"מעולה...חרשתי כמו משוגע, היה משתלם" הוא חייך
"אתה הביתה?" שאלתי
"כן..." הוא ענה
"בא לך להקפיץ אותי? מתפוצץ לי הראש" עניתי
"אין בעיה, כנסי אהובתי" שוב הוא התחיל עם השטויות
"תודה.." עניתי ונכנסתי
"אז מה?? מה עם הזה מחוף? חיי?" הוא שאל תוך כדי שהוא מתניע
"חיי..." כאב לי לדבר על זה
"שמעתי היה בינכם פוצי מוצי" הוא אמר וחייך
"זיו...הסכמת להקפיץ אותי כדי לשגע אותי? אם כן תעצור אני אסע באוטובוס" לא היה לי כוח לשטויות שלו
"טוב..בסדר בסדר, אפילו לצחוק אי אפשר איתך" הוא התנהג כמו ילד קטן
בחרתי לא להגיב ולא לומר כלום...לא היה לי כוח לא להתכווח איתו ולא לדון איתו על זה.
הגענו הביתה, אמרתי לו תודה ונכנסתי לחדר...נשכבתי על המיטה וחשבתי על זוהר, תוך כדי שמעתי רטט מהתיק שלי. רצתי לענות ופתאום אני רואה את השם "זוהר" מהבהב על המסך.
הרגשתי חום בכל הגוף, הרגשת פחד בתוך הטן, שמחה, לחצתי על הכפתור הירוק ועניתי:
"הלו"?....
מה יגיד זוהר לניקול!?!? כל זאת תדעו בפרק הבא שלללללל-----> שוכנת ה-חיים!! 😊
תגובותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
חח הינה הינה ההמשך! נראה לכן אני אשאיר אתכן בלי!? פשוט נחתי מהבגרות...והינה כתבתי!
ותודה רבה על התגובות..מואה!
יאוווווווו זה מושלםםם..1!!
המשך דחוף דחוףףף!!! פליזזזז...
מווואה שלי!
יה המשך אבל דחוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
את כותבת מדהים
