המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך 😮
תשימי המשךך דחוףףףףף..!!!!!!
אל תשאיריי אותנו במתחחחחחחחחחח...!!
ומהה היא לא אמרה ליריב שניסו לאנוס אותהה??מה היא לא סומכת עליו??
הלכנו לצפות בטלוויזיה..שכבנו על המיטה מחובקים והתנשקנו...התנשקנו והתנשקנו ולא רצינו להפסיק..
יריב שכב עלי ונישק אותי בלי הפסקה...פתאום אני קולטת שהיד שלו מתחת לחולצה שלי...מלטפת לי את הבטן...לא רציתי שהוא יפסיק..ולאט לאט הוא הוריד לי את החולצה..ואז נשמע צלצול הפלאפון שלי..
יריב: "אל תעני פליזזזז"
אני: "שניה נשמה אני חייבת...אולי זה ההורים שלי"
קמתי מהמיטה סידרתי את החולצה ועניתי לפלא...
אני: "הלו?"
ופתאום נשמע קולה של מורן..
מורן: "שלום ליפה שלנו.."
אני: "מה את רוצה?"
מורן: "מאמי אני מקיימת הבטחות את יודעת? אם את לא ניפרדת ממנו בזה הרגע אני מספרת לו ולכולם הכל!"
אני: "את יודעת מההההההה???? את לא מאיימת על אף אחד!!!!! תספרי לכולם לא מעניין אותי בייי"
ניתקתי..
יריב: "מה היא תספר? מה היא אמרה לך? מה קרה?"
התיישבתי על המיטה והתחלתי לבכות..למה היא הייתה צריכה להזכיר לי את הכל למההה? לא הפסקתי לבכות ויריב חיבק אותי חזק חזק..
יריב: "תירגעי נשמה בבקשה...תספרי לי מה קרה.."
אני: "קשה לי.."
יריב: "למה מאמי?"
אני: " תראה...שהייתי קטנה יותר קרה משו נוראי...וסיפרתי את זה לאחיה באותו הזמן שהיינו חברים...והוא סיפר למורן הכל ועכשיו היא מאיימת עליי שהיא תספר לך ולכולם..."
יריב: "נשמה מה את מסתירה ממני? מה קרה לך שהיית יותר קטנה?"
אני: "זה סיפור ארוך...אתה רוצה לשמוע?"
יריב: "איזה שאלה זאת? ברור נשמה..יש לנו את כל הזמן שבעולם...תספרי לי"
התחלתי לבכות ואמרתי לו:
"זה קרה לפני כמה שנים...הייתי בדרכי לדנה..זה היה בלילה והיה חושך מוחלט..
שמעתי כל מיני רעשים מוזרים...והתחלתי לרוץ..מרוב החשכה לא ראיתי כלום..לא היה אף אחד ברחוב...רצתי ופתאום אני קולטת שנתקעתי במישהו...לא ראיתי מי זה..הוא תפס אותי ולקח אותי למקום נוראי, מן מחסן כזה קרוב לשם..ניסיתי לברוח אבל הוא היה חזק ממני...הוא תפס אותי והשכיב אותי על הריצפה...הוא הפשיט אותי כאילו אני רכוש שלו..עד שמישו עבר שם במקרה..למזלי..האיש הזה שמע רעשים מהמחסן ושאל: "מי שם?" שהאיש שרצה לאנוס אותי שמע אותו הוא מיד ברח מהיציאה האחורית..החולצה שלי הייתה קרועה כי הוא קרע לי אותה..האיש שהציל אותי ניכנס ורצה לעזור לי...אבל לא רציתי שאף אחד יגע בי...אמרתי לו תודה והתחלתי לרוץ לביתי..הגעתי הבייתה ואמא שלי ראתה אותי וישר ידעה מה קרה לי...סיפרתי לה בדמעות..היא ניסתה להרגיע אותי אבל ללא הצלחה..ניכנסתי להתקלח עמדתי מול המראה לקחתי את המספריים ופשוט חתכתי את עצמי ביד..שאמא שלי שמעה אותי בוכה היא ישר ניכנסה וראתה שכולי דם...היא הזמינה אמבולנס שלקח אותי לבית חולים...שם טיפלו בי ויצאתי מזה בשלום...ימים שלמים לא יצאתי מהבית..לא הלכתי לביצפר...כולם התקשר אלי...כולל דנה וכולל אח של מורן...לא עניתי להם רק ישבתי בבית ובכיתי..עד שיום אחד אח של מורן החליט לבוא אלי ולראות מה קרה לי...ובשיא טיפשותי סיפרתי לו הכל!!!"
יריב הסתכל עליי והתחיל לבכות...
"יוו נשמה שלי..לחשוב כמה עברת..איזה דברים עברת..אלוהים ישמור..."
התחלנו לבכות שנינו וחיבקנו אחד את השני..
יריב: "אל תדאגי נשמה..אני פה איתך ושום דבר לא יקרה לך אני נשבע לך!"
אני: "תודה מאמי...אני אוהבת אותך.."
יריב: "גם אני אותך יפה שלי..תירגעי מאמי"
אני: "בטח אתה מבואס בגלל שהפסקנו.."
יריב: "מה פתאום מבואס נשמה?? נראה לך?? זה לא מעניין אותי...רק את מעניינת אותי.."
התחבקנו שעות...בלי להפסיק..ובכינו ביחד..עד שנירדמנו...
דפיקות בדלת העירו אותנו...קמתי לפתוח.....וזאת הייתה מורן...היא הסתכלה עליי כמו רוצחת..
ואמרה.................................
+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
המשך יבואאאאאאא מקווה שאהבתם!!!!!
דייי איזה עצובבב 😢 😢
וואי איזה מסכנה היאאאאאאא
שימי המשךךך נשמה
מוואה ענקיתתת 😛
אווווווף איזה מתחחחחח המשששך אני אהבתי...
חמודים...תקשיבו..
נכון שהכותרת של הסיפור הוא: אהבה ענקית שבסופה-מוות..
אבל כולם אומרים שזה אכזרי מדיי...אז שיניתי את הסיפור...אין בו מוות..אבל יש בו דברים אחרים
ששווים קריאה...ואתם לא יודעים מה מתכנן ההמשך של הסיפור..
בקיצור תמשיכו לקרוא ולהגיב..ותודה רבה לכולם!!!!
מאמי סיפור מושלם...
ה~מ~ש~ך
יואוווו מסכנונהההההה 😢 😢 😢 כמה היא עברההה
מאמי תמשיכיייי דחוףףףףף מהררר פליזזזז
אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווופי 😢
אני צ'ה המשךךךךךךךךךךךךךךךךך 😕
המשךךךךךך מאמייי
את כותבת בצורה מעלפפתת
בתאלושששש
אתר האהבה הישראלי