אני לפני כמה דקות פשוט ישבתי ליד החלון והתחלתי לבכות ואמרתי לעצמי כאילו דברים.
עכשיו כבר היפסקתי לבכות וכל משאמרתי בא בהיתפרצות..וממש נישברתי עכשיו נירגעתי ולא בא לי בקלות.
אמרתי לעצמי.שאוהבים נכון..ככה אני חושבת ומצפה..שקמים בבוקר רוצים לראות אותה..זה עושה טוב.שאיתה רוצים להיות איתה ואומרים שכל מרציתי לא צריך כלום לא רוצה ללכת.מיעצים לה עוזרים לה עושים אותה הכי מיוחדת.שמחים שהיא רוצה ומיתגעגעת לראות אותך.אז למה אתה לא מרגיש ככה אחרי כמה שנים של חברות.למה אם אני אומרת שתידאר שאפילו לדעתי אני לא צריכה לבקש ומצפה שיבוא מימך כי אתה אומר שאוהב אותי וככה לדעתי אהבה צריכה אז אומר שזה יותר מידי ויש דברים אחרים לעשות וזה גם אחרי שלא רואה אותך הרבה זמן מה יותר מידי להיות מ עם מישהי שאוהב למה אתה מרגיש שזה פיספוס שאתה איתה.ולא שמח להיות איתה עוד למה מיכווח איתה על הכמות.זה לא צריך ההפך צריך לשמוח להיות ולא לכעוס.למה שאני חולה ולא יכולה איתך למסיבה ורע לי מצפה מימך מאהוב ליבי שיבוא יחבק אותי.ויתן לי הרגשה טובה אתה הולך למסיבה לבד כי אומר למה את מרגישה רע למה שארגיש גם רע ,רוצה להרגיש טוב. זה לא אמור להיות שרע לי גם לך רע. עד שבא להיות ביום עצמאות אומר שרוצה לנהיות עם חברים צפיתי שניהיה ביחד חשוב לי שניהיה ביחד מה לך לא?למה אתה אומר ששנה שעברה הייתי איתי עכשיו צריך להיות עם חברים.מה קשור למה אומר כאילו דברים.חשבתי עם זה חשוב לי גם חשוב לך.בכללי חשבתי שנולדתה בשביל לי טוב.אז למה אתה לא עושה משבחור אוהב עושה ואוהב כהה זה דעתי אני בוכה ובוכה וצובט לי בלב כי זה משאני חושבת ואני עשה למענו.ולא לכל אחד.ככה לדעתי זה אהבה וככה מצפה וחושבת שצריך להרגיש.אז למה זה ככה.
סליחה שיצא ארוך




