מהמםםםםםםםםםםםםםם
תמשייייכייי
המשךךךךךךךךךךך
אין הסיפור שלך פשוט מושלםםםםםםםםם
יאאאאאאאאאאאאאאייי
איזה מ=ה=מ=םםם
אפשר את איציקקקקקקקקקקקק?!
וו'קשהה
נווו תוותרו עליוו..........
אני רוצה אותווווווווווו
הוא כל כך מתוקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק
זוהר פויה פויה פויהה!@!!!
בעע עליוו..
שקרן מגעילל!!
חעחעחע נסחפתי "קצת"
חחחחיחיחח
יאללה בובה ה=מ=ש=ך
מהרררררר!!
מחכהה= ]]
אוהבת,
לינורו'ששש
מאמי ממש יפההה... תמשיכיי =]
איייייייייייייייייי
זוהההההההההרררר המננווללללללללללללל !!!
איזה קקי הואא מזההההה למהה הוא ככה שיקר לה? מניאק
אבל אני עדיין אוהבת אותווו 😕
תעשי שאיכשהוו הם יהיו ביחדדד ניקייי
ושימי המשך מאמייי
יאללההה ניקולוששש
המשךךךךךךךך
QUOTE (דיזלית @ 10/10/2005) מהה??
ההמשך הלך לאיבוד?1
😊
נננננננננננייייייייייייייייקקקקקקקקקקקקקקקוווווווווווווווללללללללללללללל
איפה ההמשך?😢 😢
QUOTE (HeNNNNNNN @ 11/10/2005) נננננננננננייייייייייייייייקקקקקקקקקקקקקקקוווווווווווווווללללללללללללללל
איפה ההמשך?😢 😢
!?!!?!!?!?!?!?!?!
יצאתי ותוך כמה דקות הייתי בבית קפה. ראיתי את זוהר יושב כבר. ניגשתי לשולחן והתיישבתי מולו, בלי היי.
"שלום.." הוא אמר ונראה חתיכי ביותר
"שלום.." אמרתי
"קפה?" הוא הציע
"לא תודה...בוא ניגש ישר ולעניין, אין לי את כל הערב.." שילבתי את ידי
"טוב אז ככה...תקשיבי..." הוא אמר ואני רק חיפשתי לאן לברוח, לברוח ממנו!!!
"כולי אוזן" עניתי
"ממממ...הכרנו בערך לפני איזה חודשיים. חברה שלה היא ידידה ממש טובה שלי ויום אחד באתי אליה.
גל הייתה אצלה וככה הכרנו. כאילו היא דיי רמזה לי שהיא מעוניינת וזה אבל לא רציתי, ידעתי שאם אני אהיה איתה זה עלול לפגוע בה כי אני לא אוהב אותה.." הוא שניה עצר
"טוב אתה יודע...להתאהב לוקח זמן.." אמרתי
"נכון..אבל לא יודע, עזבי את זה עכשיו.." הוא התחמק
"נו?" אמרתי
"אז בקיצור במשך חודש בערך היא ניסתה לשכנע אותי שננסה. תביני, היא בנאדם טוב, באמת שהיא בחורה חמודה אז אמרתי סבבה ננסה. וטוב לי איתה, אני לא אכחיש את זה..אבל מפריע לי שאני לא אוהב אותה ולא לוקח אתה בתור חברה...לודע, לא מרגיש שהיא חברה שלי.." הוא אמר
"אז מה היא?" שאלתי
"יזיזה.." הוא ענה בפשטות
"זה מגעיל.." עניתי
"אני יודע...לכן אני כל הזמן מחפש את יפה לסיים את זה, כי אני לא רוצה שהיא תיפגע, מגיע לה מישהו שיאהב אותה.." הוא אמר
"אני עדיין לא מבינה מה הבעיה לתת לזה זמן...אם היא כזו מדהימה אתה תתאהב בה בסוף.." הייתי מבולבלת
"עזבי ניקול, לא ניכנס לפרטים הקטנים, זה כבר ענייני האישי.." הוא אמר
"זה עדיין לא מצדיק את זה ששיקרת לי..אתה יודע איך אני שונאת שעושים לי את זה, ואתה גם יודע בדיוק למה" אמרתי לו
"אני יודע...ואני מצטער על זה...בגלל זה ביקשתי ממך לבוא, שנסדר תעניינים בנינו, לא רציתי מחלוקות, ראיתי שזה הפריע לך.." הוא אמר וזה עיצבן אותי
"זה הפריע לי ששיקרת!!!" תיקנתי אותו
"רק זה?" הוא שאל וחייך
"יש לי חבר ואני אוהבת אותו..אל תשכח את זה..." אמרתי לו עם פרצוף רציני שמשקר
"אני זוכר.." חיוכו ירד ושינה בעת פנים
"קיצר...מחר יש צבא, אני זזה לישון..." אמרתי
"לא חכי...בואי נעשה פה סיבוב בפארק, אני אוהב פארקים..." הוא אמר
"טוב..." עניתי
התחלנו ללכת והוא שאל:
"מה שלום נתנאל?"
"הוא סבבה, השתחרר כבר.." אמרתי
"כן..שיערתי לעצמי, הוא ונתלי ביחד עדיין?"
"כן...נראה לי התחתנו בסוף..תפו תפו בלי עין הרע" חייכתי
"הם חייבים לי על זה.." הוא שילב את זרועותיו, כנראה היה לו קר
"למה?" בהתחלה לא הבנתי
"אני הכרתי בינהם אז בים אם לא זכור לך.." הוא הסתכל עלי..
"חחח לגמריי שכלתי מזה.." עניתי
"חחח...ומה עם לינוי הסתומה הזו?? חייה עדיין?" תמיד הייתה בניהם אהבה מיוחדת ומזורה
"חחחח..כן, היא ודודו גם ביחד עדיין.." עניתי
"פיייי...נו תעדכני אותי עוד בקשר לחברה...אני לא אתחיל עכשיו להגיד שמות של כולם" הוא אמר
"טוב..אז מיטל לא גרה בארץ יותר. היא עברה לקנדה..." חיכיתי לתגובה
"חחח המיטל הזו...סיוט הנעורים שלי.." הוא אמר
"חחח כן הא? כמה צרות היא הייתה גורמת לנו.." צחקתי
"חחח ומה עם מיכאל?" הוא שאל
"לפני שנה וחצי פגשתי אותו באילת, השלמנו. יוצא לנו לדבר בטלפון טיפה ואםילו להיפגש סופי שבוע, הוא אחלה..." עניתי
"אני לא מאמין שאת אומרת את זה..." הוא היה מופתע
"אנשים משתנים זוהר..אני לא אותה ניקול שאתה זוכר.." אמרתי לו במבט רציני
"אני לא אותו זוהר שאת מכירה.." הוא הסתכל עלי באותו מבט
"מה עם אייל?" החלפתי נושא
"אייל?? אוי אייל...ממממ לודע מה איתו. אנחנו לא ממש בקשר.." הוא ענה
"למה לא?" שאלתי
"כי...ככה יצא" הוא לא פירט יותר מידי ואני לא התערבתי
"חחחח אתה יודע שדורון גר כבר במשך שנתיים עם חבר שלו? הוא יצא לגמריי מהארון. ההורים שלו לא קיבלו את זה אז הוא עזב את הבית.." החלטתי לספר לו
"מה?!?!?!" זוהר נעצר
"אהא..." חייכתי
"יווווו אני בשוק!!" הוא היה מופתע
"אהההה!!! צריך לבוא לבקר בהרצליה ואזור ת"א...אמא.." הוא עדיין לא יצא מזה
"חחחח...כן הא?" אמרתי
"זה באמת מה שאני אעשה בקרוב..אני אלך לבדוק מה שלום הבית שלי.." הוא אמר
"איפה אמא שלך ואחותך?" שאלתי
"הם בבאר שבע עכשיו...גרים בוילה.." הוא חייך
"יפה אמא שלך הסתדרה.." עניתי
"כן..אני קורא לזה מזל. העיקר שלאחותי טוב..." הוא ענה
"העיקר.." התיישבנו על איזה ספסל
"אז ספרי לי איך את ואיציק נהייתם ביחד?" לא רציתי שהשאלה הזו תגיע
"אמממ..אחרי שנפרדנו ממש התקרבנו. נתנאל שכנע אותי במשך שנה לנסות איתו משהו אבל תמיד סירבתי...לא רציתי סתם להיות אותו ...כי לא אהבתי אותו, חוצמיזה שהייתי פגועה..." אמרתי והסתכלתי עליו. הוא השפיל את ראשו ושיחק עם אצבעות הידיים שלו...החלטתי להמשיך:
"אמממ...ואז אחרי שנה, במסיבת הסיום או משהו...בעצם זה היה פחות משנה אפילו.." לרגע חשבתי
"נו?.." הוא היה כאילו זחר סבלנות
"אז נסענו לים..ואז אמרתי לו שאני מוכנה לנסות...ומאז אנחנו ביחד.." חייכתי
"מרגש.." הוא אמר בציניות
"יכולתי גם לא לספר כלום.." התעצצבנתי
"חחח אני צוחק נו.." הוא אמר
"לא מצחיק..." אמרתי וקמתי מהספסל והוא משך אותי, כך שיצא שהתיישבתי אליו..
"אממממ.." הרגשתי לא בנוח לשבת עליו
"מה קרה?" הוא שאל
"אני...." הוא הבין אותי
"בילית ככה שנה שלמה וקצת...זה לא אמור להיות לך חדש.." הוא הסתכל נכון
"נכון...רק שיש הבדל אחד.." אמרתי
"והוא?" הוא שאל
"אז היינו ביחד...היום לי ולך חיים נפרדים עם אנשים חדשים.." אמרתי
"את זה אפשר לסדר..." הוא אמר ולא אהבנתי למה התכוון
"מה ז"א?" שאלתי
"תחשבי.." הוא אמר לי
"נו מה אתה משחק איתי משחקים?"
"את לא מתגעגעת?" כמעט נפלתי כששמעתי את זה
"אמממ זוהר.." קמתי ממנו
"מה קרה?" הוא שאל
"אני לא מבינה אותך. אתה זורק אותי בטענה שאתה לא אוהב אותי יותר, אם לא שונא, מנתק איתי כל קשר אפשרי, מסרב לדבר על זה ולהסביר לי, ואז אומר שאתה מתגעגע? אני נראית לך סמרטוט?" שאלתי אותו בכאב
"מה הקשר סמרטוט?" הוא שאל
"אחרי שלוש שנים אני פתאום מופיעה ואתה נזכר שאתה מתגעגע?? היו לך שנתיים, שנתיים לתקן, שנתיים שחיכתי שתבוא ותגיד שאתה מצטער ושאתה אוהב אותי...שנתיים שהייתי מסתכלת באלבום התמונות שלנו ומזילה דמעה על כל תמונה ששנינו עמדנו שם שמחים ומאוהבים ובמשך שנתיים שהייתי ישנה עם שראק ומדמיינת שזה איתך.." אמרתי את כל מה שהיה לי להגיש לו וירדה לי דמעה. הצטערתי על זה שאמרתי לו את זה, על זה שעכשיו הוא יודע כמה זמן סבלתי בגללו, על זה שרואה אותי בוכה עכשיו בגללו...
"ניקול..אנ..." הקול שלו רעד והוא רצה להגיד משהו, אבל קטעתי אותו.
"עזוב..לא נדבר על זה. מילא אין בזה כל תועלת. פשוט בוא נשמור על יחסיים מקצועיים בלבד. לך יש את החיים הפרטיים שלי, לי את שלי...בוא לא נערבב בינהם..שיהיה לך לילה טוב" אמרתי והתחלתי ללכת
הוא לא הלך אחרי ולא אמר כלום. כנראה שנשאר לשבת שם או משהו. אחרי שהתחרקתי ממנו קצת התיישבתי והתחלתי לבכות. לא יודעת למה, באמת שאני לא יודעת. אולי הזכרונות הכואבים פצעו שוב את הפצע הישן והוא שוב נפתח...עד כמה זה יכול להיות מטורף??? לאהוב עד כדי כך בנאדם?? זה נשמע כמו איזה סיפור אהבה מטורף ולא מציאותי, לא??
נרגעתי והתחיל להיות לי קר. חזרתי הביתה והבנות כבר ישנו. נכנסתי בשקט למיטה וכיסיתי את עצמי, מנסה לגרום למחשבות להעלם...
בסופו של דבר נרדמתי.
-------------------------------------------
כעבור שבוע:
"אני נוסעת הביתה לשישי שבת, טוב?" אירגנתי תתיק
"איזו באסה איתך..חשבתי לצאת להשתעשע..." אמרה עינת
"חחח אני יודעת...סורי. אבל יש לי חבר, אח מתגעגע ואמא קרציה..." חייכתי
"חחח טוב... בסדררר.." היא אמרה
"אההה...ובנוסף יש לי אחיין בן 3 ואחיינת קטנה בת שנה" חייכתי
"חחחח...טוב טוב בסדר...קלטתי את הפואנטה.." היא אמרה
"חחח יופי. יאאלה לא לעשות שטויות. נתראה יום ראשון" העמסתי על עצמי את התיק והנשק ויצאתי.
תפסתי אוטובוס להרצליה ותוך שעציים וחצי הגעתי לעיר.
"אני בבייתתתתתת" צעקתי והראשון שפגש אותי היה חברי הנאמן...שראק.
"שלום לך חמוד...התגעגעת אלי? כן צ'וצ'י??" ליטפתי ונישקתי אותו
"או הו הו...הינה הקצינה היפיפיה שלנו..." יצא אבא מהמטבח
"היי אבא.." אמרתי
"מה נשמע?" הוא חיבק אותי
"הכל טוב..איפה אמא ונתי?" שאלתי
"אמא בסופר, נתי אצל נתלי..הוא יחזור עוד מעט..הוא יודע שאת חוזרת.."
"טוב..אני במקלחת. שלח אותו אלי כשהוא בא" אמרתי ועליתי לחדר, שרטק אחריי.
"איזה ניקיון..." חשבתי בקול רעם
הוצאתי בגדים מהארון והחבאתי תנשק במגירה מיוחדת בארון שלי תחת שנתי מנעולים.
נכנסתי למקלחת לעשיתי לי אמבטיה. הייתי צריכה להשתחרר טיפה אחרי שבוע מעייף ומייגע.
אחרי 40 דקות הועלתי בטובי לצאת ונתנאל כבר היה על המיטה שלי...
"אוו שלום שלום" עניתי
"שלום!!!!!!" הוא קם חיבק והרים אותי
"התגעגעת אלי.." חייכתי
"מאודדדד" הוא חייך
"אהההההה..יש לי כלכך הרבה לספר לך..אתה מת!!" אמרתי לו
"אני כבר מחכה בקוצר רוח..." הוא ענה
"רד בנתיים תכין לי איזה כריך ואני אתלבש נורמלי בנתיים ואז תעלה.." אמרתי
"טוב...שניה.." הוא יצא מהחדר ואני בצ'יק התחבשתי.
אחרי 5 דקות נתי נכנס עם טוסט ענק עם ירקות ומים על צלחת..
"ממממממ." הרחתי את זה
"יאאלה ספרי!!" הוא התיישב מולי ולקח גזר לפה
התחלתי לספר הכל ומכל משפט שלי הוא היה בשוק יותר ויותר. דיברנו ככה איזה שעתיים ואז משום מה צלצל הפאלפון שלי...שיחה לא מזוהה...
הרמתי את השפרפרת והופתעתי מאוד לשמוע את הבנאדם הלא צפוי מעבר לקו...
תודה לכל מי שהגיבה!!!
הינה ההמשך!