מחקר חדש מוכיח שנשים מסובכות יותר גנטית מגברים. הן לא רק שונות יותר מגברים מכפי ששיערו, הן גם שונות יותר זו מזו
הגברים בחיי תמיד דורשים ממני להפסיק להגיד שהם כולם אותו הדבר. צר לי, אבל מחקר חדש שפורסם בשבוע שעבר מוכיח שאני צודקת. במחקר, שפורסם במגזין "Nature", הוכח כי נשים מסובכות יותר גנטית מגברים. למעשה הוכח, כי נשים מסובכות יותר גנטית מכפי ששיערו אי פעם, בעוד שהגברים הם יצורים פשוטים למדי מבחינה זו.
"מבחינה גנטית", אומר ד"ר הנטינגטון וילרד, חוקר גנום מאוניברסיטת דיוק, "אם פגשתם גבר אחד - פגשתם את כולם. אני חייב להודות, לצערי, שאנחנו צפויים. אי אפשר לומר זאת על נשים. גברים ונשים שונים זה מזה מכפי שאי פעם שיערנו. לא מדובר כאן על מארס ונגה", הוא מוסיף בחיוך, "אלא על מארס ונגה ופלוטו ויופיטר ומי יודע איזה כוכבי לכת נוספים".
נשים, כך מתברר, אינן רק שונות יותר מגברים מכפי ששיערו, הן גם שונות יותר זו מזו. "לגבר יש בסך הכל 45 כרומוזומים, והכרומוזום ה-46, ה-Y הפתאטי שלנו, מכיל רק כמה גנים בודדים, שמשפיעים על האזור בין המותניים לברכיים", אומר וילרד. "לנשים, לעומת זאת, יש 46 כרומוזומים פעילים, שהן מנצלות עד תום, והכרומוזום ה-46 הוא X נוסף, שפועל בטווח רחב היקף הרבה יותר ממה ששיערנו". ד"ר וילרד וד"ר לורה קרל - ביולוגית מולוקולרית מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת פנסילבניה, שחיברה עמו את המחקר - סבורים כי התגליות הללו עשויות לעזור לפענח את התעלומה שאופפת את השוני הגדול כל כך בין גברים לנשים. השוני, אומרים השניים, מתחיל ככל הנראה בחיבורי העצבים במוח ואינו נחלתם הבלעדית של ההורמונים.
החוקרים גילו שכ-15%, כלומר בין 200 ל-300 מהגנים שנחבאים בכרומוזום ה-X הנוסף, פעילים. כולם אמנם נחשבים לגנים רצסיוויים, אך הם מעניקים לנשים יתרון גנטי חד משמעי על הגברים. כתב המדע ניקולס וייד, השוקד כעת על ספר שעוסק באבולוציה גנטית, מנסה לפשט את העניין: "נשים הן פסיפס המורכב משני סוגי תאים ואילו גברים הם לוח חלק, פשוט, ומורכבים מתא מסוג אחד בלבד". המסקנה: כשגברים אומרים שנשים הן בלתי צפויות, שהן משונות ומשתנות, ושאי אפשר להבין אותן כי הן זן שונה לחלוטין - הם צודקים. "הכרומוזומים הנשיים שונים ומורכבים, מה שהופך אותם לבלתי צפויים", אומר דייב פייג', ביולוג מולקולרי ומומחה להתפתחות המינים ממכון וייטהד למחקר ביוכימי במסצ'וסטס.
בעוד כ-100 אלף שנה עלולים הזכרים להיעלם
פייג', הידוע ברחבי האוניברסיטה כ"ד"ר Y", מכנה עצמו "האביר של כרומוזום Y הנזוף". הוא שולף בקלות ציטוטים ממחקרים נחשבים המעלים על נס את תרומתו של כרומזום ה-Y הנוסף, וכאלה המוכיחים כי זה האחרון מפזר גנים מימינו ומשמאלו זה מיליוני שנים, ולכן נחלש עם השנים. "מדובר בעצם בנישואים", אומר פייג' בחיוך, "כרומוזום Y מצא לעצמו שידוך מבוקש מאוד עם כרומוזום X". הגודל, כך מתברר, כן קובע, וחוקרים רבים מניחים כי בעוד כמאה אלף שנים עלולים הזכרים להיעלם מעל פני האדמה; יחד אתם צפויים להיעלם מנהג אכילת הפיצה הקרה בבוקר, שגעון הפלייאוף והמגזין "פנטהאוז".
ד"ר פייג' מצדו טוען ש-Y הוא כרומוזום עצלן ומדמה אותו לרווק שהתנחל על הכורסה החביבה עליו, כשהוא מוקף בניירות עטיפה של מזון מהיר. "Y רוצה לשמור על מקומו, אבל לא ממש יודע איך", אומר פייג'. "הוא מתפרק. הוא לא מתפקד. כמו גבר שלא מצליח לנקות את הבית לבד עד שבאה העוזרת".
פייג' אומר ש-Y הוא פליט גנטי אבולוציוני, שגם אם איגד בתוכו בעבר את כל היתרונות שהמין הגברי זקוק להם, הרי שנהפך בחלוף הזמן "למראה, ללוח חלק, לחומר שאפשר לעצב לכל תפישה שנרצה בנוגע לגברים". פייג' הראה קריקטורה של מפת הגנים החדשה של הגברים. אפשר היה למצוא שם את הגן האחראי על שכחת ימי הולדת ונישואים, הגן המאפשר התמודדות עם הריגת ג'וקים, גן השמיעה הסלקטיבית, גן ה"א-הה" והגן האחראי לחוסר היכולת להפגין רגשות.
התגלית שלפיה לנשים עליונות גנטית על גברים עשויה לעזור לפתור את החידה עתיקת היומין, מדוע גברים מתקשים להביע את עצמם - הגנים שלהם כבר בחרו בזכות השתיקה.
מקור:
http://news.walla.co.il/?w=//706732
