למרות שיש קצת תגובות אני רושמת המשך בשביל אלינו'ש שיליי
"לא נכווןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן"
דולב רוקד..דולב רוקד עם אוראללל!
הוא שם לב שהתסתכלתי עליהם והתחלתי לבכותת
ברחתי מהמועדון וירד גשםםם
עמדתי,לבד,בחושך,ברחוב,עם הגשם כולי רטובה ולא ידעתי מה לעשות!!
אהבת חייי נעלמה לי מול העינייםםם
לפתע שמעתי צעקותת:"ניבבבבבבבבבבבבב ניבבב!"
וראיתי את דולב ברחתי לכיוון איזה בלוק ישן ונישארתי שם
הוא התקרב וראה אותי שם
הוא הצמיד ואתי אל הקיר ונישק אותי צרפתיתת מזה טעיממההה יאממההה
הרגשתי שכאילו אני שוכחת..שהוא רקד עם אוראל אבל ניזכרתי בזה ודחקתי אותו ממניי שכולי רטובה
"אתה לא מתבייש?"
"תקשיבי רגעעעעעעעעעעעעעעעעעע"
"לא רוצההה אין לך שום בושהה!!!מילא לרקוד עם בת! אבל דווקא איתה?עם אוראל הזאת!?!!"
"תקשיבייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי"
"נווווווו"צעקתיי וכולי בוכה
"אוראל הזאת!היא אחותי!"
"מהההההההההההההההההההההההההההה?!" 😯
"כןןןן"
"יאא אני לא מאמינה כמה שקרים!!" 😠
"סליחה מאמיייייייי לא העזתי להגיד אחרי מה שהיא עשתההה..אימי מתה ואבבי חולה היא פוחדת שתיקחי לה אותי והיא תישאר לבדדדד..בעצם אין לי הורים..ההרורים היחידים שהיו לי פשוט נעלמו"
"היה קשה לך להגיד לי מתכתחילה?!"בכיתייי דםםםםםםםםםם
"כןן..אחרי מה שהיא עשתה לא היה לי אומץ להגיד לך שהיא אחותי" הוא הרים את החולצה וראיתי את הכתם לידה שלו בבטן.. הוא בדיוק כמו שלי!
הרמתי את החולצה והוא ראה ת'כתם לידה שלי בצחוורת חץ..בדיוק כמו שלוו
הוא היה בשוקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק של הלייףף...
שאלתי אותו"נולדת עם זה?"
"כן"הוא ענה והתחיל לבכות
"אנחנו לא יכולים להיות ביחד"
הוא חיבק אותי חזק
והרגשתי את הנשימות שלווו התנשקנו ואז הוא כאילו התנתק ממני והתחיל לבכות שכולו רטוב..המסכן צ'לייייייי
"למה?"
"כי אנחנו לא יכולים"
"למהה??"
"כייי אנחנו....אנחנו אחים"
"אהה?!"
"כן..הוא חיבק אותי חזקק"
"לא נכוןןן בבקשה תגיד לי שזה לא נכוןןןןןןןןןןןןןןןןןן"
"אני מצטער אבל זה נכוןן"
"אבל אני אוהבת אותך זה לא יכול להיותתתת!!!"
"זה כן"
בכיתי דמעות דםםם וברחתי מישם בריצה הביתההה!אימא ראתה שזה ככה והיא שאלה אותי מה קרה!?!
אני-"אל תדברי איתי יותר בכל החיים שלך שמעת אותי? את ל-א אימא !! אני שונאת אותך!!!!!!!!!"
אימא-"מה קרהה?!?!!"
אני-למה לא סירפת לי שישלך עוד 2 ילדים?!!!?!"
אימא-"סליחה?ממי שמעת את זה!?את השטויות האלה?!"
אני-"זה לא משנה עכשיו!!!!אני עוזבת את הבית!!!"
אימא-תחכיייי ניבבב!זה לא יכול להיות את שויה?! את לא עוזבתתת איפה תגורייי?!?!מאיפה לךךך בכלל שיש לי עוד 2 ילדים?!"
אני-"כי התאהבתי באחד מהם"
אימא-"מהההה?"
אני-"מה ששמעת!את הרסת לי ת'חחיים תבינייייייייייייייייייייייייי"
אימא-"אני חיפשתי ת'רגע המתאים לומר לךךך!!"
אני-"היו מספיק רגעים שהיינו יחד לבד,שאני גדולה כדי שהיית יכולה לספר לי עוד לפני שפגשתי אותוו... ואת אחותו!!!"בכיתיי
אימא-"די קטנה שלי אל תבכי"
אני-"כבר מה נותר לי לעשות חוץ מלבכות??"
היא התיישבה ליידי וחיבקה אותייי כל כך חזקקק..זה מה שהיייתי צריכהה!בדיוקק.. תמיכהה מאימא אוהבת..
אני-"אבל למה אימא?"
אימא-"אחרי שאבא ואני התחתנו.. נולדו לי 2 ילדים... את ואחיך נועם...אבא בגד בי שהיית קטנה והוא הביא לעולם את 2 הילדים שלו מהמאהבת..המאהבת ברחה לח"ול ונתרתי לבד איתם ועם אביך... ביגללל זה אני ואביך גרושים... אני גידלתי את דולב ואחותוו.. אנייי... הם כמו ילדים שלי... ואז יום אחד.. באה הדודה של המאהבת ולקחה לי אותם...הבנת?"
אני-"רגעעע... אבל למה לא זסיפרת לי כלוםם?!"
אימא-"זה לא חשוב עכשיו חמודה שליי"
אני-"אני שונאת אותךךך!!!!"
אימא-"בבקשהה לאאא ניבב אני מצטערתתת"
אני-"אני עוזבתת.. אני יגור אצל דוריןן ואל תחפשי אחרייי!!!"
ארזתי את כל הארון שלי ולקחתי איתי את כל הדברים שבאמת היו חשובים לי
יצאתי מהבית ואימא בכתה הרבה
אני-"אני מצטערת...שלום"
יצאתי מהבית והתקשרתי לדורין
מתקשר ל--->ד!7+ן
דורין:"הלו?"
אני:"דוריןן"
דורין:"מה קרהה למה את בוכה כפרה??!"
אני:"אני צריכה טובה גדולה"
דורין:"מה שתרצי כפרה רק תספרי לי למה את בוכה!!"
אני:"אני יכולה לגור אצלך לכמה זמן?זמני?"
דורין:"אממ...ברורר אבל למה???"
אני"אני בדך אליך אני יסםפר לך שאני יהיה אצלך"
נכנסתי אליה וסיפרתי לה הכוללל..
היא הייתה בהלם...
תגיבווו!




