QUOTE (קיפיי @ 21/04/2005) QUOTE (המתוקה_שלך @ 21/04/2005) QUOTE (קיפיי @ 21/04/2005) איי איזה חמוד ליאור[:
*תקתקתי תגובה*
אווו יופי ילדה מתוקההה חולה עלייךךךך
יאללה נוו תגיבוווו עודדד
מתוקהההההההההההה בת כמה אתתתתתתתתתתת??????????????????
כת כמה את ממי?
בת כמה אני כפרע?? עם כן אז.. 14! חיחי
נוו מה אין עוד המשךך??? פליזזזז שימי המשך היוםםם בקשההההה
יאאאא איזה מהמםםםםםםם
אני רוצה המשך עכשיוווווווו!!!!
אז המשךךךךךךך!!!!!
ההההההההההמממממממממממממששששששששששךךךךךךךךך
רוצייייייייייייייייייים
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
מי סה היה?!!? אמן ליאורורורורורוורורור 😂 😂
המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך
ואי אני מצטערת נשמות לא יכולתי לכתוב המשך באותו ערב ואתמול בכלל לא יכולתי להיכנס לאינטרנט אני מצטערת וכותבת עכשיו המשך ארוך ארוך ארוך סורי😢
ותודה ענקית על התגובות כבר כותבת
והנה המשך...ארוך כמו שהבטחתי 😊
נכנסתי לבית ואמא שלי אמרה לעלות לחדר, עליתי לחדר שלי וראיתי שם יושבת את לירז...
-"סופסוף באת" היא אמרה לי עם חיוך ציני
-"מה קרה לך?" שאלתי אותה כי פשוט לא הבנתי למה היא מסתכלת עליי ככה ומדברת איתי ככה...בציניות....
-"מה קרה לי?? אולי תספרי לי מה קרה לך עם ליאור??"
-"מה קרה? לא קרה כלום....."
-"את בטוחה? בגלל זה באת היום עליו עם דמעות וחיבוקים?"
-"לירז נשמה אל תעשי לי את זה את יודעת טוב מאוד שאני וליאור ידידים טובים מאוד והיינו ככה עוד הרבה ליפני שאת בכלל הכרת אותו, אז אל תעשי לי עכשיו סצנות קינאה כי אין בינינו כלום הוא רק ידיד טוב מאוד שלי...ידיד נפש"
-"למה את משקרת לי? אני עשיתי לך משהו רע?"
-"למה משקרת?? אני לא משקרתת לךךךך!!"
-"את כן! ליאור סיפר לי הכול..." לא! הוא לא יכול לעשות לי את זההה אני הרי ביקשתי ממנוווווווו לאאאאאאאאא!!!!!!!
-"מ..מה הוא סיפר לך?"
-"שהוא אוהב אותך ולא אותי ושאת אוהבת אותו גם ואני ואבירן סתם תקועים כמו קוץ בגרון! פשוט ציפיתי שבתור חברה את תספרי לי את זה אבל אני רואה שטעיתי לגבייך"
אני השפלתי את המבט שלי, לא ידעתי מה להגיד, אף פעם לא הייתי במצב כזה,תמיד הייתי נחשבת לחברה טובה ואחת שאפשר לסמוך עליה באמת...והנה לי עכשיו...
-"סלחה...אני רציתי להגיד לך אבל בדיוק כשרציתי להגיד לך את אמרת שאת כל כך אוהבת אותו...זוכרת? אני לא יכולתי לעשות לך את זה. אני יודעת שמה שאני אומרת לא יעזור עכשיו ושאת לא תירצי לדבר איתי יותר בחיים אבל אני מצטערת ואני אוהבת אותך סללחה על הכול" והדמעות התחילו לרדת מעיניי
-"את חלאה, שלי, אני שונאת אותך" גם היא בכתה ויצאה מהחדר ומהבית. לא עצרתי אותה, לא היה לי מה להגיד לה, נשארתי לבד והתחלתי לבכות...בכיתי הרבה והייתה לי רק שאלה אחת למה הוא סיפר לה ואפילו לא הודיע לי לפני? למה???
הייתי חייבת להבין את זה והתקשרתי עליו לפלא, אך הפלא היה סגור אז התקשרתי לבית
-"הלו?" אמא שלו ענתה
-"שלום אני יכולה לדבר עם ליאור בבקשה?"
-"מי זאת?"
-"שלי"
-"שלי מתוקה שניה אני אשאל אותו, הוא נכנס לחדר עם איזו בחורה וכבר שעתיים הוא לא פותח, את מכירה אותה?"
-"איזו בחורה?"
-"לא יודעת, היא גבוהה, בלונדינית, ונראת די טוב"
-"אני לא מכירה" מי זאת יכולה להיות?? מה קרה לליאור לעזעזל????
-"טוב מאמי שניה אני אנסה להעביר לך אותו אז"
-"אוקיי"
שמעתי אותה דופקת לו בדלת וצועקת לו
-"שלי בטלפון היא רוצה לדבר איתך!"
-"חחח תגידי לה שאני עסוק פה עם מישהי ושאני אדבר איתה מתישהו חחחחחחח" הוא צעק לה ונשמע שיכורר
-"שלי נשמה תתקשי מחר הוא לא יכול לדבר עכשיו" היא אמרה לי בטון מתנצל
-"זה בסדר...שמעתי..." עניתי לה בהלם
-"אני מצטערת שלי אני לא יודעת מה קרה לו הוא אף פעם לא היה ככה"
-"כן אני יודעת...סלחה על ההפרעה להתראות"
-"זה בסדר מאמי להתראות"
ניתקתי את הטלפון וחשבתי.......מה לעזעזל קרה לליאור???
רציתי להתקשר לאבירן ולשאול אותו אולי הוא יודע משהו אבל פחדתי שגם לו ליאור כבר סיפר אז לא ידעתי מה לעשותת פשוט נשארתי איך שאני בהלם......
שמתי מוזיקה שקטה ושכבתי לי על המיטה...לא ידעתי אם לבכות או להיות בהלם...פשוט שכבתי ככה שמעתי מוזיקה חשבתי על הכול ונרדמתי...
התעוררתי כשהפלאפון שלי צילצל...מספר חסוי מעניין מי זה יכול להיות עכשיו...
-"הלו?" עניתי
שמעתי שקט...אף אחד לא דיבר
-"הלו???"
שמעתי נשימות
-"מי זה???"
ניתוק
צלצול חוזר
-"הלו?"
שקט
-"מי זה לעזעזל??!!?!?"
צחוק של כמה אנשים
ניתוק
שוב צלצול
-"כוס עמעק מי זה????? תעזבו אותי בשקט!!!"
-"מה קרה לך נשמה? זה דויד" הסתכלתי על הצג של הפלאפון וראיתי את השם שלו רשום
-"ואי נשמה אני מצטערת פשוט לפניך התקשרו לא יודעת מי ושתקו וצחקו...סלחה...מה נמשע?"
-"הכול טוב מאמי מה איתך?"
-"הכול בסדר"
-"מה קרה?" הוא הבין ישר לפי הטון שלי שקרה משהו...
סיפרתי לו הכול...
-"לא נורא נשמה אל תדאגי הכול יהיה בסדר, מבטיח לך, מחר תתקשרי לליאור ותבררי מה זה היה ולגבי חברה שלך אל תדאגי היא תבין אותך מתישהו ותחזרו להיות חברות"
-"אם הכול היה פשוט כמו שאתה אומר"
-"אני יודע מה אני אומר אז יאללה תהיי שמחה אני רוצה שנצא היום"
-"ואי דויד אין לי כוח אחרי כל מה שהיה עכשיו..."
-"את לא תגידי לי לא נכון? כי אני נעלב...."
-"טוב אז רק בגלל שאתה חמוד כזה אני אצא איתך" וחייכתי לעצמי אין לי מושג למה
-"סבבה נשמה אז תהיי מוכנה ב-9 אני אבוא לאסוף אותך"
-"אבל אתה לא יודע איפו אני גרה"
-"סמכי עליי"
-"אוקיי"
-"אז יאללה ביי נראה 'תך היום"
-"ביי נשמה"
הסתכלתי על השעון היה כבר 7 וחצי, גררתי את עצמי למקלחת וכשיצאתי שמתי על עצמי ג'ינס חדש שקניתי, חולצה עם שרוול קצר בצבע ורוד חלש וסתם נעליים ורודות עם עקב קטן, אספתי את השיער, שמתי עגילים די גדולים מכסף, התאפרתי וזהו הייתי כבר מוכנה
השעה הייתה 8:57
צלצול פלאפון
דויד
-"הלו?"
-"נשמה אני למטה תצאי"
-"אה אוקיי שניה"
ניתוק
דפיקות בדלת
פתחתי
אבירן
-"את יוצאת לאנשהו?"
אופססססס
המשךך ודחוףףף מושלםם כמות תמיד
יאו איזה מתח אמאלההה החיים שלך מסתבכים מרגע לרגע מה אמרת לו מה יהיה -=-המשך-=- בדיחופות רבה
