וווואו מה קרה??????
המשךךךךךךךךךך
נסטיושששש
תמשיכיייי דחוףףף
סה מהמםםםםם
אייי נידדד המשךךךךךךךךך
בתאלו/ששש
המשכתי ת'סיפור והפעם אני לא ייבש אותכם וישים לכם המשכים=))
תעקבו כי העלילה מתפתחת למקומות לא צפוים=)
המשך ארוך וחגיגי:
לפתע הוא הפנה את הראש אליי ואני הרגשתי שאני טובעת בעייניים שלו אפ'חד לא אמר מילה..רק היינו שם..שנינו...בשקט והוא הקריב את ראשו אליי ...ידעתי שזה יקרה....רציתי שזה יקרה...
אבל משו אחר לגמריי קרה
פתאום בזווית העין ראיתי את נטלי..
-"אני מפריעה?" שאלה.
' יופי נו היית חייבת לבוא?אני אוהבת אותך והכל אבל למה?!'
-"מ'פתאום" עניתי והשפלתי ת'ראש..
-"באתי לראות אם אתם פסדר כולם דואגים"
-"דואגים להרוס" מלמל לירן.
-"מה?" שאלה נטלי.
-"כלום" עניתי במקומו.
-"טוב יאללה קומו חוזרים השיעור עוד שניה מתחיל.."
אמרה נטלי.
-"אני כבר בא" השיב לה לירן.
-"גם אני מאמי" לא ידעתי למה אבל משו אמר לי להשאר איתו גם אם עוד לשניה..רק להיות לידו...
היא הלכה בצעדים מהירים לכיוון בית הספר. ואנחנו המשכנו לשכבר שם להביט בשמיים בלי להוציא מילה.
עד שאני שברתי את השתיקה:
אני:לירן...
לירן:אה?
אני:מה יהיה איתנו?
לירן: מה זאת אומרת?
אני:אתה לא מרגיש את זה?
לירן:את המשיכה הזאת?
אני: ואת..
לירן: את הפרפרים?
אני:וגם יש..
לירן:צביטות בלב?
לא האמנתי למה ששמעתי הוא פשוט השלים את המשפטים שלי כאילו ידע בדיוק למה אני מתכוונת..
אני:כן..
לירן:לא יודע
אני:גם אני לא
הוא התקרב אליי קצת בהיסוס...הרגשתי את הנשימות החמות שלו
הוא ליטף את שערי והיטה אותו הצידה,הוא הסתכל עליי בעינים שואלות ואני הנהנתי לאות הסכמה..
לירן: מה עם ליאור?!
'ליאורררררר איך שכחתי ממנו!!! האהבה שלי...החיים שלי!!!מה אני יעשה בלעדיו?!האם אני בטוחה שככה אני רוצה להרוס הכל..אולי זאת סתם הדלקות חסרת חשיבות אז ככה אני יסכן אותנו,אותי ואת ליאורי שלי'
אני: אני אוהבת אותו...
לירן:אז מה את עושה פה?
אני:לא יודעת...
לירן:לכי אליו...
אני:אבל אני רוצה להשאר פה..
לירן:אבל...
אני:אני יודעת זה לא פסדר.....
לירן:בואי שלא נאחר...
אני:אהא..
והתקדמנו ככה לכיוון הכיתה נפרדתי בדרך מליאור בנשיקה כי הוא היה צריך לחזור לכיתה שלו..
נכנסנו והתיישבנו במקום ישר אחרינו נכנסה המורה.
המורה: לינוי חיכיתי לך בהפסקה ,למה לא נגשת אליי?
אני:מצטערת...היו לי דברים יותר חשובים לעשות
המורה:לינוי!
אני: אופס..
המורה:שזה לא יקרה שוב
אני: ברור
המורה: אני שמחה להודיע לכם...על פרויקט חדש שהכיתה שלנו נבחרה לעשות.
הכיתה: -אוףףףףף
-איזה באסהההההה
-שעמום..
המורה: כל קבוצה תכין מאכל של המדינה שהיא תעסוק בה ולאחר מכן בכיתה נחליט על המנצח.
אני: מנסה להרעיל אותנו המכשפה..
ונטלי למרות שהיא הייתה רחוקה ממני בכמה כיסאות שמעה והתחילה לצחוק כמו מטורפת
המורה:לינוי ונטלי!! אפילו מרחוק אתן מפריעות לי.
אני:אז אולי פשוט נצא?
נטלי:רעיון מצוין
אני: את מי ניקח איתנו?אממממ...
הכיתה פה אחד: אותי!
אני:אז בטוחה שנצא?
המורה: אז כמו שאמרתי..
היא חילקה אותנו לקבוצות של 4
אני הייתי עם לירן נטלי ועם רוני
קבענו אצלי ב5=)
אני אפ'עם לא ישכח מה קרה באותו יום כל כך הרבה דברים.....בלאגנים...סיבוכים..ובעיקר:צרות.
יייייש
המשכתתת =]]
סיפורר מדהיםם!!
שימי המשךךך!!
בתאלוששששש 😊
עכשיו קראתי ה-כ-ל!!!!
אני חייבת לומר שזה מהמם!!!
אהבתי מאוד
תמשיכי אותו כמה שיותר מהר
לוב יו
אופסי סורי אמרתי בלי יבושים מצטערת!!!!
פשוט נסענו למחנה של שלוש ימים
המשששששששךךךךךךךךךךךךךךךךך
בתאלוששש
אני אפ'עם לא ישכח מה קרה באותו יום כל כך הרבה דברים.....בלאגנים...סיבוכים..ובעיקר:צרות.
כל זה ועוד בפרק הבא=)
לבשתי ג'נס של LEE CUPER וחולצת קשירה שחורה של TNT פיזרתי את השיער וסירקתי אותו ברכות, התאפרתי קלות ,הגנבתי מבט לשעון השעה הייתה 5:05 ,נו איפה הם!?
לפתע צילצול בדלת.
הלכתי לפתוח...וכמובן הם היו שם חגיגים כאילו הולכים לאנשהו..לא הבנתי מה הקטע בסה"כ צריך להכין איזה משו במטבח בשביל זה להשקיע בהופעה?חחחח צחקתי לעצמי..ואז קלטתי
'רגע ......... גם אני התלבשתי לא בצורה הכי ביתית שיש...'
נטלי: נו כמה את תחשבי לעצמך אולי תזמיני אותנו להיכנס?
אני:כאילו שאת צריכה הזמנה
נטלי:אני לא אבל...
אני: אני מזמינה אותכם רישמית להכנס חחח
לירן: תודה
וחיייך את החיוך המושלם שלו.
רוני:בואו נגמור עם זה מהר טוב?אתם יודעים אין לי את כל הזמן...
אני: אפ'חד לא מכריח פה אפ'חד להשאר .
רוני לא השיבה.
לירן: יאללה לעבודה?!
אני+נטלי:קדימה!
נכנסנו למטבח.
אני:רגעעעעעעעעעעעעעעע על איזה מדינה אנחנו בכלל עושים?
נטלי+לירן:אופס....לא יודעים
וכולנו הפננו מבט לרוני.
רוני: מאיפה לי?
לירן+אני+נטלי: מההההההה?
אני: נו יופי מאיפה עכשיו נדע מה מכינים?
נטלי:נפנטז משו אל 'דאגי
לירן:צריך פשוט לחשוב על משו שהוא מאכל בכל העולם..וככה לא משנה איזה מדינה בחרנו!
אני:גאוני.....
רוני: אבל המאכל שנכין צריך להיות המאכל הלאומי של המדינה כלומר ,הוא אמור לאפיין את המדינה....בנוסף לזה....
אני+נטלי:שתקיייייי!
לירן:אבל היא צודקת=(
אני: יוווו....
הצלצול בדלת קטע אותי,והלכתי לפתוח
ליאור: שלום נסיכה!
אני: שלום שלום גם לנסיך
וקדדתי קידה
ליאור: חחחחח מה עושים?
אני: יותר נכון מה לא עושים ....שכנו על איזה מדינה אנחנו עושים ויש לנו פרויקט כזה שצריך להכין את המאכל הלאומי של המדינה שנתנו לנו...
ליאור: טוב גם לי יש משהו דומה
אני: כע ומה אתה צריך בדיוק להכין?
ליאור: אני צריך למצוא ת'תערובת המושלמת...שתהיה מתוקה....סוחפת...
אני:אה?!
והוא נישק אותי נשיקה שחיממה את כל כולי נשיקה רכה עדינה....נשיקה של אהבה.
ליאור:הרגע מצאתי.
אני:חחחחחחחחחחחח אויי כמה שאני אוהבת אותךךךךך
ליאור: לא יותר ממני
אני: כן אני אוהבת אותך הרבה יותר!
ליאור: לא את לא
אני:כן אני כן
לירן+רוני: אולי די?
נטלי:עזבו אותם....
אני:טוב אולי תכנס מה אתה עומד מחוץ לדלת?חחחח
ליאור:מרוב שהסתנוורתי שכתי
אני:ממה הסתנוורת?
ליאור:ממך
ונסחפנו שוב לנשיקה תוך כדי שאני סוגרת את הדלת,
לפתע ראיתי את רוני מדברת בטלפון.
רוני: המורה די הסתבכנו
......
רוני:שכחנו על איזה מדינה
...
רוני:אני ,לינוי,נטלי,לירן
...
רוני:תודה להית'
וניתקה.
אני:מ'זה היה?
רוני:התקשרתי למורה
כולם:מההה?מאיפה יש לך....
רוני: שתקו ותגידו תודה
לירן: נו אז איזה ארץ?
רוני: איטליה
אני:חחחחח איזה קללל...פ-י-צ-ה
ליאור:כל הכבוד לחכמה שלי חחחח
נטלי:יאללה מכינים?
אני:ברור
וכולם הסתכלו על ליאור
ליאור:מה?אה...אופס להית'
אני:לעעע אל תלךךך
ליאור:נדבר אח"כ מבטיח אני יקפוץ לבקר
אני:טוב ביי'ושש!! ודפקתי לו את הנשיקה של הלייף
סגרתי אחריו את הדלת וחזרתי למטבח
הוצאתי את כל המוצרים שהיה צריך וחיממתי ת'תנור
התחלנו להכין ובלאגנים..היה מצחיקק
ואז האיסי השמיע את קולו שלחתי את נטלי לבדוק מה מי מו
והמשכנו בשלנו...ואז ק'לטתי שלירן נעלם,כן הייתי שקועה בשיחה עם רוני מי היה מאמין?!
'טוב לאן הוא הלך?'
אני:רוני תכניסי לתנור ...אני בנתיים צריכה ..מ...ל...
רוני:אוקיי
הלכתי לחדר שלי פתחתי את הדלת ומה אני רואה?
נטלי ולירן מתנשקים להם בשיא התשוקה והלהט
אז נכון לירן לא חייב לי כלום אבל בכל זאת...הוא ונטלי...הכל בער לי מבפנים מן רגש כזה שאי אפשר להסביר זה כאב זה שרף זה היה בלתי ניסבל כמו סכין מושחלת לתוכי
ואז הם הסתובבו וקלטו אותי...עומדת שם...המומה...עם דמעות בעיניים.
לפני שהם הצליחו להגיד משהו טרקתי את הדלת ורצתי לחדר של ההורים שלי זרקתי את עצמי על המיטה,ויותר מדי מחשבות התרוצצו במוחי
'מה אכפת לי בכלל...אני עם ליאור למה זה כל כך כואב לי?למה זה מציק לי?למה?אני לא מקנאה...אני בטוחה בזה...או שכן?יוו אני לא מבינה כלום'
הדלת נפתחה לרווחה לירן עמד שם כאילו ניסה להבין מה עובר עליי ולמה הגבתי בצורה כל כך קיצונית הוא התקדם לכיוון שלי לאט לאט והתיישב על המיטה.
לירן:לינוי.
ואז החלו הצעקות:..
אני:צא מפה לך לנטלי הזאת שלך! תמשיכו לעשות מה שעשיתם מצטערת שהפרעתי לכם!!!!
לירן:זה לא...
אני: זה לא מה?לא מה שאני חושבת שזה?!!?!על מי אתה עובד זה נשיקה.....אני יודעת מה זה נשיקה!!!!!
לירן:אני בטוח שאת יודעת את גם מדגימה לי את זה עם ליאור מול העיניים!!!!!!!
אני: כי הוא חבר שליי!!!
לירן:והיא חברה שלי!!!!
לפתע היה שקט...שקט מעיק שקט צורב...שקט שבו ניסיתי לעכל את המשפט האחרון שהוא אמר..
והוא הביט בי,ואני הבטתי בו,
שנינו הורדנו לפתע טונים.
אני:היא מה?
לירן:חברה שלי..
אני:אבל..
לירן:זה מפריע לך?
אני:ממש לא
לירן:אני יודע..יש לך את ליאור..
אני:נ...נכון.אז מה..אתה אוהב אותה?
לירן:.................................
יאא לא יוצא לי לכתוב ארוך חחח פעם הבאה אני באמת יתאמץ פשוט..אין לי כמעט תגובות וזה די מבאס...
יאללה איזה המשך!!!!!
לא יודעת למה זה מזכיר לי איזה סיפור אחד שקראתי איפשהו
יכול להיות שכתבת אותו בעוד איזה פורום מזמן?
טוב לא משנה תמשיכי מהר לוב יו
😍
וואייי איזה יפהההההההההההה
תמשיכיי דחוףףף
מושלםםם
המשךך!
בתאלוששש 😊
אתר האהבה הישראלי