יואווווו בטוח זה מורןןןןן 😮
שימי המשךך בובה ד=ח=ו=ףף
מוואה ענקיתתת 😛
יאאאאאאאאאאא בטווחחח מורןןןןןןןן..!!!!! אוווווווף עכשיו היא תהיה איתווו.. וסתם יהיה בלאגגןןן
קיצור המשששששששששששששךךךךךךךךךךךךךך
דיי את חייבת לכתוב המשך עכשיוווווווווו!!!!!
בנות אני מבטיחה להמשיך כמה שיותר מהר..אבל יש לי לחץ נוראי של זמן בגלל מתכונת לכן זה יכול לקחת טיפונת זמן...
בכל אופן...אניי אשתדל כמה שיותר מהר...
ואיי זה בטח מורןן...!!
תמשיכי
אני לא מאמינה....הלבנתי...
"טוהר"?! שאל אותי מורן כולו בשוק.
"אני חייבת ללכת הביתה" אמרתי.
"למה?! אבל מורן רק הגיע, ובכלל אתם מכירים"?! סקוט לא הבין מה הולך.
"אני לא רוצה לדבר על זה" אמרתי.
"טוהר...תשארי התגעגתי אלייך" מורן חייך את החיוך המושלם שתמיד גרם לי להרים ידיים.
"בשביל מה מורן? בשביל שכל הכאב הישן שום פעם יגיע"? אמרתי בעברית.
"דברו בבקשה אנגלית...אני לא מבין בכזו מהירות" התערב סקוט.
"איזה כאב טוטי?" הוא שאל תוך שימוש הכינוי הישן שהוא היה מכנה אותי כשיינו חברים.
"איזה כאב?? מה שבטוח שאתה את הזמן שלך לא בזבזת...ישר אחרי שנסעתי קפצת על מישהי" התחלתי לדסבר אנגלית.
"מה?! אתם הייתם ביחד?" סקוט נהיה רציני פתאום!
לא ממש התיחסנו אליו והמשכנו לתוכח אני ומורן.
"אני אף פעם לא שכחתי אותך..את תמיד תשארי אצלי פה" הוא שם את היד על הלב.
"מורן...אתה מתכוון לפתוח את הפצעים מחדש"? היייתי על סף דמעות.
"טוהר, אני הייתי עם מישהי אחרת בשביל לשכוח אותך...בשביל שלא יכאב לי.." הוא ענה.
"ח'ברה אולי תרגעו...עבר כבר המון זמן לכולכם יש כבר חברים חדשים, למה לפתוח את זה"? אמר סקוט.
" סקוט אתה צודק...רק דבר אחד אני יכולה להגיד לך מורן! אני לא מאמינה לך! אולי שכחת אבל עדיין לי חברים מישראל..ואני שמעתי ויודעת הכל! לא בזבזת הרבה זמן ולא נראית אחד שסובל בכלל, אז תפסיק לזיין לי בשכל עם הסיפורים שלך כי לא נולדתי אתמול" כעסתי!
"עכשיו אני פה...נוכל להיזכר בימים הטובים" הוא חייך.
פה התשנתה הבעתו של סקוט...הפנים קיבלו מבט עצוב ומאוכז שמחכה לתגובתי ומתחנן לטובתו.
"מצטערת....אני לא מעוניינת בך יותר. כפי שאמר סקוט, זה קרה לפני הרבה זמן ויש לשנינו חיים חדשים. מה שהיה בנינו זה אגדי. הייץ האהבה הראשונה והמושלמת שלי. ולהגיד לך את האמת..עד לא מזמן עדיין חשבתי עלייך וסבלתי. ואז הגיע בנאדם שגרם לי תוך שבועות ספורים לשכוח את כל הכאב והרשות שלי כלפייך וגרם לי להבין שהחיים ממשיכים והחיים שלי הם לא איתך. עכשיו תסלח לי אני חייבת ללכת הביתה" עניתי בטון רועד.
סקוט הסתכל עלי במבט הערצה ...כנראה הוא הבין מי הבנאדם שגרם לי לשכוח את מורן וראיתי גומות חן מדהימות צצות וחיוך לבן ומושלם...
"אני אלווה אותך לדלת" ענה סקוט.
"את יודעת שיצא לנו עוד לראות אחד את השני טוהר" הוא אמר.
"אני יודעת..." עניתי באדישות ויצאתי.
"את נראית מעולה כמו תמיד" הוא צעק לי אבל לא התיחחסתי.
יצאתי מחוץ לבית והתיישבתי על המדרגות.
"העולם קטן" אמר סקוט.
"טאל מי אבאווט יט" עניתי..
"מה את מתכוונת לעשות? את רוצה לחזור אליו"? הוא שאל והשפיל את עיניו המשגעות.
לא היה לי כוח לדיבורים והחלטתי לענות לו על השאלה בנשיקה. לקחתי את הפנים שלו פשוט הדבקתי להן נשיקה מושלמת עוד יותר מהקדומת. הייתה תשוקה רבה באוויר והתחלנו להיסחף עד שהרגשנו מישהו עומד ומסתכל עלינו...התנתקתי מסקוט והרמתי את מבטי...היה לו פרצוף מופתע והעיניים שלו שינו צבע, הן תמיד היו משנות כשהוא כעס...
יאאאא איזה מושלםםם
המשךךךךך!!!!!!!! אבל מהר!!!!
וווווווווווואווו
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךך
ה פשוט מדהיםםםםם
תמשיכי מהרר!!
אוהבת אותך פולל
בתאלוששששש
אני אמשיך..אבל קודם כל אני רוצה תגובות..כי כמעט אפחד לא מגיב!! 😢
מ=ו=ש=ל=םםם
שימי המשךךך יפתי
מוואה ענקיתתת 😛
המשךךך דחוף מאמי התגעגעתי