איפה ההמשך?
זה לא פייר להתחיל סיפור ולהשאיר אותנו במתח
והז!נה אמרה..?
מושלם
שימי המשך
די נו כבר לא כתכבת המממממממממממממממממווווווווווווווווווווווווווווןןןןןןןןןןן
זמן~!!!!! 😉
מתוקים אני מה זה מצטערת היו לי טונה מבחניםםםםםםםםם!!
טוב אז הנה ההמשך..
+++++++++++++++++++++++++++++++++++
היה צלצול לחזרה לכיתה וניכנסו לכיתה...
התיישבנו ומורן ניכנסה...הסתכלה עליי כאילו היא הולכת לרצוח אותי...ואמרה לי:
"זה לא הסוף מתוקה שלי...חכי חכי מה יהיה לך!!!!!"
פתאום עבר בגופי פחד...הרגשתי מוזר..ידעתי שהיא זוממת משו..
התחיל השיעור...ולמזלי הוא עבר בשלום...
שנגמר הביצפר הלכנו הבייתה...והלכתי ליריב לסיים את העבודה המעצבנת הזאתי..
שהגענו ראינו על הריצפה שוקולודים ומכתב..הוא פתח את זה והיה רשום שם:
"בשבילך ולמענך אעשה את הכל
אני אוהבת אותך כמו את הים הכחול
שאני רואה אותך ליבי פועם בחוזקה
ושאיני איתך אני מתמלאת בכאב ואכזבה..
אז תדע לעולם שרק אני אבל רק אני שלך"
יריב חייך פתאום ואמר לי:
"יווווווו איזה יפה נשמההההההההה תודהההההה יוו אני אוהב אותךךךךךךךךך!!!!"
הסתכלתי עליו ואמרתי:
"יריב זה לא אני רשמתי את זה!!"
"את עובדת עליי" הוא שאל..
"לאאאאא זאת לא אני מאמי נישבעת לךךךךך" אמרתי..
ניכנסו הבייתה ויריב התיישב בספה..
"מי זאת יכולה להיות??" הוא אמר..
"בוא ננחש...ברור שזאת מורן.." אמרתי
פתאום נהיה שקט...שתינו שתקנו ולא ידענו מה להגיד ומה לעשות..
עד שדפיקות בדלת הפריעו לשקט..יריב קם לפתוח וזאת הייתה אמא של יריב..
אמא של יריב: "יריבו'ש בוא קח יש לך מכתב ורוד ומריח נפלא..היי שירנו'ש מה נשמע? זהרי יש לו מעריצות..חחחח"
יריב לקח את המכתב והתיישב לידי וקרא...זאת שוב הייתה מורן...והפעם עם שיר אחר..
"דיי נמאס לי עכשיו אני הולכת לכסח לה את הצורהההההההה" אמרתי...
יריב: "נשמה לא נפתור ככה כלום!"
אני: "רוצה לראות שכן נפתור?? מקודם היא לא נהרגה אבל עכשיו כן.."
רצתי מהבית ויצאתי לכיוון הבית שלה...היא גרה כמה בתים ממנו..רצתי לשם כולי רותחת מזעם..
הגעתי ודפקתי בדלת בשיא החוזקה...
מורן: "מי זה????"
לא עניתי...היא באה לפתוח את הדלת...פתחתי את הדלת בחוזקה, תפסתי אותה בחולצה ואמרתי לה:
"נמאס לי מהאיומים שלך..נמאס לי מההצגות שלך...עוד פעם אחת את שולחת עוד מכתב אחד ותאמיני לי שאני לא אחראית למעשי"
מורן ניסתה להשתחרר ואמרה:
"חחחחחחחח הרגת אותיייייי....למה מי את שתדברי אליי ככה?? מאמי כנראה שלא הבנת עדיין...אני אחותו של האקס שלך...הוא סיפר לי הכל עליךךךךך...אני יודעת עלייך המון דברים שיריב יואהב לשמוע..."
"מה את יודעת עליי?" שאלתי...
מורן: "למשל...שבגיל צעיר ניסו לאנוס אותך...ואת ניסית להתאבד...ואחי היה היחיד שעזר לך בכל זה!!!! ולך לא היה אכפת את רק שיחקת בוווווו י'כלבהההההה אחת"
התחילו לרדת לי דמעות ואמרתי לה:
"אני לא מאמינה שהוא סיפר לך את זה...מורן את לא תספרי לאף אחד את שומעת?? לאף אחד...אני יתאבד עם מישו ידע בבקשההההה"
יצאתי משם בריצה...והסתובבתי טיפה..ניזכרתי בכל מה שעבר עליי בילדותי והתחלתי לבכות..
פתאום נשמע הפלאפון שלי עניתי וזה היה יריב:
"איפה את נשמה? הפחדת אותי את כבר שעה שם.."
אני: "אני בדיוק בדרך אלייך מאמי אני כבר באה"
יריב: "טוב נשמה.."
ניתקתי...והתחלתי לנגב את הדמעות שהוא לא יראה..
הגעתי אליו הבייתה דפקתי בדלת והוא פתח לי...
יריב: "מה קרה נשמה?? בכית???"
עמדתי מולו בלי להגיד שום דבר..לא ידעתי מה להגיד לו..
יריב: "נשמה?"
התחלתי שוב לבכות...ואמרתי לו..............
++++++++++++++++++++++++++++++++
המשך יבואאאאאאאאאאאאאאא