אז... ככה זה התחיל /בהמשכים

מחכה....

מחזיק למתן ת'יד ומדבר אליו זה נראה ממש כמו שני מלאכים..
מסכן בנוש...
פתאום יד נגעה בי מאחור קצת נבהלתי הסתובבתי ואת מי אני רואהההההההההההההההה!!!

פרק 19:
הסתובבתי לאט קצת מהססת וראיתי אותה את עניה הכחולות הבוהקות האדומות והנפחות כנראה מבכי של בתאל... אחחחח בתאל מושא אהבתו של מתן היחידה שהייתה נמצאת בליבו כן זאת הייתה חברה שלו
הסתובבתי וחיבקתי אותה ושתינו בכינו נהר של דמעות לשנינו מתן היה מאוד חשוב...
מאוד...

==כעבור חודש==
בזמן הזה שמתן היה בבית החולים אני ובתאל מאוד מאוד התקרבנו היא נעשתה כמו אחותי
היינו עושות הכל ביחד הולכות לשתות בבתי קפה בקניונים הייתי עושה הכל שהיא תחזור להיות כמו שהייתה שמחה מאושרת וכמובן...כמובן שלא עזבנו לרגע את חדרו הלבן והמואר של מתן שעדיין שקע בתרדת שנראתה לנו כנצח מתי הוא התעורר יש כל כך הרבה אנשים שאוהבים אותו סומכים עליו מצפים בקוצר רוח ל"שובו " של הילד היפה בעל גומות החן והעניים הכחולות ים שסוחפות שמסתכלות עלייך ברוך ובשלווה
זה מה שאהבתי בו ...במתן ,הילד המיוחד של כולם

יום ראשון:
טררררררררר.... כן כן אני באהההההההה צעדתי לעבר הטלפון כאילו הוא יכול לחכות(חחחחח)
אני: הלו?
בתאל : מורייייייייי בובה קמת? אני רוצה ללכת לראות את מתן את רוצה לך בוא איתי ?
אני: בתוששששששש בטח שאני יבוא איתך בובה אני יתארגן ותתקשרי אליי שתיהיה מתחת לבית שלי
בתאל: בסדר בובה תיהיה ב12 מוכנה ביי ביי
אני: חחחח אוקיי ביי

כמובן מיהרתי כי אין אצל בתאל איחור של בתי דקות היא באה בזמן בדיוק מתי שקבעו איתה היא שונאת לאחר
כזאת היא הייתה ילדה מדהימה עם לב זהבבב שלא מגיע לה לעבור את זה בכלל לא...
הלכתי לחדר ובחרתי מה ללבוש מממממ...
לקחתי ג'ינס עד הברך משופשף חולצה תכלת צמודה שנראת טוב עליי לבשתי נעליי בובה שחורות הסתרקתי התאפרתי הסתכלתי במראה...אוקיי זה טוב אמרתי לעצמי
טררררררררר...טלפון ? שוב!!
אני: הלו?
בתאל: רדי אני פה ...
אני: אוקי כבר באה
בתאל:ביי
אני: ביי
לקחתי מפתחות פאלפון ויצאתי מהבית

והיא עמדה שם ליד מונית חחחח איזה תזמון בתאל קראתי לעברה נכנסנו למונית ונסעו לבית החולים
וכעבור כמה דקות היינו שם
חחחחח אמרנו יפה תודההההה ושילמנו
חצינו תכביש ועמדנו בתור עד שניכנס לבית החולים עד שהשומר בדק וראה שאנחנו לא "מצויידים" (חחחח)
עלינו במעלית לקומה ה3 ונכנסו למחלקה של מתן ממממ...
אני: איפה החדר שלו ? מה הוא עבר חדר?
בתאל: לא הנה 333 ,334 הנה פתחנו את הדלת בזהירות...
ופשוט עמדנו ולא יכלנו לזוז היינו בהלםםםםםםם...למה שראינו
------------------------------------------------------------------------

מחכה לתגובותתתתתתתתת חיחיחיחיחיחי

אוהבת'כן...

מור'צי 😊

אין תגובות???????? 😢

המשך...
לאה

וכעבור כמה דקות היינו שם
חחחחח אמרנו יפה תודההההה ושילמנו
חצינו תכביש ועמדנו בתור עד שניכנס לבית החולים עד שהשומר בדק וראה שאנחנו לא "מצויידים" (חחחח)
עלינו במעלית לקומה ה3 ונכנסו למחלקה של מתן ממממ...
אני: איפה החדר שלו ? מה הוא עבר חדר?
בתאל: לא הנה 333 ,334 הנה פתחנו את הדלת בזהירות...
ופשוט עמדנו ולא יכלנו לזוז היינו בהלםםםםםםם...למה שראינו

פרק 20:
מתן פקח את העניים שלו חייך ומסביבו כאילו אור הוא הפנה את מבטו אל בתאל שהייתה המומה
וסימן לה עם היד שתתקרב היא לא יכלה לזוז כאילו קפאה במקומה שרגליה טמונות עמוק באדמה
היא הסתכלה עליי כלא מאמינה שזה רק חלום החלום הורוד שלה שמתן סופסוף יתעורר והינה זה קורא
החזקתי לה את היד והתקרבנו לאט לאט אל מיטתו ואז כבר לא היה לה שליטה היא חיבקה אותו כל כך חזק
ודמעות של אושר ירדו מעניה הכחולות...

בתאל: מתן? מתן שלי אני לא מאמינה פשוט לא מאמינה שחזרת אליי אני אוהבת...אוהבת אותך כל כך אני...
מתן: חייך וחיבק אותה הוא עדיין לא יכל לדבר הוא רק חייך ועניו יתמלאו אושר

בתאל: מור מתן אני יוצאת להביא לנו לשתות רוצים משהוא מיוחד ?
אני: כן תביאי שוקו לשתינו
בתאל: טוב כבר חוזרת...

הסתכלתי על מתן והוא עליי וחיבקתי אותו כל כך התגעגעתי אליו וכמובן שירדו הרבה דמעות אבל של שמחה
אני: אני עדיין לא מאמינה שזה קורה ...
מתן : רק חייך ורשם על דף לבן עם עט כחול "גם אני לא מאמין " וציחקק
ואז פתאום ...
אני: מתן תגיד בן יודע שהתעוררת?
מתן: השפיל את מבטו ואז עשה תנועת ראש לשלילה
אני : טוב אז אני יתקשר ויודיע לו טוב?
מתו : חייך והסכים

050... חייגתי את המספר של בן...
טר.....טר....
הלו ענה קול ישנוני
בנוש?
בן: כה יפה שלי
אני: בנוש תאסוף את עצמך לכאן אני בבית החולים בחדר של מתן...
בן: מה?? מה קרה לו? הוא בסדר ? אני כבר בא....!!
אני : בסדר ביוש
בן : ביי ביי

הסתכלתי על מתן בוא נעשה לו משהוא חחחח ושתינו כבר קלטנו אחד את השני
כעבור מספר דקות כבר בן היה שם הוא התקרב לאט לאט למתן והחזיק לו את היד ואז פתאום מתן התחיל לזוז ופתח את העניים
בן ממש ניבהל וזז קצת אחורה
התקרבתי לבן ולחשתי לו בנוש הוא התעורר...
והוא רק חיבק אותו כמה אהבה יש בניהם זה משהואאאאאאאאאאא חיחיחיחי

---9:00---
טוב בנוש אני עפתי הביתה עם יהיה משהוא תתקשר אליי ביי אוהבת אותך ונתתי לו נשיקה קטנה על השפתיים חיבקתי את מתן ואת בת אל ונסעתי הביתה
שהגעתי הייתי ממש שפוחההההההההה נכנסתי ישר להתקלח ונתתי למים לזרום וגם למחשבותתתת
יצאתי ב9 וחצי לבשתי מכנס קצר שחור וגופיה ורודה ונכנסתי למיטה הדלקתי את הטלויזיה ודיפדפתי בין הערוצים ונירדתי מול הטלויזיה...

פתאום העיר אותי הפאלפון שצילצל לו אני חצי מתה לקחתי אותו לאט מעל השידה וראיתי ש6 וחצי בבוקר מי זה כל כך מוקדם???
אני: הלו???
מור??

בובית מקסייים המשךךךך

יצאתי ב9 וחצי לבשתי מכנס קצר שחור וגופיה ורודה ונכנסתי למיטה הדלקתי את הטלויזיה ודיפדפתי בין הערוצים ונירדתי מול הטלויזיה...

פתאום העיר אותי הפאלפון שצילצל לו אני חצי מתה לקחתי אותו לאט מעל השידה וראיתי ש6 וחצי בבוקר מי זה כל כך מוקדם???
אני: הלו???
מור??

==פרק 21==:
מור?? זה בן הוא נשבע דיי עצוב אפילו מאוד....😢
בנוש מה קרה מאמי??
מור... קרה... ואז הדמעות פשוט פרצו והבכי נשמע ממרחקים...
בן???????? מה קרה תגיד לי מה!!
מור? את לא מבינה הוא מת!! זהו זה נגמר הוא מת!!
מה?? מה קרה למתן?? הייתי פשוט בהלםםםםםםםםםםםםםםם איך זה יכול לקרוא!!
בן: לקראת הערב עלה לו החום ומשהוא שעשו לו בניתוח יסתבך ו...ו...
בנוש אמרתי כולי דמעות וצמרמורות תחכה שם אל תזוז אני מיד באה!!

אפילו לא חשבתי פעמיים פשוט קמתי התלבשתי שתפתי פנים הסתרקתי לקחתי פאלפון ומפתחות ונסעתי במונית לבית החולים
ביקשתי מהנהג שיסע כמה שיותר מהר ובאמת הגענו מהר שילמתי ורצתי לבית החולים
הגעתי לחדר כולי מתנשפת לפתח הדלת של החדר של מתן וראתי שם את כול המשפחה שלו ואת בן יושב על הריצפה ובוכה ...

התקרבתי לאט לאט ונגעתי בו הוא הסתובב עליי עם עניים הנפוחות והאדומות וחיבק אותי חזק ופשוט בכינו
באותו היום הייתה הלוייה
2.7.04 יום ראשון .....
מסכן כאילו התעורר לראות את כולם ואז למות בשקט כמה כאב לי ממש ....

אני ובן הלכנו לבית שלי הרוב הייתה שתיקה ודמעות נסתרות...חבויות...
הגענו לבית שלי בן יש בחדר שלי ואני נכנסתי להתקלח ככה שהמים עליי בכיתי מאוד אהבתי את מתן הוא ממש היה ילד מיוחד אויי לדבר עליו בעבר זה כבר אי אפשר לעכל...
לבשתי טרניג אפור הסתרקתי ויצאתי לחדר
שנכנסתי לחדר ראיתי את בן על המיטה שוכב רגוע עצוב ועניו היפות עצומות התקרבתי וראיתי שהוא יושן כיסיתי אותו ונתתי לו נשיקה
אמרתי לעצמי אני יעיר אותו חצי שעה לפני הלוויה מסכן ...מה הוא יעשה עכשיו? בלעדיו בלי אחיו התאום...
הנפש התאומה לו זה כמו שחותכים יד או רגל ממך ...

בסביבות 13:00 הערתי את בן שהתעורר בבהלה
בן: מה מה קרה איפה אני? מתן?
אני: בנוש אתה אצלי בבית מאמי מ...ת...ן? מתן איננו בן ושיתנו בכינו
אחרי זה הוא קם ויצאנו לבית הקברות...

ושם ראינו את...



תגיבו לי זה חשוב ליייייייייייייייי

אוהבת..
מור'צי 😊

מדהייים המשךךךך