פשששש איזה מהירות חחחח רציתי לכתוב לכן מחר אבל אמרתי לעצמי שמגיע לכן=]
כי אין עליכן=]
קבלו=>קריאה מהנה 😁
הבין מה הוא הולך לעשות,וצעק:
-"נטליייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי"
-"אה מאמי?"
-"תפסתי אותה"
-"חחח איך?"
-"מהמרפסת בואי"
והיא גם עלתה דרך החלון וקפצה למיטה ושניהם התחילו לדגדג אותי ואני צחקתייי כמו שלא צחקתי בחיים ואז פתאום הם הפסיקו,פקחתי עיניים וראיתי אותם באמצע נשיקה סוערת ,לא רציתי להפריע
אז יצאתי בשקט בשקט שלא יראו
תאמינו לי לא רציתי לחשוב מה הם עושים שם די נגעלתי מהרעיון,הלכתי בנתיים ולקחתי עוד כדור כי הכאבים היו בלתי נסבלים
'איך הוא רץ לו וקופץ אחרי כל מה שהוא שתה' חשבתי לעצמי,התיישבתי בסלון ואז ראיתי את הקופסאת לב הזאת
'לאחת וליחידה' שכחתי ממנה לגמריי...החלטתי לפתוח זה הרגע המתאים
רק אני..והמחשבות עליו שלא עוזבות אותי ליום. הבטתי מסביבי פשוט בשביל לחוש את האווירה הזאת,האווירה שהוא השקיע,כל כך רציתי שיהיה לידי מתי שאני יפתח אותה...אבל זאת הרי בקשה מוגזמת
אחרי כל מה שעשיתי,יותר נכון מה שלא עשיתי.
פתחתי את הקופסא לאט ובעדינות והבחנתי בתמונה ענקית שלנו ממוסגרת במסגרת של לב,לא תמונה אחת אלא הרבה הרבה תמונות שכאילו יצרו תמונה אחת.....
הייתה התמונה שלנו בים ....יצאנו כל כך יפה ביחד
ובמסיבה של תומר.......
ובביצפר......
בבית של נטלי........
בבית שלי.........
בבית שלו.......
איפה לא...אין לי כוח לפרט,יותר נכון כבר לא ראיתי איפה התמונות צולמו
ראיתי מטושטש כי הדמעות כל כך רצו להתפרץ החוצה,אבל לא נתתי להן
כי אם הןירדו זה אומר שבאמת קרה משהו..משהו נורא ואני השקעתי כל כך הרבה מאמצים לשכנע את עצמי ששום דבר לא קרה.
נגבתי אותם עם היד והבטתי בכיתוב,באמצע התמונה/ות היה כתוב
"אין אני בלי את"
ואז באמת שמתי לב שכל התמונות שהיו שם,זה רק שלנו ביחד...
"ואני ואת זה לנצח" המשכתי לקרוא....
קראתי את הכיתוב... מבינה מחדש למה הוא התכוון כל פעם מתרגשת ומחבקת את התמונה אליי,רואה פלאשבקים שלנו
של שנינו....
המשכתי להחזיק את הדמעות בכוחות האחרונים שנשארו לי
-"לנצח" אמרתי בקול,בקול חנוק מדמעות...
-"לנצח.." חזרתי שוב על עצמי
כאילו הודעתי את זה לא כל האיברים שבגופי
במיוחד ללב...
המשכתי להביט בקופסא...ולפתע ראיתי קופסא קטנה בצבע אדום ,פתחתי אותה
'הנסיכה של ליאור' התנוסס על טבעת מהממת של כסף גם פתק היה בקופסא:
'כל עוד את אוהבת אותי
כל עוד את לא יכולה בלעדיי
את הטבעת הזאת תענדי
ותחשבי עליי.....'
ענדתי אותה בלי לחשוב אפילו והבטתי בה
היא הייתה מושלמת...
כמוהו..
עליתי לחדר עם הקופסא בידי,הדבר הראשון שעשיתי זה לתלות את התמונה מכל המיטה שלי
הרמתי את הטלפון
'אני לא יחכה שהוא יתקשר אליי אני אשמה בזה...אני יתמודד עם זה'
חייגתי קצת בחשש,ובהמון אהבה.......
תגיבו...אממממ....כמה יהיה מספיק אבל לא מוגזם..
5!!!
יאללה תנו 5 תגובות קבלו המשך ארוך ארוך=]]




