הסיפור קרה בדיוק לפני שנה..וחכו לסוף הסיפור..אתם תבינו עוד דברים עלי ועל תומר
QUOTE (AfArSeXyT @ 20/05/2005) הסיפור קרה בדיוק לפני שנה..וחכו לסוף הסיפור..אתם תבינו עוד דברים עלי ועל תומר
ואת עדיין אוהבת אותוו?
חכי להמשך 😂
בפרק האחרון של הסיפור את תדעי
=-=פרק 28=-=
המשכתי לאהוב את תומר...ולסבול עצם מהעובדה שהוא כל הזמן מחמיא לחברה הטובה שלי ומתחיל איתה ומור במקום להעיף אותו...נהנית מיזה וגורמת לי סבל כפול...
ואני המשכתי לאהוב אותו ולקנאות במור(היו כמה פעמים שחשדתי שתומר היה דלוק על מור ובכלל היה איתי כדי להיות קרוב אליה).
ואני הייתי ממשיכה לבכות כל יום וכל לילה...לשמוע שירים ולהזדהות איתם...ובלילה לא לישון אפילו דקה למרות שלמחרת הייתי צריכה לקום כי יש בית ספר...
כל יום שהייתי קמה בבוקר לבית ספר..הייתי קמה עם עיינים אדומות וצביטות כאלה בלב...הרגשה כואבת ומוזרה שאני בחיים לא יוכל להסביר אותה...
הרגשה לא נעימה...הרגשה של כאב ענק שיושב לי על הלב...
כל בוקר הייתי בוכה...ובאה לבית ספר עם עיינים אדומות...
הייתי יושבת בשיעור ולא מצליחה להתרכז אפילו לדקה אחת...המחשבות שלי היו רק על תומר ועל כל החרא שעברתי וסבלתי בגללו...
הייתי מורידה את הראש ושוכבת עם הראש על השולחן ומסתכלת לכיוון החלון וחושבת עוד ועוד על תומר ולאט לאט דמעות היו יורדות לי מהעיניים...כןןןן!!! אפילו בשיעורים הייתי בוכה...
כי כל כך כאב לי...אהבתי את תומר בצורה לא נורמלית והוא רק החזיר לי כאב...ולמה כאב? למה? הרי לא עשיתי לו כלום! חוצמלאהוב אותו ולהיות מוכנה להוריד לו את הירח והכוכבים רק כדי שיתן לי מעט אהבה,מעט יחס...אבל תומר היה אטום ומגעיל כלפיי...
כל החברות ניסו לעודד אותי,להגיד לי שהוא לא שווה את זה! אבל הוא כן היה שווה את זה! כי מי שהכי הכי אוהבים בעולם שווה הכל!!! לא ככה???
החברות והידידים הזכירו לי כמה הוא פגע בי וכמה אני ממשיכה לאהוב אותו ושאני צריכה להפסיק לאהוב אותו כי הוא סתם פוגע בי והורס אותי כל הזמן מחדש!
ואני עמוק בפנים ידעתי שכולם צודקים...אבל לא הייתי מסוגלת לשכוח אותו...פחדתי מהלפסיק לאהוב אותו...התרגלתי כבר לאהוב אותו!
ככה המשכתי עם השנה...עבר החודש הראשון של תחילת הלימודים...ועבר גם החודש השני...ואז בחודש נובמבר בתאריך 2.11.04 נזכרתי שבדיוק היום לפני שנה אני ותומר הכרנו...היום הארור בחיי.... 😢
שבו נענשתי על ידי אלוהים...ותמיד שאלתי את אלוהים למה??? אבל אף פעם לא קיבלתי תשובה
בתאריך ה-21.11.04 יצאתי לטיול שנתי....הייתי בטוחה שיהיה משהו ביני לבין תומר בטיול...כי גם הוא לפני הטיול נהיה נחמד אלי מאוד!
כל הזמן במסלול בטיול חיפשתי את תומר...לראות אותו...רק אפילו לדקה!
בערב שהגענו לאכסניה התקלחתי והתארגנתי...הלכתי לארוחת ערב עם חברות...וראיתי את תומר יושב אוכל...שולחן לידי...הסתכלנו אחד על השני..ואז התיישבתי בשולחן...לא אכלתי! לא היה טעים לי! קמתי ויצאתי...הלכתי לכיוון החדר שלי והתארגנתי למסיבה שהייתה לנו בלילה...אני ומור התלבשנו הכי יפה בעולם!
יצאתי מהחדר לכיוון המסיבה...תומר היה...התסכל עלי ובחן אותי...וכל הערב לא הוריד ממני את העיניים...תומר לא רקד! הוא ישב והסתכל עלי רוב הזמן! והרבה ילדים אמרו לי "מזה תומר לא מוריד ממך את העיינים"
ואני הייתי שמחה עד השמיים...גם ביום השני...חיפשתי כל הזמן את תומר...והסתכלנו הרבה אחד על השני! אבל לא קרה כלום!!! 😢
ביום השלישי...הכיתה שלי ושל תומר שובצו באותו אוטובוס...אני ומור עלינו לאוטובוס והתיישבנו אחת ליד השנייה...תומר עלה קצת אחרי...והלב שלי דפק...הוא התיישב כיסא לידי....וכל הדרך חזרה הביתה הוא הסתכל עלי...מדי פעם ניסה לדבר איתי...אבל אני כל כך מאוכזבת שלא קרה ביננו כלום וכועסת עליו על כך שפגע בי כל הזמן הזה..לא עניתי לו בכלל...פתאום הוא שם עלי את הרגל שלו והתסכלתי עליו ושתקתי..."זה בסדר? לא מפריע לך?" הוא שאל...."לא" עניתי עם הראש
שהגענו...התחלנו לרדת מהאוטובוס...תומר דיבר איתי כמה מילים...ואני רק הסתכלתי לו לתוך העיינים...העיינים האלה שהתגעגעתי אליהן מאוד...
חזרתי הביתה...כל כך טוב לחזור הביתה!!! הייתי זקוקה להיות קצת לבד....הטיול הזה עזר לי להבין הרבה דברים...למחרת הטיול היה לי חופש...חופש מנוחה מהטיול...כולם באייס אמרו לי שזה נראה שתומר עדיין אוהב אותי...ואני עניתי "שיאהב הוא לא מענין אותי בכלל"...ודיי שיקרתי...
אבל כמו שאמרתי...הטיול הזה עזר לי מאוד...הבנתי בו הרבה דברים..כל אותו שבוע אחרי הטיול חשבתי על כל התקופה שעלי ועל תומר...והבנתי ש............................................
המשך???
תגובות!!!!!!!! והפעם המון! כי זהוווווווו ההמשך הבא זה הפרק האחרון!!!!!!
נשאר לי עוד פרק אחד וזהווווו סיימתי את הסיפור שלי! אז תגיבווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
מחכה לתגובות שלכם!
-אפרסקסית-
למה אף אחד לא מגיב ליייייייייי? 😢 😢 😢
הינה מותק אני מגיבה!!!!!!!!!!!!!!1
ואני בהחלט מבינה את מה שאת אומרת מזכיר לי זיפור של חברה טובה שלי מותק תמשיכי!!!!!
יאאא איזה יופיייייייייייייי
אבל איזה זבל הואאאא
מה את מתייחסת אליו בכלל???את עדין אוהבת אותוו???
אם כן אז תביאי לי את האיסיקיו שלךו אני רוצה לדבר איתו כפרה עליך..
לדבר לא לריב!!!
תודה מאמייייייייייייי
מואהההההההה
נטע!!!!
נ.ב
שימי המשך כפרה מעניןין בטירוףףףף
מואההה
נטע 😊 😊
נטע תודה על התגובות! אבל חכי לסוף הסיפור..את תביני!
וחח תודה לך שאת מגינה עלי...אבל רשמתי את הסיפור כדי להעביר לכם מסר חשוב! לא כדי שתריבו עם תומר...חח
אתם תראו את המסר בהמשך האחרון שזה בעצם ההמשך הבא...
תודה על התגובות...היום בערב אני ירשום את הפרק האחרון 😢
חכו להמשך....אוהבתתתתת
-אפרסקסית-
=-=פרק 29=-=
כמו שאמרתי...הטיול הזה עזר לי מאוד...הבנתי בו הרבה דברים..כל אותו שבוע אחרי הטיול חשבתי על כל התקופה שעלי ועל תומר...והבנתי ש............................................
דיי יש גבול לאהבה...
לכל דבר יש גבול בעולם הזה! וגם לאהבה שלי כלפי תומר!
נכון אני אוהבת אותו יותר מכל דבר אחר בעולם! ולשכוח מישהו שאתה אוהב זה כמו לנסות להזכר במישהו שמעולם לא הכרת....
אין דבר יותר קשה מלשכוח מישהו שאתה אוהב ופשוט למחוק אותו מהחיים שלך!
אבל דיי! הגיע הזמן...אחרי שנה שלמה מאז שהכרתי את תומר...
ואחרי 7 חודשים שנפרדנו...המשכתי לאהוב אותו והאהבה שלי גדלה אליו עם הזמן!
והוא? פגע בי בכל דרך אפשרית ודרך עלי בכל דרך אפשרית...ואני אהבתי אותו...ובחיים לא חשבתי שאני ישכח ממנו...הייתי יושבת לילות וימים שלמים ובוכה עליו! בחיים לא חשבתי שאני ישכח את תומר תמיד ששאלו אותי אם אני אוהבת אותו הייתי עונה "אני אוהבת אותו ואני יאהב אותו לנצח! בחיים אני לא יצליח לשכוח ממנו"
אבל זהו! אחרי הטיול השנתי הבנתי שבאמת הוא לא שווה אותי...כי דיי! כמה בנאדם יכול לפגוע בי ולדרוך עלי ולהוריד לי את הכבוד ואני ימשיך לאהוב אותו ולסלוח לו עד אינסוף?!?!
דיי יש גבול! וגם לאהבה הארורה הזאת יש גבול!
פתאום כל האהבה הענקית שהייתה לי לתומר נמחקה לי! בעצם הבנתי שכבר לא אהבתי אותו...זאת רק הייתה מין אובבסיה כלפיו. והבנתי שדיי שזהו! אני כבר לא אוהבת את תומר...הכל היה רק במחשבות שלי!
הבנתי שזהו....שאם כל הכבוד לאהבה שלי אליו! כמו שאומרים על ההערך העצמי אסור להתפשר!
וכמו שהתאהבתי בו תוך שניה! ככה הוא נמחק לי מהמחשבות תוך שנייה!..............
עברו להם לאט לאט הימים...ואני כבר לא אוהבת את תומר יותר! מאז מה שקרה...עברה לה שנה וחצי מאז שהכרתי את תומר! ושנה בדיוק מאז שנהיינו חברים!
וכמו שאמרתי אני לא אוהבת אותו יותר! התגברתי עליו! כן כן! אני נטלי זאת שלא האמינה בחיים שהיא תשכח ממנו...שכחתי אותו! וזה עשה לי כל כך טוב!!!....
למרות שהיה קשה לי למחוק את הסטיגמה הזאת...כי כולם! כל הבית ספר וכל החברים והחברות ידעו שנטלי אוהבת את תומר! כולם קיבלו את זה כעובדה והתרגלו לזה...ואפילו תומר היה רגיל לזה שנטלי אהבה אותו!
אבל זהו! נטלי כבר לא אוהבת אותך חמוד!!!
תומר עד היום לפעמים חושב שאני אוהבת אותו...ועוד הרבה חושבים...אבל אני כל הזמן מוכיחה שלא...
זהו...כמו שאמרתי אני כבר לא אוהבת את תומר...אבל כל מה שחוויתי ממנו אני בחיים לא ישכח את זה!
זאת הייתה השנה הקשה בחיים שלי! שנה שבה התבגרתי המון....הפכתי לבוגרת ולמדתי הרבה דברים!
למדתי שעל הערך העצמי אסור להתפשר! ואסור להשפיל את עצמך בצורה שאני השפלתי את עצמי למענו!
אני כבר שכחתי את זה...כולם שכחו...
אבל רק מישהו אחד לא שכח את זה!
וזה הלב שלי! רק הלב שלי לא שכח מה שתומר עשה לי! את הנזק שהוא גרם לי! בלב שלי יש פצע מדמם וכואב שתומר השאיר בו! והפצע הזה ילווה אותי כל החיים...אומנם דיי עבר לי מכל הקטע...אבל כמו שאתם רואים לא שכחתי ממה שחוויתי עם תומר..אני זוכרת כל יום וכל תאריך! ואני בחיים לא ישכח את זה! עברתי תקופה כואבת וקשה! והפצע שתומר חרט לי בלב אף אחד לא יוכל לסגור אותו מחדש! זה פצע שילווה אותי כל החיים...ובגלל תומר אני לא מצליחה להתאהב מחדש!
אני לא מסוגלת להכנס לקשר עם בנים (ואחד מהבנים זה יניב מהסיפור הקודם שלי "הסיפור העצוב שלי-סיפור בהמשכים") ועוד המון בנים שהציעו לי כמו טום(מהסיפור) ועוד הרבה בנים שלא הזכרתי אותם כאן בסיפור...אבל תומר הוריד לי את הבטחון עד לרצפה! גם ככה לא היה לי בטחון אף פעם...אבל את המעט שהיה לי תומר הוריד לי! ובגללו אני מפחדת להתאהב ולהפגע מחדש! ניסיתי כמה פעמים להכנס עם בנים לקשר...ונפגעתי שוב ונשברתי עוד יותר....ועכשיו אני מפחדת וכל בן שמתקרב אלי ישר אני דוחה אותו...וזה הורג אותי..אבל מה אני יעשה אני לא שולטת בזה! זה משהו שילווה אותי כל החיים עד שאני יתגבר עליו סופית!
וזהו...רציתי לרשום את הסיפור שלי כי זאת הפעם הראשונה שאני מוציאה הכל החוצה! כל מה שאני מרגישה וחושבת! פעם ראשונה אחרי שנה וחצי של סבל ושל מחשבות...הוצאתי החוצה הכל וזאת מין סגירת מעגל בשבילי! ואני שמחה שסיפרתי לכם את הסיפור שלי...רציתי המון פעמים לרשום אותו אבל הרגשתי שאין לי את הכוח להזכר בכל הסבל! רק שתדעו שהיה לי מאוד קשה לספר לכם ולהזכר בדברים שנכתבו פה!
זה היה מאוד קשה והייתי בטוחה שאני יבכה...כי בפעמים הקודמות שניסיתי לכתוב את הסיפור עוד אהבתי את תומר ובכיתי שכתבתי...אבל הפעם כבר לא בכיתי! הפעם התגברתי...הפעם אני ממשיכה הלאה...
ורק דבר אחד אני יודעת...
שאומרים שאהבה ראשונה לא שוכחים אף פעם! חלק חושבים ככה וחלק לא...
אבל אני?
אני באמת את האהבה הראשונה שלי לא ישכח אף פעם!....רק את זה אני יודעת!!!!
זהו זה הסיפור שלי!!! מקווה שאהבתם...ואם יש לכם מה להגיד לי אז תגידו חופשיייי גם דברים לרעה וגם לטובה! כל מה שאתם חושבים! אני ישמח אם תגיבו לי!!!
אוהבת המון ותודה על היחס וההקשבה וההבנה....שלכם...
-אפרסקסית-
ודרך אגב שכחתי לציין...
סלחתי לתומר על הכל! והיום אני והוא ידידים אפילו...אני לא מאמינה על עצמי שהיה לי את הכוחות לסלוח לו ועוד להפוך לידידה שלו ולעזור לו עם החברות שהיו לו...
אבל כן! סלחתי למרות שלא הגיע לו בכלל!!!!!! 😠
אבל למרות שסלחתי בחיים אני לא ישכח את הסבל שעברתי בגללו...ואת הפצע שהוא השאיר לי עמוק בלב...פצע שילווה אותי בדרך החיים........
בבקשה תגיבו....
-אפרסקסית-
אתר האהבה הישראלי