|
|
|
אימלהה המשךך דחוףףףףףףףףף
יא אללהההה איזו חברה זבללללללללל
תמשיכייי דחוףףף ולא אחרי 50 שנהההההה מהררררררר
בתתתת זונה הקורל הזאת..
אבל זה היה צפוי שיקרא..
מאמי תמשיכייי
~~~~~~~~~~~~הסיפור נ-ג-מ-ר~~~~~~~~~~~~
מה נגמר?????????...
לא זה לא יכול להגמר עכשיוווו יאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
חשבתי שוב, התחרטתי, הסיפור ממשיך.
~~~~~~~המשך~~~~~~~~~~~~
ישבתי על הספסל הקבוע שלנו בגינה הקטנה.
חושך, שקט, הגינה ריקה.
מחשבות רצו בראשי, פלאשבק זיכרונות עבר בראשי. נזכרתי בכל פרק הזמן שלי עם תמיר, מאז שהכרתי אותו עד עכשיו. שתפסתי אותו מתחרמן עם החברה הכי טובה שלי. כלבה בוגדת.
דמעה זלגה מעיניי.. לא רציתי שאף אחד יראה אותי ככה.
כבר מאוחר, אני חייבת לחזור הבייתה.
טוב נו, מילא הבית ריק ההורים בחו"ל.
חזרתי הבייתה השתגעתי.
בכיתי ובכיתי.
לא הפסקתי לבכות.
לא ידעתי מה לעשות עם עצמי באותו הרגע.
נכנסתי לחדר ולא הפסקתי לבכות.
בכיתי ובכיתי ובכיתי.
והמשכתי לבכות.
אני לא יודעת בדיוק כמה זמן בכיתי שם.
אבל אני יודעת שבכיתי הרבה זמן.
ידעתי, שאני נכנסת כאן לתיסבוכת, ושזה לא הסוף.
ידעתי, שקורל תהיה ביצ'ית ולא תוותר לי.
אוף, אני חייבת להתקלח.
אולי זה מה שיוציא אותי קצת מהדיכי.
נכנסתי למקלחת והתקלחתי מהר.
יצאתי ולבשתי חלוק ורדרד ממשי והשיער שלי היה רטוב מהמים.
צילצול בדלת. פתחתי את הדלת, זאת הייתה שירן.
"היי מה קורה?? אני מקווה שאנ'לא מפריעה", שירן שאלה.
"לא בטח שלא, באת בזמן מצוין, כנסי..."
"וואי חח.. את נראית מזה בדיכי. מה קרה?"
"עזבי סיפור ארוך..."
"טוב מאמי..:]"
"בא לך לישון פה הלילה?? ההורים בחו"ל ואני לבד.."
"אחלה.."
סיפרתי לשירן כל מה שקרה עם תמיר.
"היא מה עשתה?!?!?!!?!"
"כן מה ששמעת"
"יוו אני בהלם"
"עזבי היא כלבה.. טוב בואי לא נדבר על זה... בואי נעשה משו אחר"
"למשל..??"
"אממ.. מזמן לא עשיתי מייקאובר.. בואי נעשה לי מהפך......"
"בטוחה??"
"כן חח נו מה 'כפת לך יהיה כיףףף!!!!!!!"
"סבבה אחותי.. ממה נתחיל??"
"בואי קודם נילך להביא את כל התכשירים.."
"סבבה"
חפרנו בכל המגירות בבית, באמבטיה, בחדר שלי והחדר של אמא והבאנו את כל המסרקים, ג'לים, מסרגות,מספריים, צבעים.. הכל..
חשבנו ביחד מה נעשה.. רצינו להתחיל עם השיער..
"ברית.. בואי נעשה גוונים צועקים כאלה... ותיספורת יפה"
"אחלה..בואי נאלתר."
אז אילתרנו.
בהתחלה עשינו לי גוונים צועקים.. ירוק ובלונדיני על השיער השחור הטבעי שלי.
"ברית.. איזה תיספורת את רוצה??"
"משו קצרצר....תאלתרי"
"אוקיי.. חח אנ'לא מוכשרת בזה"
אז שירן לקחה ת'מספריים ובהתחלה היא גזרה קצת קצת.
"נו שירן אל תפחדי חח פעם כבר גזרתי לעצמי ת'שיער.."
"טוב.."
אז היא המשיכה לגזור.
ביי ביי לשיער הארוך.
-כעבור שעה-
"טוב בריתו'ש.. סיימנו"
הסתכלתי במראה.
אממ.. שיער די קצוץ, גוונים ירוק ובלונד.
נייס.
"אהבתי מאוד!!"
"חח תודה תודה"
"מחר נילך ואני עושה פירסינג"
"חח החלטה כזאת פזיזה??"
"חח כן."
בינתיים כל הלילה המשכנו.. שמתי לק שחור בידיים וברגליים.
המהפך הושלם.
עכשיו קראתי הכל מאמי ומדהים!!!!!!!!
המהפך הושלם.
לפי דעתי, יצא מדהים.
משו שאפע'ם לא הייתי מעזה לעשות, ועכשיו.. זה נראה כ"כ יפה..😁
בשאר הערב, אני עשיתי מהפך לשירן, לא משו מיוחד.
קצת גוונים, וסיפרתי אותה קצת. יצא יפה. אבל לא כמו שלי ^.^
בבוקר אני ושירן הלכנו ל"קרייזי טאטו".
עשיתי עגיל בגבה ולברט [בשפה].
יצא מדהים.
אהבתי מאוד מאוד איך שאני נראית...
אני ושירן חזרנו הבייתה, ונזכרתי שיש לי 600 שקל במגירה של אמאבא.
לקחנו ת'600 שקל ויצאנו לקניון.
"חחחח ברית באמא'שלי את פושעת!!!", שירן אמרה לי בהתלהבות, כאילו פעם ראשונה היא רואה שאני מפלחת להורים שלי כסף.
"חחח .. תודה תודה.."
הגענו לקניון והתחשק לי לעצב ת'מלתחה מחדש.
תמיד הייתי ברבי-גירל עדינה וחמודה, עכשיו אני אהיה רעה. מתאים ללוק החדש שלי.
נכנסנו לחנות שכולה מלאה בגדים שחורים, לאדעת למה.. זה פשוט נראה מאגניב.
קניתי מלאן בגדים שווים לאללה. אני אפרט.
3 חולצות- בצבע שחור יפות כאלה.
גופייה שחורה.
חצאית עור שחורה.
שרשראות לשים על החצאית
מלאן ניטים.
קליפס שחור וגומיות שחורות.
מגפי עור שחורות.
חעחע אני עכשיו אווווווווהבת שחור.
חזרנו אליי הבייתה ומדדתי הכל.
להלהלה נראיתי יפה במיוחד.
"בריתו'ש כפרע, לא ניראלך שהמהפך שלך קצת יותר מדי קיצוני??", שירן שאלה..
"אממ לא חח.. חוצמזה זה ממש לא לתמיד תירגעי, פשוט אני רוצה להתרענן קצת. כשאני ארגיש
שנמאס לי אני אקצץ מהשיער את כל הגוונים הירוקים ואני אשאיר רק ת'גוונים הבלונדיים.
כשיימאס לי, אני אחזור לבגדים הקודמים ואני אוריד ת'פירסים. הכל הפיך."
"חח הבנתי מותק, הבנתי."
"שירני ב'מת חבל שאת לא עושה גם מהפך כזה, שינוי זה דבר טוב לנשמה.."
"אה-הא, אאם את אומרת😉"
בהמשך היום התכוננו לצאת להסתובב.
התארגנו, לשירן לקח קצת זמן להתארגן, אבל לי לאומת זאת, שעות.
קודם חפפתי ת'שיער, שייראה טוב. הגוונים זהרו יותר מתמיד.
נראה מעולה.
סידרתי ת'שיער עם ג'ל.
שמתי את קולר הניטים שקניתי, וחיברתי את השרשראות לחצאית עור ולבשתי אותה, את מגפי העור השחורים וגופייה שחורה.
וכמובן מעל מעיל עור שחור.
יא, נפלא.
אני ושירן יצאנו להסתובב סתם בגינה הקטנה.
חשבתי שהיא ריקה כמו שבדרך כלל היא תמיד ריקה בשעות האלה, לא היה לי כוח לכולם שיתחילו לשאול על מה שעשיתי לעצמי.
אבל טעיתי, כולם היו בגינה. כל החבר'ה.
טוב אין לאן לברוח... או שכן חח לא יזהו אותי ..😊
טוב יאללה מתישהו הם יראו את זה, אז אני ושירן נכנסנו לגינה ואני נכנסתי בראש מורם.
אני לא מתביישת במהפך שלי.
אני ושירן ניגשנו לחבר'ה ואמרנו להם שלום.
"ברית.. וואו.. אנ'לא מזהה אותך" ,אמר גיא בזילזול.
"מה קרה הפכת לפריקית??", קורל העירה לי בביצ'יות בלתי נורמלית.
באותו רגע לא זיהיתי אותה.
ודווקא הייתי הכי מופתעת מתמיר.
"דווקא זה מתאים לך", תמיר אמר לי.
באותו רגע קורל הסתכלה עליו במבט כועס, והוא החזיר לה במבט תמים וחמוד והיא נישקה אותו.
זה ממש הפריע לי אבל השתדלתי לא להראות את זה.
"ברית שירן, בואו שבו איתנו קצת.", תומר הציע לנו.
"לאלא, אנחנו ממהרות. צ'או", ענינו אני ושירן פה אחד.
התרחקנו משמה 2 מטר בערך ואז ישר קורל וכמעט כולם פתחו ת'פה שלהם.
"איכככ ברית פריקית!! מה היא עשתה לעצמהההה", קורל כמובן העירה ראשונה.
"דווקא די מתאים לה, נכון שפעם היא הייתה הרבה יותר יפה. עכשיו היא נראית כמו מופקרת.", הופתעתי לשמוע את זה מגיא.
"היא די חמודה ככה, אבל קורלי את הרבה יותר",תמיד אמר לקורל באהבה.
"אוו חמוד שלי אהובי מתה עליך", קורל ענתה לו ודפקה לו חתיכת נשיקה.
כלבה.
ככל שהתרחקנו דמעות זלגו מעיניי.
פשוט בכיתי בשקט.
אני לא מאמינה איך דירדרתי את עצמי ככה.
פעם הייתי ילדה יפה ושמחה, עכשיו כבר לא.
הם צדקו, אני באמת נראית כמו איזה מופקרת.
אני ושירן נפרדנו וחזרתי הבייתה.
בבית המשכתי לבכות, שוב שעות.
טוב זהו. לא מעניין אותי. אם אני אתקפל עכשיו ואוריד את כל המהפך שלי, זה יראה להם שאני חלשה.
ואני לא ככה. אני לא.
אני חזקה. אני אתגבר.
אבל ידעתי שאני חיה באשליות, זה לא ככה.
פשוט רציתי לישון.
נרדמתי על הספה וקמתי ב8 בבוקר.
פאקקקקקקקקקקק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני מאחרתתתתתתתתתתתתתתתת~~~!!
התארגנתי בספיד, לבשתי חולצה שחורה ארוכה ומעליה חולצה ירוקה של ביצפר.
לבשתי ג'ינס כהה עם קרעים ושיפשופים, ג'ינס רחב :]
קיפלתי את הג'ינס ולבשתי את מגפי העור שלי.
שמתי ת'ניטים ושרשרת של פיס.
והלכתי לביצפר.
כמה מפתיע, כולם בכיתה.
אוף זה מה שהיה חסר לי, להיכנס מול כולם שכולם בבת אחת יקבלו שוק [הלם] מהמראה שלי.
טוב יאללה איןלי ממש ברירה....
נכנסתי לכיתה.
"המורה סליחה על האיחור"
"זה בסדר שבי במקום שלך ופתחי את ספר הלימוד בע"מ 45".
התיישבתי במקום שלי וכולם המשיכו להסתכל עליי.
ראיתי, על השולחן שלי כתוב "פריקית מסריחה תמותי."
ממש נפגעתי מזה.. זאת בטוח קורל. היא פשוט לא מבינה איך היא פגעה בי.
ב-ג-ל-ל-ה אני ככה, בגללה אני דיכאונית ובגללה השתיניתי.
שתבין את זה כבר.
שתבין.
😢 😢 😢 😢
פתחתי את ספר הלימוד וכל השיעור הייתי לגמרי לא מרוכזת.
צילצול, יצאתי להפסקה וחיפשתי את שירן.
לא מצאתי אותה.
סתם התחלתי להסתובב לבד בביצפר, בחיים לא חשבתי שאני אמצא את עצמי לבד.
הפריחה הקטנה והחמודה מסתובבת לבד?!
אוף.😢
הסתובבתי ופשוט התחשק לי לבכות.
ראיתי את הביתנים, הלכתי למאחורי הביתנים וראיתי שם את קורל, תמיר, גיא וכל החבורה עם שירן.
כמה מפתיע.
"י'חתיכת כלבה ע-כ-ש-י-ו את מבקשת סליחה מקורל, עכשיו!!! לפני שאני מזיין אותך מכות", גיא צעק על שירן.
"אבל לא עשיתי כלום אנ'לא מבינה מה אתם רוצים מהחיים שלי", שירן ענתה לו מסכנה עוד שנייה בכתה.
ואז קורל התחילה סתם לקלל אותה בלי סוף ולצעוק על תמיר שיגיד משו.
תמיר לא רצה, ידעתי את זה.
מסכן..
נכנסתי לשמה.
"קורל י'חתיכת שרמוטה אנ'לא מאמינה עליך!!! תעזבי את שירן בשקט!!!!!!!!!!!!!!!!", צרחתי על קורל.
"ואת י'פריקית מסריחה גם כן חשה לי פה כוסית על.. תסתמי ת'פה שלך עכשיו.. לפני שאני אעיף לך איזה כאפה".
התעצבנתי.
התקרבתי לקורל והעפתי לה סטירה.
היתה שתיקה מספר שניות ואז היא נזכרה לדבר.
"יו?! מזה היה?! י'חתיכת זונה מופקרת עכשיו תבקשי סליחה".
"אממ.. לא ניראאלי. באלך עוד כאפה???"
היא באה אליי ובעטה בי. יחד איתה גם גיא ותומר ושגב התחילו לבעוט לי בראש ולמשוך לי בשיער ולקלל אותי.
לא בכיתי, עמדו לי דמעות בעיניים אבל לא בכיתי. אסור לי לבכות.
שירן ברחה וקראה למורה התורנית שתפריד.
המורה התורנית הפרידה בינינו ובסוף מצאתי את עצמי בחדר של האחות עם שירן.
האחות חבשה אותי, היא השתמשה בהמון משחות ותחבושות. לא הבנתי למה, לא ראיתי את עצמי.
קמתי והסתכלתי במראה. כולי הייתי מלאה בחבלות ופציעות.
"ברית, יש לך אישור לחזור הבייתה", אמרה לי האחות.
חזרתי הבייתה. כולי פציעות.
אוף.
פשוט אכלתי והלכתי לישון.
קמתי רעננה והרגשתי כמו חדשה.
נמאס לי מכל המהפך הזה.
"שלום, אני רוצה לקבוע תור להיום, כמה שיותר מוקדם"
"אממ.. עוד שעה מתאים לך?"
"מצוין. אני אבוא."
"מה השם?"
"ברית."
"אוקיי. רשמנו אותך".
אחרי שעה יצאתי מהבית ולקחתי מונית למספרה השכונתית.
"שלום אני ברית"
"שלום, ברוכים הבאים."
"חח שלום"
"טוב אז ממה להתחיל???"
"תקצץ הכל."
"הכל?? בטוחה?
יאאאא איזה יפה..
למה היא עושה את זה לעצמה?........
יאלהה המשךךךךךךךךך!!
והוא קיצץ.
"הנה סיימנו.", אמר הספר בהתרגשות.
"טוב תודה.. אבל למה כ"כ קצר???"
"אני מצטער, השיער שלך לא היה בריא, ועם כל הגוונים האלה הייתי חייב אני מצטער, לא הייתה לי ברירה."
"אהה אוקיי."
"אבל אל תדאגי, אחרי שמקצצים כל כך השיער גודל מהר ונראה נפלא פלאים ",הוא הבטיח לי.
"אני מאוד מקווה".
אמרתי לספר שילמתי לו וחזרתי הבייתה.
כשחזרתי הבייתה זרקתי את כל הבגדים השחורים שקניתי, נמאס לי מהם כבר.
הורדתי את הפירסים, גם מהם נמאס לי.
התסתכלתי במראה וחשבתי מה עשיתי לעצמי. הפירסים, השיער.
היה לי פאקינג שיער ארוך, יפה, חלק.. עכשיו הוא סתם קצוץ.
לונורא גם זה יעבור.
כדי להיראות קצת יותר טוב, סידרתי ת'שיער עם ג'ל שיהיה פרוע ויפה, כי בלי ג'ל הוא מסודר מדי ונראה ממש
קצוץ.
שמתי גלוס, לבשתי ג'ינס 3/4 משופשף יפה של קרוקר, גופייה תכלת וכובע כחול של קרוקר ונעלי פומה תכלת-לבן.
התקשרתי לשירן והיא באה אליי.
"נו איך???", שאלתי אותה.
"את נראית באנזונה, הרבה יותר טוב בלי הגוונים"
"אני מקווה, עכשיו רק שהשיער יצמח בחזרה אם אנ'לא אגזור אותו שוב"
"את לא!! חח.. אחרי שהלכת מביצפר, המורה הודיעה שיש לנו טיול שנתי עוד שבועיים."
"וואי מה ב'מת???"
"כן.."
---בבוקר של הטיול השנתי---
בבוקר נסענו לטיול, לא קרה שומדבר מיוחד. בערב הגענו לאכסניה.
אני בחדר עם שירן, נופר, קארין ,ליאור ונטלי.
קיבלתי צילצול לפלא'.
"שיחה מאת..... תמיר"
אני לא מאמינה!! זה הוא!!
עניתי.
"היי.."
"היי.. זה תמיר.."
"כן.. מה אתה רוצה?"
"אני ממש מצטער על כל מה שקרה בתקופה האחרונה, אני ב'מת לא רציתי להשתתף בכל מה שהם עשו נגדך, אני מצטער"
"זה בסדר.. סלחתי.. למרות שממש נפגעתי"
"אחלה.. בא לך להיפגש? כל הבנים הלכו לחדר של קורל והם ישנים שם ואני העדפתי שלא ללכת"
"טוב אני באה."
"אני מחכה, ביי."
"מי זה??", שאלה שירן
"תמיר, הלכתי אליו"
"לכי חח בהצלחה אחותי!!!!!!!!!!!"
לבשתי חצאית מיני מג'ינס וגופייה גם מחשוף ענק.
טוב נו הוא צריך לראות את הC85 שלי 😁
טוקטוק.
דפקתי בדלת של החדר של תמיר.
הוא פתח לי ת'דלת, יפיוף כמו תמיד.
"היי ברית", הוא אמר לי בקול הסקסי שלו.
"היי..,"
"אני רואה שחזרת לעצמך, בערך.."
"כן.."
בהתחלה היה די יבש, אבל אחרי כמה דקות העניינים התחילו להתחמם.
רציתי אותו. רציתי אותו כל כך.
לא היה אכפת לי מקורל, אחרי מה שהיא עשתה לי.
התיישבתי על המיטה שלו בתנוחה הכי מזמינה שרק יכולה להיות, ושיחקתי בשיער [מה שנשאר ממנו לפחות], זה לגמרי הדליק אותו.
התחלנו לדבר.. ו..
"ברית.. את כ"כ יפה,אנ'לא מאמין איך הפסדתי אותך"
"לא לגמרי הפסדת.."
ואז הייתה שתיקה דקה ארוכה, והתקרבנו.. והתנשקנו.
וזה לא נעצר. התנשקנו אממ המון זמן, לא זכור לי כמה בדיוק, אבל אז העניינים התחממו עוד יותר.
הוא ליטף אותי והמשיך לנשק אותי, ואז הוא הוריד לי ת'גופייה.
ידעתי מה הוא רוצה, אבל לא עצרתי אותו. אני מודה שהיה לי כיף.
ואני ליטפתי אותו והורדתי לו את החולצה ואז פתחתי לו את הכפתור של הג'ינס.
תוך כמה דקות היינו שנינו ערומים, בחדר שלו.
אה-הא, ידעתי, זה יהיה עד הסוף.
היה לנו כ"כ כיף.
וכמו שחשבתי, זה היה עד הסוף.
כן, פשוט הזדיינו. ואחרי זה המשכנו להתחרמן ולהתנשק.
ואז שמתי לב לשעה, אוי כבר מאוחר.
התלבשתי נישקתי אותו לשלום וחזרתי לחדר.
פששששש וואלה סיפור ממש יפה כפרע
שימי המשךךךך ומהרררר בקשהה
אנא תאר את הבעיה בהודעה זו:
|
|
|
|
|
אתר האהבה הישראלי