הגבתי עכשיו לילדה אחת שכתבה שנמאס לה מהכל. בפורום תמיכה נפשית לצעירים.
ניסיתי לעודד אותה.
מקווה שעזרתי ..
היא כתבה על איך שהעולם אכזר , על זה שנמאס לה לבכות וכו'..
אז יצא לי שיר, בעיקבות מה שהיא כתבה. כתבתי לה כתגובה- (ניסיתי להסביר אולי איך היא מרגישה)
עולם אכזר
הכאב הנורא לעולם לא עוזב
לצערנו הוא תמיד נשאר בלב.
תמיד נזכרים אנחנו באותם זוועות
שגורמות לנו לבכות.
לא יודעים לאן נגיע
לא יודעים לאן לפנות
מנסים למצוא פתרונות
לכל כך הרבה בעיות.
כל פעם מחדש עוצרים וחושבים
למה הדברים האלה דווקא לנו קורים
למה אי אפשר פעם לשמוח
למה לא נותנים לנו כוח
למה אלוהים לא מציל את ילדיו
למה נותן לנו לסבול ולבכות.
למה אין סוף לבעיות?




