שמנו מהר תדברים במלון והלכנו להנות. צרחנו על המתקנים, הצלטמנו, אלכנו, התנשקנו, נהננו, חשבנו על זוהר (אני!), והלכנו עייפים מתים לחדר בשעה 3 וחצי בלילה.
כל אחד מהר עשה מקלחת ונכנסנו למיטה. נרדמנו בצ'יק.לפני שנרדמנו חשבתי מה יהיה לילה הבא, אני צריכה לשכב איתו? לא? הוא מצפה את זה ממני? הוא יזום? זה הטריד אותי, אך בסוף נרדמתי, וישנתי כמו שצריך.
בבוקר...בבוקר...
"פי פי פי פי פי פי פי פי פי פי פי פי פי פי פי" שעון המעורר המעצבן בפאלפון של איציק צפצף.
"תכבה אותו.." צבטתי את איציק
"תכבי את..." הוא אמר מתוך שניה
"יאאלההה..." התחלתי לדחוף אותו עם הרגליים מהמיטה
"טוב טוב, שניה..." הוא קם עם עיניים עצומות וסגר אותו
"תודה..." התכרבתי בסמיכה
"תקומי...כבר 12, צריך ללכת לאכול משהו בעיר..." הוא אמר
"למה? יש ארוחת צהריים עוד שעה, נאכל כבר בחדר אוכל.." מלמלתי
"לא רוצה...עכשיו יהיה אוכל כבד, בא לי משהו חלבי על הבוקר.." הוא ענה
"אז תזמין משהו לחדר.." עניתי
"יוו עצלנית!1 מה באת לאילת לישון?! לקום!!!" הוא בא והרים את המזרון ואני נפלתי
"אידיוט!!! מה השתגעת?!?!!?" צעקתי
"רק ככה את תקומי..." הוא אמר
"אל תקרב אלי..." אמרתי
"חחח ניקול נו?" הוא חייך חיוך אומלל
"אל תקרב אלי!!" הצבעתי עליו ונכנסתי למקלחת, עצבנית.
עשיתי בצ'יק מקלחת ושמתי לב שכל הלבשה התחתונה שלי במזוודה ושכחתי לקחת מעצבנות.
עטפתי את עצמי במגבת ויצאתי. איציק עמד במגבת גם הוא...
"איך אתה אחרי מקלחת?" שאלתי
"שכחת שזו סוויטה ויש פה שתיים?" הוא חייך
"וואלה...ליד דלת הכניסה, פשוט לא השתמשנו בה.." עניתי לו
בדיוק טפטפה לי טיפה על הצוואר וזלגה לאזור החזה שהיה עטוף בסמיכה, שמתי לב שאיציק עוקב אחרי ההתרחשות.
"מה אתה מסתכל?" שאלתי
הוא בלי מילים פשוט ניגש אלי וצירפת לי את הצוואר, ידעתי שהרגע שגרם לי לחשוב עומד להגיע.
חיבקתי אותו והוא עדיין נישק לי את הצוואר. התחלנט להתנשק והוא הרים אותי לשם אותי מתחת על המיטה.
התנשקנו בלהט וידו ליטפה את רגליי, צווארי ופני. הורדתי ממנו את המגבת והוא עשה בדיוק דה סיים ומה שקרה בעצם ששכבו, פעם הראשונה. זה נמשך הרבה זמן, נהניתי, היה לי כיף. התגעגעתי לתחושה.
"איך היה?" הוא שאל כשאני שוכבת על חזהו ושומעת את פעימות ליבו
"מדהים.." חייכתי
"זה היה הסקס הכי טוב שלי..." הוא אמר
"אני שמחה.." עניתי ושמחתי עוד יותר שאחרי זה הוא לא שאל אם זה היה גם הסקס הכי טוב שלי, כי לא.
"רצינו ללכת לאכול בעיר לו?" הוא שאל
"כן..." קמתי ממנו ועטפתי את עצמי בסמיכת המשי
"לאן את הולכת?" הוא משך אותי חזרה אליו
"להתלבש..." נתתי לו נשיקה
"אני אוהב אותך גם ככה.." הוא ליטף לי שוב תרגל
"חחחחח...אנחנו חייבים לצאת, לא עכשיו.." הבנתי מה הוא רצה
"טוב טוב..." הוא טיפה התבאס וקם להתלבש
"הבוקסר שלך בתיק הסגול.." צעקתי לו מהמקלחת
"תודה.." הוא צעק חזרה
התלבשנו שנינו, ויצאנו לעיר לאכול משהו. נכנסתי למסעגת פנקייק, היה שולט, פנקייק עם גלידה וכוס קפה, מה עוד אני צריכה יותר מזה תגיו?
"אם אני אשמין זה יהיה בגללך.." אמרתי
"לא נורא...אני אוהב אותך כמו שאת, עם קילוגרם יותר ועם קילוגרם פחות.." הוא הביא לי נשיקה באף
"חחחחח...אתה לא מעדיף שחברה שלך תהיה עם גוף יפה בלי שומנים שיוצאים מכל כיוון?" צחקתי
"לא כפת לי..כל עוד מדובר בך.." הוא חייך
"חח אחלה, אפשר להתחיל לטחון ולהשמים בקצב.." חייכתי
"טוב אל תגזימי.." הוא אמר
"חחחח אז זה כם משנה לך!!" זרקתי עליו מפית
"חח לאא!!!" הוא צעק וזרק אותה עלי חזרה...
"שקרן..." לגמתי מהקפה
"אני לא.." הוא עשה פרצוף עצוב ומתוק
"טוב טוב...בסדר אתה לא. מה עושים היום?" שאלתי
"הולכים לשחות עם דולפינים..." הוא ענה
"מתאים לי..." אמרתי ואז היה לי צלצול פאלפון
"שלום מי אמור!" אמרתי
"אהלן!! איך הולך?" שאל נתנאל
"אחלה..." עניתי
"חם שם?" הוא שאל
"טילים..אתה פשוט לא מתאר כמה...אני ואיציק נמסים.." עניתי
"תגידי, הוא שמוע מה אנחנו מדברים?" הוא שאל
"לא.." עניתי
"תעני בכן או לא..שכבתם?" הוא שאל
"כן...אבל אני אספר לך מה קניתי לך בבית.." לא רציתי שאיציק ידע על מה אנחנו מדברים
"איך היה?" הוא שאל
"הפארק סטף הדרך...נהניתי מאוד. לא כמו בפארק הקודם שהיינו, כי הפרק הקודם זה הפארק הקודם, אין מה להשוות אותו לאחרים.." דיברתי אליו ברמזים
"הבנתי אותך...שלא תעיזי להגיד תשם שלו בלי כוונה באמצע..זה יביא לפרידה..." הוא הזהיר אותי
"אני מאוד מקווה שמצב כזה לא יקרה..." עניתי לו
"אחלה...תקשיבי אני חייב לחזור לעמדה, תקשירי אלי מדיי פעם כה? אני עדיין אחיך.." הוא צחק
"ברור!!! מתה עליך המון!!! תזהר!!" אמרתי לו
"תודה מאמי...ביוש, תהני קטנה" הוא אמר
"ביי חיי..אוהבת אותך" ניתקתי
"נתנאל?" שאל איציק
"אהא..." עניתי
"מה היה הקטע שלה פארק?" הוא היה מבולבל
"הוא שאל איך הפארק החדש פה ואמרתי שאין להשוות אותו לאיזה פארק אחד שהיינו איתו ביחד שם" חירטטתי
"אהההה..נחמד נחמד.." אמר איציק
"כן כן...שנלך למלון ללבוש בגדי ים?" שאלתי
"אהא..." הוא אמר וסימן למצלרית לבוא
"חשבון בקשה..." הוא אמר
"שניה בבקשה.." היא אמרה והלכה להביא
"אני משלם!!!" הוא השתיק אותי כשבאתי להוציא הגה מהפה
"אבל..." רציתי להגיד משו
"שום אבל...הבאתי איתי 3000 ש"ח ואני מתכוון לבזבז אותם פה עד הסוף...ואל תתווכחי איתי.
"טוב...אגב שכחתי לשאול אותך..לא עשו לך בעיות בצבא שאתה יוצא ל-5 ימים?" שאלתי
"עשו טיפה..אבל חבר עזר לי לסדר..." הוא אמר
"מי?" שאלתי והייתה לי הרגשה מוזרה
"זוהר.." הוא חיך חיוך עקום
"למה מה זוהר? יעני מי שהוא שהוא יכול לעזור לך?" שאלתי
"הוא בדרך לקצונה, והסמל שלנו אמר שהוא ידאג אישית לזה הוא יהיה סרן. כולם מחזיקים ממנו עכשיו..." הוא אמר
"מה הסיבה?" שאלתי
"מה את לא מכירה את זוהר? את יודעת איזה בנאדם הוא...אפשר לסמוך עליו, הוא אחראי, מתחשב והוא גם בכושר אחושרמוטה, איזה גוף נהיה לו..." הוא החזיק ממנו
"לא שלא היה לו.." פלטתי בלי כוונה ועשיתי פרצוף של אופס
"חחחח בסדר...זה לא מפריע לו, זו עובדה, היית חברה שלו אני לא יכול להתעלם מזה.." אמר איציק
"כן..." ראיתי את תמונתו של זוהר בראשי
"החשבון..." המלצרית קטעה את מחשבותיי
"תודה.." אמר איציק ושם שטר של 100 ש"ח
"בוא.." משכבתי אותו אחריי והלכנו למלון ללבוש בגדי ים.
"תעלה, אני רוצה לשאול איזה משהו פה במרכזיה.." אמרתי
"סבבה.." הוא אמר ועלה
"סלחה?" שאלתי את הבחורה שעבדה שם
"כן.." היא ענתה
"מתי המנהל של המון יהיה פה?" שאלתי
"מחר..למה משהו קרה? יש לך תלונות?" היא נבהלה טיפה
"חח לא לא...ההפך, פשוט אני צריכה לדעת מתי הוא יהיה, תודה" הסתובבתי ונתקעתי במישהו
"אחחחח.." שפשפתי תיד
"שלום לך.." הרמתי את ראשי ונועם היה שם
"חח היי..אני באמת חושבת שזה לא הזמן המתאים לדבר כשכמעט הלכת מכות אתמול עם חבר שלי.." רציתי לעבור אבל לא נתן לי
"זה הוא כמעט הלךאיתי, לא אני איתו.." הוא התחכם
"טוב, תן לי לעבור!" אמרתי לו
"בבקשה.." הוא זז
התרחקתי ממנו והרגשתי שהוא מסתכל עלי, נודניק.
"מה ההתעקבת כלכך?" שאל איציק שהיה מוכן
"הבחורה נתקעה שם..." אמרתי
"אהה...הבגד יש שלך מוכן.." הוא אמר
"אחלה...תודה" לקחתי אותו נכנסתי להתלבש.
לקחנו כסף, ויצאנו מהמלון....
חווית הדולפינים זה לפרק הבא... 😊
תגיבו!! ותודה למי שמגיב! אוהבת!




