בעעעעעעעעעעע עליוווווווווו
לינורייי תמשיכיי יפיופהההההההההה צ'ליי
מממממממממואה
😮 😮 יו אני בשוק 😮
למממממממממממממממממממממממממממממממה?!
😢
הנה!
תהנוו!!
תקציר הפרק הקודם:
הוא הסתכל עלי במבט מבוהלל.."אני מבין שאת כבר יודעתת.."ובאותה שניה כמעט ירקתי לו בפרצוף אבל התאפקתי רציתי לשמוע מה עוד יאמר החצוף הזה!..
"שבוע אחרי היום הולדת שלךך..התחלתי לצאת עם דניתת..במקביל אליךך..פשוט את לא סיפקת אותי..וגם לא רציתי לדרוש את זה ממךך..אז הלכתי אליה..ואני..אני מרגיש אליה משוו.."הוסיףף
"אהה באמתת1!!!איזה יופיי!!!!!פתחת לנו פה 'משולש ברמודה אהה?!?!?!אני אתה והשרמוטה?!?!?!?איזה יופי לנוו!!!אז אני אומרת בשביל מה אני צריכה דבר איתך בכלל אה?!הרי זה היה ברור לא?!?אתה זבת הייתה זבל נשארת זבלל!!!!בני אדם לא משתניםם..הם רק הופכים להיות יותר ויותר זבל עם הזמןןןןןןן!!"צעקתי בכעסס!!הייתי כל כך פגועה ורציתי לבכות אבל החזקתי את עצמי 'אני לא יבכה!אני לא יתן לו את התענוג הזה!!'
"קודם כלל..את לא תיקראי לה שרמוטה מבינה?!השרמוטה היחידה פה זאת אתתתתתתתתתת!!"צרח עלי..
ואני באותה שניה תפסתי לו ת'פרצוץ החטפתי לו סטירה שהוא בחיים לא ישכחח בחייםם1!
והלכתי משםם..וכמובן איך לא?!בוכהה..
באותה השניה התחרטתי שלא נדרתי נדר לא לבכות יותר על בניםם..אבל זה בלתי אפשריי..
המשך:
הגעתי הביתה החלפתי בגדים והלכתי לישוןן..
כשקמתי העיניים שרפו לי מרוב בכיי..
ניכנסתי מהר למקלחת וכשיצאתי היה לי שיחה מאדוהה..
"הלו!?!"
"לינורצ'יי..מה קורה יפה שלי?"
"יכול להיות יותר טובב.."
"למה מה קרה לך אהובתיי!?"
"עזבי זה לא לטלפון מחר תבואי אלי אחרי בצפר.."
"לא!אני באה אלייך עכשיוו.."
"לאא...עזבי אני רוצה להישאר לבדד יש לי גם שיעורים וזהה.."המצאתי לה תירוציםם..
"טוווב....יאללה עפתיי בייצ'וו:]]"
"בי..."
סגרתי את הטלפון התלבשתי והתחלתי לסדר את החדר
ניערתי את הבגדים שלבשתי אתמול והאבן שהייתה בכיס של החצאית נפלה על המיטהה..
זרתי את מה שהיה לי ביד על הריצפה ולקחתי את האבןן..
ישבתי על הכיסא מחשב שלי והוצאתי לורד..
כתבתי על האבןןן..'האהבה שלא התקיימה!'
הנחתי אותה על השידה והמשכתי לסדר את החדר..התקופפתי להרים את הבגדים שזרקתי והאבן נפלה
הסתובבתי לכיוון איפה שהיא נפלה וראיתי שהיא נשברה!
אספתי את הריבועים וחיברתי את האבןן..
והיה כתוב שםם..'האהבה שהתקיימה!' ה'לא' נעלםם!!
חיפשתי את החתיכות הקטנות של ה'לא' ולא מצאתי!! עזבתי את האבן על השידה והפעם במקום אחר שלא תיפול שוב...
וחזרתי לסידור\\:
סידרתי את החדר באדישותת..כי הפריעו לי המחשבות על האבן המוזרה הזאת..
סיימתי לסדר, ונכנסת משם ישר למיטה,
חשבתי על המקרה עם האבן, זה קצת מוזר.
הדמעות לא איחרו והגיעו ואיתן גם המון שאלות..
למה הוא בעצם בגד בי?
מה אני מכוערת?
מה רע בי?
זה מגיע לי בכלל?
קמתי מהמיטה, לא התחשק לי כלום, שמתי עליי טרנינג וחולצה קצרה לקחתי פלאפון וירדתי למטה והלכתי לכיוון הים.
כל הדרך בכיתי, בלי קול.
בכיתי עם עצמי....
בלי ששמתי לב כבר הגעתי לים,
הלכתי והתיישבתי לי על החול...
נכנסתי לבועה משלי, התחלתי לרחף במחשבות...
אני-אההההההה.. דפקתי צעקה מהבהלה...
הוא-תרגעי, לא קרה כלום, אני פשט כבר 5 דק' קורא לך ואת לא ממש מגיבה אז חשבתי שקרה משהו..
אני-לא קרה כלום, עכשיו אתה יכול ללכת.
לא שמתי לב בכלל שדיברתי אליו בתוקפניות...
הייתה שתיקה של כמה שניות
אני-מצטערת.
והורדתי את ראשי
הוא- זה בסדר בובה, אני יכול לארח לך חברה?
אני-אם בא לך...
הוא-אז מה קרה לילדה יפה כמוך?
--הייתה שתיקה של כמה דק'-- לקחתי נשימה ו...
אני-חבר שלי בגד בי. והדמעות, כמו הגלים-הדמעות מתנפצות, זולגות לאט לאט על הלחיים, עוברות לשפתיים ומשם לחול הרך.
והוא? הוא רק חיבק אותי. חיבוק שכ"כ הייתי צריכה.
לפעמים, יש רגש חזק לקבל חיבוק ממישהו. ולא משנה ממי. והחיבוק שלו? רק חיזק אותי.
אני-תודה. אמרתי אחרי שהתנתקנו מהחיבוק הממושך..
הוא-אין על מה... אפשר לשאול מה שמך?
אני-לינור, ולך?
הוא- שם יפה לילדה יפה. ואני הסמקתי. לי קוראים חן.
אני-שם יפה לילד יפה. וציחקקתי לעצמי... אמרתי והסתכלתי עליו, והבחנתי שהוא באמת נראה טוב.
שיער שחור, עינים חומות- אבל לא סתם חומות... חומות בהירות עם חום כהה, עינים מדהימות ואת הגוף שלו לא ראיתי..
חן-אולי אני יחזיר אותך הבייתה? כבר מאוחר... ידאגו לך.
אני-שידאג, לא מעניין אותי....
חן-היי, יפיופה- אל תדברי ככה..
אני-אני עדין לא מבינה לממה... למה הוא עשה את זה והדמעות שוב הגיעו.
חן-דבר ראשון, תפסיקי לבכות.. כי אף בן לא שווה את זה.... דבר שני, שאת בוכה את לא יפה... -ובאותו רגע עלה על פני חיוך מבין כל הדמעות- דבר שלישי, הלך הנסיך? יבוא המלך! הלך המלך? נשאר הארמון!
שום דבר שבעולם לא שווה שילדה יפה כמוך תבכה בגללו
אני-תודה מאמי והסמקתי כרגיל.
חן-אני יפה שאת מסמיקה..
אני-יאא דיי לא נכוןן..אמרתי בקול מצחיק כזה והסתרתי את הפנים שלי
וחן? חן צחק את הצחוק המתגלגל שלו..
חן-טוב לינורי בואי, אני יחזיר אותך הביתה..כבר מאוחר...תלכי,תעשי מקלחת חמה ותתעוררי לבוקר חדש
חן קם ניער את בגדיו, ועכשיו שמתי לב לגוף המשגע שלו...והוא הושיט לי יד..
ואני קמתי וניערתי את בגדייי..
נכנסתי לאוטו שלו וכיוונתי אותו איך להגיע..ובדרך כתבתי לו את הפלא שלי ואת האיסיקיו שלי
הוא עצר ויצא מהמכונית וכך גם אני,
נעמדנו מתחת לבניין שלי ושתקנו.
אני-תודה חן😊וחייכתי חיוכון קטן..
חן-אין על מה:]]
אני-טוב אז לילה טוב...
חן-ותיזכרי, תעשי מקלחת חמה ולמיטה!אמר כמו אמא מה שגרם לי לצחוק...
לילה טוב נסיכהה..
לילה טוב מילמלתי בכניסה לבניין.
עליתי למעלה, וטל ישר הציף אותי בשאלות של 'איפה היית' ומה עשית..
אני-טל עזוב אותי כבר. נכנסתי למקלחת, עשיתימקלחת זרירה,לא רציתי להתעכב יותר מידי
ונכנסתי לחדר שלי. נעלתי את הדלת ונכנסתי לישון.
קרדיט ע=נ=ק=י לקרינצ'ו שלי!!
שבזכותה רק יש לכן פרקק
חח היא כתבה את כל הפרק [חוץ מהחלק עם האבןן זכויות ליי]
תוווווווווווווווווווווודה לך אהובתי:]]
~!@#תגובותת#@!~
אוהבת,
לינורצ'ווווווווווווו:]]
מהמםםםםםםםם :]
תמשיכי מותק
תודה מאמי!!
עוד תגובות?!
אוהבת,
לינורצ'וווווווו:]]
אהובה שלי,
חח הגזמת ובגדול..
אני בכלל לא כותבת יפה חח
ובשבילך?! הכלללל
אפילו הלכתי לישון יותר מאוחר ולא קמתי בבוקר חחח
אוהבתותך
איזה פרק נדיררררררררר
וואייי איך אהבתי את הקטע עם האבןן😊
תמשיכיי יפתיי
מווווווואהה
= ]]
קריניי אני בכלל לא מגזימהההההההה!!!!:]]
אוהבת אותךך
חניי אהבה שליי
תודה:]
דברי איתי!!
אוהבת,
לינורצ'ווווווו:]]
אתר האהבה הישראלי