איפה הנוער

איפה הנוער?

אני חושב שהחברה הישראלית נמצאת היום במשבר הכי קשה שלה מאז תחילתה,הפערים בין העשירים לעניים הם הגבוהים במערב, מאות אלפים הם מובטלים, ילדים מסתובבים משועממים ברחוב ומתדרדרים לפשע,אבל הקשה מכל היא התחושה הנוראה שהתקווה, התקווה הפשוטה שיכולה להיות אחרת,טובה יותר,התקווה הזו הולכת ונעלמת,והכל בימינו אלה ממש.
אני יודע שזה נדוש לומר את זה.
אני גם יודע שהרבה אנשים שחושבים ככה,לא יעשו כלום כדי לנסות לשנות את המצב הזה,אולי כי לא ממש אכפת להם, אולי כי הם באמת לא יכולים לעזור לשנות את המצב, אבל לא אליהם אני בא בטענות.
אני רוצה לדבר על הקבוצה היחידה שבאמת מסוגלת להפוך את המדינה הזאת, קבוצה שאם תדע להתארגן, יקרו פה דברים נפלאים, אני מדבר על בני הנוער, על אותה קבוצת גיל שמתחילה בגיל 15 ומתפרקת בערך בגיל 25-30 עם החתונה והמשכנתא.היום,הקבוצה הזאת היא הקבוצה הכי לא משמעותית בארץ.הכי פחות שומעים אותה,הכי פחות עושה משהו מכל שאר קבוצות האוכלוסיה.
איפה הם?
אני מחפש אותם בתנועות הנוער,אבל שם אומרים לי שמזמן בני הנוער כבר לא באים.אני מחפש בבית הספר אבל גם שם אני לא מוצא אותם.בבית הספר אני פוגש רק "תלמידים" שתפקידם בחיים נגמר בלהוציא בגרות טובה.באוניברסיטה כבר לא טרחתי לחפש,הבנתי כבר את הראש.
יש לי חברים שמנסים להגן על בני הנוער ואומרים לי: "טוב,מה אתה רוצה? מה שחשוב היום זה לרכוש השכלה כדי שיהיה בטחון בחיים" או "מה אתה רוצה שאנשים יעשו? יקריבו את הזמן ואת העתיד שלהם בשביל רעיונות גדולים ורחוקים כאלה?".
אני רוצה להזכיר לכל מי שאולי שכח שרק לפני כמה עשרות שנים עזבו אלפי נערים ונערות,בני 17 עד 25,את המשפחה,את בית הספר,את החיים הטובים שהובטחו להם,את ארץ מולדתם ובאו לכאן. למה?
כי היה להם רעיון גדול של יצירת חברה חדשה,שיוויונית יותר,טובה יותר מזו הבטוחה והמנוונת שהכירו בגולה.לא הובטח להם כלום,ועם זאת,הם עשו את המהפכה הגדולה הזאת בחיים שלהם מתוך בחירה אישית.הם הקימו ישובים,הקימו את צבא הגנה לישראל,נרתמו לעבודות ציבוריות גדולות כגון ייבוש ביצות,סלילת כבישים,בניית בתים,קליטת עלייה ועוד. הם אלה שאפשרו למדינת ישראל להפוך מחזון למציאות.
אני מנסה לחשוב מה ההבדל בין אז להיום.הנוער? אותו נוער. המצב? קשה לא פחות. אז מה בכל זאת השתנה?
שמעתי מרצה שאומר שהיום צריך לתת לבני הנוער לחזור למקומם הטבעי בחיק ההורים,לעודדם להוציא בגרות טובה ולהתכונן לחיים,כך שבעת היכנסם לעולם המבוגרים,בו עליהם להילחם כדי להצליח,הם יהיו מוכנים.שינוי המצב,תיקון החברה - הוא סיים - הינו מעשה של אנשים מבוגרים ומיושבים.
מצטער,אבל אני לא קונה את הטיעונים האלו.אם לא יתרכש שינוי רציני בקרוב,החברה הישראלית תחזור להיות הגלות שממנה יצאנו.שינוי פירושו או נס, או התארגנות והתגייסות מחודשת לבניית חברה חדשה על ידי בני הנוער.אישית,אני לא מאמין בנסים. ואתם?

תיארתי כאן חברים סוג של תמיכה רצינית
בדבר חשוב מאוד,במדינת ישראל,בחברה הישראלית שהינכם חיים בה.
מה אתם הולכים לעשות למען שינוי החברה הישראלית?
אני למשל התנדבתי במשמר האזרחי 3 שנים,תורם גיוס קרבי בצה"ל.
ואתם?
חברים,אני מדבר על שנת שירות לכל אלו שהגיעו לכיתה י"ב ומתכננים להתגייס,שקלו זאת
תרמו שנה מחייכם למען החברה הישראלית,למען שינוי החברה במדינה בה הינכם חיים בה כדי שבדור הבא יהיה טוב יותר,לכם,לסובבים אתכם ובעיקר לילדיכם.

*הודעה זו נכתבה על ידי באוקטובר 2003*

מושיקו-מנהל פורומים ראשי

QUOTE (Ocean @ 14/04/2005) QUOTE (moshiko @ 14/04/2005) חברים,אני מדבר על שנת שירות לכל אלו שהגיעו לכיתה י"ב ומתכננים להתגייס,שקלו זאת
תרמו שנה מחייכם למען החברה הישראלית,למען שינוי החברה במדינה בה הינכם חיים בה כדי שבדור הבא יהיה טוב יותר,לכם,לסובבים אתכם ובעיקר לילדיכם.[/b]

מושיקו-מנהל פורומים ראשי
אתה באמת חושב שכדאי לדחות בשנה את הצבא כדי לתרום אותה למדינה באיזושהי דרך?!
😊 אני חושבת שלא כדאי.. מלא לדחות באיזה 3 חודשים ככה כדי לעבוד או משו..
אבל לא צריך להסחף 😊 חחח

בתכלס, אהבתי ת'רעיון הכללי לכתבה (:
כתבה טובה. סחטן עליך 😁

אוהבתתת
*~ענבל~*
אממ לדעתי!!! שנת שירות זה דבר אדיר..
ולא רק נותנים למדינה אלא גם מקבלים משו לעצמך..

אני מתכוונת לעשות שנת שירות בחוגי סיירות!! 😁
שזה אומר לגור בגרעין ולהדריך בחוגי סיירות באיזה שהוא איזור בארץ..
ולא מקבלים על זה כסף.. אלא רק הקצבה חודשית כזאת מהחוגים. 😊

עריכת הודעה

דיווח על הודעה

ברוכים השבים!

הצטרף לאהבה

שכחת סיסמא?