מה זו אש?
כפי שאתה וודאי יודע, אטומים מורכבים מגרעין (העשוי פרוטונים וניוטרונים) שמוקף באלקטרונים. לפעמים, כששני אטומים נמצאים זה ליד זה ובתנאים הנכונים, אחד מהם מעביר אלקטרונים לאחר, תוך שחרור של אנרגיה. אטומים של חמצן אוהבים מאד לקחת מאטומים אחרים את האלקטרונים שלהם, ומהם קיבל התהליך האלקטרו-כימי הזה את שמו - "חמצון".
התהליך שבו אנו הופכים מזון לאנרגיה בתוך הגוף שלנו הוא דוגמא מצוינת לחמצון. בגלל זה אנחנו חייבים לנשום כל הזמן. דוגמא נוספת היא חלודה, שאינה אלא חמצון של ברזל. כשברזל מחליד הוא מאבד אלקטרונים לחמצן שמסביבו. הוא עושה את זה לאט, ולכן אתה בדרך-כלל לא שם לזה לב, אבל תאמין לבלדד - הברזל המחליד משחרר חום לסביבה.
יש חומרים שלא מתחמצנים בטמפרטורת החדר, אבל אם מחממים אותם מספיק הם מתחילים להתחמצן במהירות גבוהה תוך שחרור חום רב לסביבה. למעשה, הם משחררים כל-כך הרבה חום שהם גורמים לעצמם להמשיך ולהתחמצן עד שנגמרים להם האלקטרונים שהם יכולים לתת. תגובת השרשרת הזו מתפשטת ממש כמו... כמו אש.
לחומרים הללו, המתחמצנים במהירות, אנו קוראים "חומרים דליקים"; לתהליך החמצון המהיר אנו קוראים "בערה"; ולתוצר הנראה (והמורגש) שלו אנו קוראים "אש". הלהבה שאתה רואה היא בסך-הכל גוף של גאז מלובן שמכיל את התהליך הזה.
והשמש?
עכשיו אתה יודע מה זו אש, ואתה יודע למה היא זקוקה לחמצן, אז איך השמש בוערת בלי המרכיב החיוני הזה?
קודם-כל, מי אמר לך שאין בשמש חמצן? דווקא יש. כמעט שמונה אלפיות מפני השמש (הפוטוספירה) עשויים חמצן. אז בוא נדייק - בשמש יש חמצן. אמנם לא מספיק בשביל לקיים תהליך של בערה, אבל בכל-זאת, משהו יש.
ואם בלדד אומר לך שאין בשמש מספיק חמצן בשביל בערה, סימן שהשמש לא בוערת. פשוט מאד. בשמש מתרחש תהליך אחר. במרכז השמש חם וצפוף עד מאד. כל-כך חם וצפוף שם שכמויות אדירות של מימן הופכות להליום תוך שחרור עצום של אנרגיה - זה מה שמימן עושה כשחם לו וצפוף. כל-כך הרבה אנרגיה משתחררת בתהליך הזה, שנהיה בתוך השמש עוד יותר חם וצפוף, מספיק חם וצפוף בשביל להפוך עוד מימן להליום. וחוזר חלילה.
שוב יש לנו תהליך של תגובת-שרשרת שיוצרת אור וחום, אבל הפעם הוא אינו נקרא "בערה", הוא נקרא "היתוך גרעיני", ואם אתה רוצה לדעת עליו עוד אתה מוזמן לקרוא את התשובה הזו. אז מהיום תדע, השמש גדולה וחמה ומאירה, אבל אין בה אש. יש בה משהו אחר, דומה אבל שונה.




