כנסו!

לכל הבנות ששקלו או שוקלות לצאת עם הידיד הכי טוב.....
אני לא אומרת שזה רע או טוב....אבל הנה הסיפור שלי...שאולי יראה לכן את הצדדים החיוביים והשליליים של זה...[:


הכרתי את הילד הזה מאז שהגעתי לחטיבה...אבל אף פעם לא היינו קרובים...
יותר נכון בכלל לא הכרנו.רק ידעתי שיש ילד כזה.

בכיתה ח' התחלנו להכיר...ונהיינו ידידים של שלום שלום...ולאט לאט הקשר שלנו התפתח לידידות טובה....הוא היה כמו המושיע שלי כל צרה ישר אליו, שיחות נפש הכל.

בכיתה ט' לי היה חבר ולו הייתה חברה....ושניהם גם הכירו והיו מאין ידידים...
אז כולנו הסתובבנו ביחד.
אהבתי מאוד את חבר שלי אז ..אבל משום מה תמדי דימיינתי את עצמי עם הידיד שלי .
חברה שלו הייתה אז חברה מאוד טובה שלי...תמיד היינו מתייעצות הייתי עוזרת לה לגביו...כי אני הרי הכרתי אותו הכי טוב...הוא תמיד היה חביב הבנות..תמיד היה כיף לדבר איתו לשפוך לו את הלב...לכן תמיד כל הבנות רצו בקרבתו...ואני תמיד הרגשתי יורת מיוחדת...תמיד הוא נתן לי יחס מועדף...ככה זה היה נראה.

יו אחד הוא וחברה שלו רבו(הוא היה מאוד קנאי ורכושני...מה שאני תמיד חיפשתי אז הייתי ילדה קטנה ומטומטמת חשבתי שבן אדם שחונק אז הוא אוהב)
אבל בחיים לא העזתי להוציא מילה...
באותו יום שהם רבו הוא התקשר ובדיוק הייתי אצל חבר שלי...והוא פשוט הזמין את עצמו כי הייתה לו שיחה נפש לעשות איתי..ככה הוא קרא לזה...
הוא הגיע ורוב חוצפתו עוד פיגש שנרד למטה..
וירדנו בתמימות...כי לו יש חברה ולי יש חברה למעלה שעצבני גם ככה ומחכה שאני יעלה.

ירדנו דיברנו דיברנו....וכל הזמן היה מתח מיני בינינו אבל לא העזתי לעשות כלום...
ואז ישבנו וקראנו עיתון ופתאום הוא הציע שנשחק סיגריה ז... ולא הסכמתי
ושנינו עישנו אז הוא תפס את הסיגריה שלי וזרק אותה...והתחיל לשחק עם עצמו...
הביא לעצמו חובה...ופשוט התנפל עליי בהתחלה בצחוק והתחיל לנשק אותי וניסיתי להעיף אותו...
והוא רק נישק...ידעתי שהוא לא עושה את זה מרוע הוא לא אנס או משהו הוא חיפש נחמה...
ופתאום מאחורי אוטו יוצא חבר שלי ומחא לנו כפיים ועד היום אני אזכור המילים..."אחלה שיחת נפש.." והלך...
הוא רץ חזרה לבניין שלו בבהלה...התעלף וקיבל מכה... הוא לא עיכל שכרגע ראה את חברה שלו "מתנשקת" כיביכול..עם הידיד הכי טוב שלה שכל הזמן הזה שיחק אותה חבר טוב שלו.
התחלתי לבכות ולא יכולתי לנשום...לא הבנתי מה קרה...והתחלתי לרוץ פשוט בלי לעצור והם אחריי...
ולא הייתי מסוגלת להסתכל לחבר שלי בעיניים...פחדתי להסתובב כשהוא ביקש...
כי בסוף נעצרתי וכמעט התעלפתי הוא לקח אותי לספסל ואמר לי אל תדאגי אני יודע שזאת לא את...ראיתי הכל..זה הוא אל תשנאי את עצמך.
(ואז היינו בני 15 כולה...)

חזנו אליו וידיד שלי ביקש סליחה ועוד שניה בכה... ואמרתי לו אני אסלח לך כי אתה ילד מסכן אבל בחיים לא אשכח...ועד היום לא שכחתי.

אבל......................... זה לא הסוף...

אני וחבר שלי ניפרדנו לא בגלל זה אלא אחרי 9 חודשים...
ויומיים לפני היום הולדת 16 שלי...אותו הידיד הכי טוב(שלא ניתקתי איתו את הקשר כי הבנתלי שהוא מאוד חשוב לי ומעידה קטנה שלו, לא תגרום לי להתנתק ממנו)
הוא בא ואמר שהוא אוהב אותי...זה היה באיי סי...הוא שפך לי את הלב...ואמר שהוא לא יכול בלעדיי(אז הוא כבר ניפרד מהחברה) ושהוא רוצה אותי ואוהב אותי כבר הרבה זמן..
באותה תקופה הייתי בקשר עם מישהו...ובלי קשר פחדתי להרוס את הידידות שלנו...שבכל מקרה נהרסה...
לא החזרתי לו אהבה ....ידעתי בפנים שאני מרגישה אליו משהו שזה לא סתם רגש...וכמובן שיש לי אליו משיכה...והלוואי ולא היינו ידידים הכי טובים ויכולנו להיות ביחד...אבל פחדתי ולא הסכמתי.
הוא כמובן לא וויתר.. איזה תקופה הוא לא הגיעה לביה"ס בקושי דיברנו וכל שיחה שלנו הייתה על להיות ביחד...שבא מהכיוון שלו.

ואז היה ערב פסח שנה שעברה והוא עשה חג מחוץ לעיר...אבל בכל זאת רצה להיפגש איתי....
והוא הגיע (זה שעתיים ככה נסיעה)
וניפגשנו הוא בכה לי שניהיה ביחד...התנשקנו הוא לחץ עליי כי לא רציתי פחדתי עוד יור לפגוע בו...
כל זה נמשך עד 5 בבוקר...והוא הלך...לא הסכמתי.

אחרי חודש היינו בטיול שנתי...ובטיול היו שיכורים...עשינו שטויות...שעד היום אני מצטערת עליהם..
ואז בבוקר הבנתי שאני רוצה אותו ושלחתי לו בהודעה...
הוא לא הגיב כי לא ראה ועדיין היינו בטיול...
אחרי שחזרנו לחשתי לו באוזן שיחשוב על זה...
ולחמרת ניפגשנו הוא אמר שהוא לא רוצה עכשיו...שהוא לא אוהב אותי שתמיד יהיה לו רגש אליי אבל כרגע זאת לא אהבה...בלה בלה בלה..
נפגעתי היה לי קשה...אבל המשכתי הלאה...
במשך חצי שנה ככה זה היה רצינו אחד את השני...אבל לא דיברנו.
ואז איזה יום אחד בקיץ הזה אני חושבת... הוא התקר אליי מאוחר בלילה ודיברנו...
והוא אמר לי בטלפון שאחותו אמרה לו דבר חכם..
"שאני והוא נועדנו להיות ביחד" כי למרות הכל ועברנו כל כך הרבה....אנחנו לא מסוגלים לוותר אחד על השני.
ושאלתי אותו מה התסביך הזה עכשיו?? והוא אמר זה לא תסביך..והתעקש לבוא לראות אותי השעה הייתה 2 בלילה...והוא בא...ניפגשנו...ובאותו יום נהיינו חברים...
הרגשתי שכל החלומות שלי התגשמו...זה היה יותר מאהבה זה הרצון להיות ביחד...אחרי שנה של התפכויות פעם רוצים פעם לא...ובסוף זה קורה.

היינו מהזוגות האלה שתמיד אומרים עליהם " הם בסוף עוד יהיו ביחד"
אבל....פה הקטע העצוב זה החזיק בדיוק שבוע...לא יכולנו כמה שאהבנו הרגשנו כאילו אנחנו זוג 5 שנים ועומדים להתחתן... לקחנו הכל כמובן מאליו...אבל אהבנו...
הוא ניפרד ממני וניפגעתי ולא מעצם העובדה שאוייי כמה אני אוהבת אותו מה אני יעשה...
מעצם העובדה שנועדנו להיות ביחד...אז איך אנחנו לא?? זה הדבר היחיד שהיה לי בראש באותו זמן.
שבוע לא היה בינינו דיבור ..רציתי שנחזור ניסיתי אבל הוא לא רצה...
ואז היה סוכות ונסעתי עם ההורים שלי לשבוע...
לפני שנסעתי שמעתי משהו עליו ורבתי איתו...ואז הוא ביקש לדבר איתי..
ודיברנו השלמנו באיי סי...ולמחרת בבוקר הייתי צריכה לנסוע...והוא אמר לי "תסעי מאמי תהני ואל תפסיקי
לאהוב.. לא הבנתי מה הכוונה וביומיים הראשונים רק חשבתי מה הוא רצה למה הוא התכוון...
ואחרי זה הפסקתי הוצאתי אותו מהראש והחתלתי להנות...
כשחזרתי אחרי 5 ימים הייתי בן אדם אחר...לא בדיכאון...קיבלתי את העובדה שלא נחזור למרות שהמילים שלו גרמו לי לשבור את הראש...
וניפגשנו והוא אמר שהזמן שלא הייתי פה ולא ראינו אחד את השני הוא הבין עד כמה הוא אוהב אותי ורוצה שנחזור... הייתי המומההההההה!!!
מה קורה פה הגלגל פשוט מתהפך...
וחזרנו...אבל.....גם זה לא החזיק הרבה זמן....אחרי שבועיים הוא זרק אותי בפעם השנייייהה!!
וזה מה שבאמת ששבר אותי במשך שבועיים לא יצאתי מהבית...לא ראיתי עולם...
וכל מה שרץ לי בראש היה...איך דווקא הוא הבן אדם הכי קרוב אליי בעולם...עושה לי דבר כזה..
הוא הרי מכיר אותי הכי טוב בעולם כמו החיים שלו איך הוא יפגע בי במקום שהכי כואב?!?!
ולא הבנתי ועד היום אני לא מבינה..

עברה מאז יותר מחצי שנה...והקשר בינינו לא חזר להיות כמו פעם ובחיים לא יחזור..
אנחנו לא מסוגלים לדבר על הכל כמו פעם...לספר דברים אינטימיים אחד לשני...תמיד יש משיכה..וזה הורס הכל...כי אני רואה בו רק ידיד.... אבל עכשיו אני לא יכולה לפנות אליו ותמיד אני מהססת..

אחריו הכרתי מישהו פשוט נפלא...והתאהבתי בו...כמו לא אהבתי בחיים...
לפי ההודעות שלי בפורום תוכלו להבין שכרגע אנחנו לא ביחד...ואני מתוסכלת בגללו הכי בעולם...
והסיפור הזה הסיח את דעתי לחצי שעה ממנו...

ואני מקווה שהוא יעזו לכמה מכן...
לפני שתיכנסו לקשר עם הידיד הכי טוב...
יש הרבה קשרים שהצליחו...וואלה עד היום ביחד...
אבל יש הרבה קשרים שהתפרקו ולא רק החברות אלא גם הידידות שעמדה מאחורי זה...
אני פשוט ראיתי את ההשלכות של זה...ולא נראה לי שיחזור על זה שוב...
אולי בגיל יורת מאוחר כשניהיה בוגרים יותר...
אבל בינתיים אני מקבת את זה כעובדה שכמו פעם בחיים לא נחזור להיות...
והידידות נקטעה ולנו אין את הכוחות ואולי הרצון אפילו לשקם אותה.

וזהו כאן נגמר הסיפור שלי.....
מקווה שתהנו למרות שהוא ארוך קצת...[[:
לאב יו אוללל נונו😊