נו מאמי..
המשך..
יבשת אותנו.. חיחיח
גלוש- 😛 😊
קרה משו??????????
מה עם המשךךךך?!?!?!?!?!?!?!?!!?!?!??!?... 😊
מה קורה פהה?שנים שאת לא ממשיכהה..!
מה את לא ממשיכה ת'סיפורר?
תעדכניי1!!
חן..!!!!
סיפור יפה המשךךךךךךךךךךךך
לאה 😁
חנוששש י'מאמייי אני מתה עליךךך 😛
מאמי מה ניסגרררררר???????
חנוששש י'מאמייי אני מתה עליךךך
גם אני מתה עלייך מאמי =]
נו מאמי תמשיכי בלי בר ואז בהמשך תמשיכי יחד איתה
אבל קודם תני לנו המשך כבר!!!!! 😁
חולע עלייך!! מואה!!
אין היא הפסיקה תסיפור..יותר נכון עזבה אותו!
וגם נראה לי שהיא עזבה את האתר..כי לא שומעים ממנה הרבה זמן...
אז תפרשו..חח
תבינו שבינתיים לסיפור הזה אין המשך...
נקווה לשמוע ממנה בקרוב
היא לא שכחה אותנו..!!
אני ראיתי אותה כרגע..למטה..מחוברת!!
בבקשה....שימי לנו המשךךך!
אוקיייי חזרתי חזרתי חזרתי והפעם עם ההמשך חחחח..
עזבו כולי שיגעון..
עברה עליי תקופה לעע משו אז לא המשכתי..עכשיו אני ממשיכה 😊
"בארור שאני בוחרת בךךך" אמרתי "אבל מזה קשור בין מי אני בוחרת לבין זה שאני ירד למטה לבן.?!"
"כי זה הבית שלך!!"
"יאווו.."
בן היה בינתיים למטה,מחכה ומחכה..ניצלתי את אחת ההזדמנויות שלינוי לא הסתכלה וירדתי למטה לראות מה קורה עם בן..והוא היה אדיש אליי..אווו איך שהוא היה אדיש אלייי.....
"בנו'ש יא יפיוף מה איתך למה אתה לא עולה?!" שאלתי
"עזבי לא בא לי.."
"יא רשעע.."
"טוב חלאס שר!"
יאו איך נפגעתי באותה שנייה..... 😢
בינתיים,עברו דרך המקום שתי ידידות של בן והוא התחיל לדבר איתן,וכמובן,לא התייחס אליי..
פתאום,ראיתי את האור בבניין שלי נדלק..ושמעתי צעקות
"די תעזבו אותי אני רוצה ללכת הביתה לא בא לי להשאר פה! זה היומולדת שלה והיא יורדת למטה?!"
שמעתי את הצעקות
"חלאס חלאס לינוי הנה אני עולה מה יש לך מה השתגעת?"
"כה את מעצבנת אותי נמאס לי!"
"יופי שנמאס לך יאללה הנה אני עולה אני עולה"
"תעלי תעלי יא שרמוטה"
התחיל לרדת גשם,וכן גם הדמעות שלי התחילו לרדת..
"שרמוטה???? למה שרמוטה הא??"
"למה ירדת???"
"לראות מה הוא רצה הוא קרא לי"
"נו גם ערבים יכולים לקרוא לך את תלכי?? זרים יקקראו לך את תלכי??"
"עשי לי טובה לינוי לבינתיים מי שהזמינה לבית שלי בלי רשותי ילדים שהיא הכירה באייסיקיו זאת את לא אני אז אל תזייני לי תשכל!"
כולם שמעו את זה,וצחקו וצחקו..רק לינוי החלה לבכות..
"את רואה כפרה זה כואב שמדברים ככה..להבא אל תדברי ככה!" אמרתי ורצתי הביתה..
אחרי עלו כולם...גם בן עלה..
"היית גדולה יפיופה" לחשה לי קארין
חייכתי,ידעתי שהייתי צכה לעשות את זה..אבל בן..בן לא נראה מרוצה כל כך..לודעת..
רקדנו עוד טיפה,שרנו,שתינו,ושיחקנו..בן לא היה,בן כבר הלך קרוב לשעה 1..הוא היה עצבני ורצה ללכת הביתה..והוא אכן הלך..אני התאכזבתי...הבאתי לו חיבוק ונשיקה...חבל שלא ידעתי שהיא תהיה האחרונה..
וקרוב ל-3 בלילה כולם כבר התקפלו...
הלכתי לישון...מלאת מחשבות מבולגנות..
ביום המחרת,ידיד טוב שלי צלצל אליי..
"הלו?"
"שרוש יפה שילי.."
"אה מה מי זה???"
"מה את לא מזהה??"
"לא..."
"זה אני אסףף"
"אספושש מאמוש מה קורה??"
"מה אצלך??"
"ככה פסדר"
"ניסיתי לתפוס אותך בבוקר ולשאול מה שלום הנסיכה אחרי המסיבה"
"הכל טוף מאמי..."
"מה איתך ועם בן?? הוא התקשר היום??"
"לא..למה?"
"עזבי לא משנה אז מה חו......"
"אסף מה לא משנה מה קרה?"
"שר עזבי לא רוצה לבאס אותך"
"אסף...אין כמוך היום אתה יודע..??"
"תמשיכי תמשיכי חחח"
"חחח אספושש נו תספר לי..."
"נראה לי שהוא לא יתקשר יותר..."
"מה? למה?"
"שמעתי הוא התחיל לבכות שהוא נסע הביתה...אמר שקשה לו להפרד ובכה"
"מה??? להפרד??? למה???"
"שר נו תבדקי אולי בכל זאת הוא התקשר רק תבדקי..."
רצתי לבדוק את הפלאפון..21 שיחות שלא נענו...
שני...לינוי..לינוי..לינוי..לינוי..שני..יסמין..יסמין..יסמין...קארין..קארין..קארין..קארין..יעל..אלמוג..גילי..עומרי..נתן...אלעד..דניאל..
"לא.." אמרתי בבכי "אפילו לא אחת.."
"שרי מאמי די אולי לא שמעתי טוב..אנחנו נדבר ב4 עיניים...אל תדאגי יהיה בסדר.."
"טוב מאמי נדבר..ביי.."
"ביי יפה שילי שמרי על עצמך"
לא ידעתי מה אני עושה..אני ובן לא נדבר יותר?? למה??
חשבתי כבר על הגרוע מכל..כן כן נורא כאב לי..הלכתי למחשב קצת..סתם בשביל לשבת..
"טי טי טי נה ני נה נה" נשמע צלצול הפלאפון שלי..
מרוב התרגשות הוא נפל לי מהידיים..הרמתי אותו..
(שני המותק)->מחייג אליך
"נוווווווווף" (שילוב של נו ואוף חחח)
עניתי
"שריוש מותקקק איך היה אתמול?! מצטערת שלא הגעתי לא יכולתי" אמרה בקול מתוק
"בקטנה.."
"שומעת יפיופה? נכון לירן שסיפרתי לך עליו? שהכרתי?"
"נוו.."
"אז הוא רוצה שנפגש הקטע שאין איפה..אפשר אצלך?? בבקשה בבקשה תגידי שאפשר בבקשה!!!"
החלטתי שלמה לא..בסבבה נכיר ידיד חדש..
"כן מותק אפשר.."
"יאוו אני יודה לך על זה כל החיים שליייי אין לך מושג כמה אני מאוהבת בו"
"חח בכיף מאמי..ראית אותו פעם?!"
"לא זאת הולכת להיות הפעם הראשונה שאני יראה אותו!!!"
"מההה?? חעחע פאדחנית!"
"נווו בקטנהה...טוב עכשיו קבעתי איתו ליום שני ב-12 בלילה.." [היה יום שבת וגם היינו בחופשת פסח]
"מה 12??? דפוקה!!"
"שררר נווו עיניים שלי בחיית'.."
"טובב בסדר בסדר רק אל תבכי..חחח יאללה ביי מותק.."
נתקנו..
תאמת שמחתי קצת שאני יכיר מישו חדש...הייתי בטוחה שהוא ישמש לי ידיד טוב..רק אלוהים ידע כמה שטעיתי....
עבר לו יום ראשון..ויום שני הגיע..
שני באה אליי ב-10..התארגנו איפרתי אותה והכל..
אני הייתי נראית די זוועתית..לודעת לא התחשק לי באותו זמן להשקיע בעצמי..גם ככה נהיה רק ידידים שני זאת שרוצה אותו אז אין לי טעם לטרוח בכלל...
בשעה 12 בלילה הפלאפון של שני צלצל..זה היה לירן..מפה לשם הם דיברו התקשקשו והוא שאל איך מגיעים לבית שלי והיא נתנה לי אותו בשביל שאני יסביר לו..
"הלו?"
"מי את??" שאל
"שר.."
"שם מיוחד..איך מגיעים לבית שלך??"
הסברתי לו..וניתקנו..היה כבר 1 בלילה..הוא עדיין לא בא...החלטתי לנמנם קצת..נכנסתי למיטה וב 1:50 קמתי..
"נו? מה קורה איפה הוא?" שאלתי..
"לודעת עדיין לא בא" ענתה לי שני
"יאוווווווווווווווווווו שיבוא כבר אין לי כוח אני אוטוטו נרדמתתת.."
"גלינג גלונג" נשמע צלצול הפעמון של הדלת שלנו..השעה הייתה 2 בלילה..
"זה הוא!" צעקה שני "אני מתרגשת"
פתחתי את הדלת ו.....
טוב קיבלתם המשך ארוך כפיצוי אז אני מחכה להרבה תגובות 😊
בועיי בובות..
נושית ה- 😊
ייפה..
טוב שהילד לא מגיע אחרי שעתיים..אני הייתי הורגת אותו.. 😛
תמשיכי
גלוש=]