מהמםםםםםםםם
שימי המשךך
מוואה ענקיתתת 😛
סיפור ממש יפה!!!(:
המשך (:
פתאום היא ניגשה אל סקוט חיבקה אותו ואמרה...
"חיפשתי אותך, לאן נעלמת לי" תוך כדי פזילה עצבנית לעברי.
תאמת לא התרגשתי בכלל.זו סטאפני. אני לא מפחשת ממנה בגרוש לעומת כל השפוטות שלה במערת הסנובים הצבועים הזו.
"אני פה סטאפני, לא ברחתי לשום מקום, רק סידרתי כמה עיניינים חשובים" אמר סקוט וזרק אלי קריצה. סטאפני חייכה חיוך מזויף ואני החזרתי חיוך ביישני לסקוט.
ד"א..אם לא הזכרתי סקוט בי'ב, בן 18 ואני בי'א. סטאפני גם בת 18 ובגלל זה היא עלולה להוות איום בשבילי כי היא איתו באותה כיתה.
"אני חייבת ללכת, סקוט נדבר אחרי זה" אמרתי וחייכתי חיוך מנצח כלפי סטאף.
לא ראיתי תתגובה שלה פשוט הסתובבתי והלכתי.
רצתי ישר לחפש את ג'ייני כדי לספר לה כל מה שקרה.
"ג'יין את לא תאמיני"
"מה מה קרה?!"
"התנשקנו"...חייכתי.
"מה?!?!!? נו נו איך הוא מנשק" היא התחילה לקפוץ.
"לא צרפתית, סתם הוא הדביק לי נשיקה" אמרתי.
"אההה...טוב זה גם משהו" היא חייכה.
ואז היא הוסיפה: "רגע אבל מה הקטע עם הסתומה (סטאף)"?
"הוא סתם נדבקת אליו, הוא לא רוצה רוצה" אמרתי.
"איזההה יופיייי, מה את מרגישה"?
"מה אני מרגישה לגביי מה"?
"לגביי בן דוד שלי בצ'צ'ניה, לגביו אהבה?!"
"אההה..חחח לא יודעת, יש לי פרפרים"...
"יוווווווווווו את מתאהבת!"
"איזה מתאהבת?!" נבהלתי מהמילה.
"חחח את עוד תראי...עכשיו את חייבת לעזור לי" היא אמרה.
"לעזור לך במה"?
"אני רוצה את הולדון".
"מה?!!? אבל הוא בן 20" עשיתי ברצוף מופתע.
"אז??? שלוש שנים זה לא כזה הרבה זמן רק שתדעי" היא אמרה וחייכה.
"טוב, תקשיבי מה נעשה. אם יצא לי משהו עם סקוט חופשי אני מסדרת לך אותו, אני פשוט לא רוצה לבוא ישר לסקוט אם השיחה הזו זה יראה דפוק".
"כן ברור...אבל תסדרי לי איזה משהו" היא אמרה.
"ב-ר-ו-ר" חכייתי.
"יוווווווווווווווווווווווווווווו אייי לובבבבבבב יוווו" היא צעקה וקפצה עלי בנשיקות.
ג'יין היא פשוט מדהימה. היא בחורה יפיפיה. היר ג'ינג'ית אבל היא מעלפת. יש לה עיניים כחולות משגעות וג'ינג'יות לא רגילה, יפה! בקיצור, היא כוסית!
התחלנו ללכת לעבר הכיתה וכשנכנסתי ראיתי....
תודה על כל התגובות...אוהבת המונים!
מושלםםםםםםם
המשךך דחוףף
מוואה ענקיתתת 😛
אין זה פשוט
מ=וש-ל-ם
המשךךךךךךךך
יאאאאאאאאא אמאמאמאמאמא שימייי המשךךך מאמיייייי אתת חיייבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבתת
אלווווווווווווווווווווווווווווווווווףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
נכנסתי וראיתי...ראיתי...את סטאף מחבקת את סקוט. תאמת לא ידעתי מה לחשוב. שניה הוא אומר שלי שהוא לא רוצה אותה שניה הוא מתחבק איתה?! מה הולך פה?!
ישר כשהוא קלט אותי הוא העיף אותה ממנו והסתכל אלי. עשיתי מבט של לא אכפת לי מצידי שיתפוצץ. אתם בטח שואלים מה עשיתי בכיתה שלהם...נכנסתי לעשות מבחן והמורה שלי היא גם המורה שלהם (מועד ב' יו נואו) .
כל הזמן שעשיתי את המבחן סקוט לא הוריד ממני תעיניים. זה הציק לי כי לא יכולתי להתרכז והרגשתי כל הזמן שמישהו נועץ בי מבטים ותאמת זה הלחיץ אותי רצח! בשלב כולשהו התעצבנתי והסתובבתי לסקוט שישב משמאלי:
"אתה מוכן להפסיק להסתכל עלי אתה מוציא אותי מהריכוז" כעסתי.
"אני לא יכול" הוא אמר.
"אין דבר העומד בפני הרצון" אמרתי בחיוך מנצח.
"אבל לפעמים אין רצון" הוא חייך.
"אני רצינית" התחלתי להתעצבן.
"גם אני" הוא המשיך לחייך.
"אם אני אכשל זה יהיה בגללך ואז אמא שלי לא תיתן לי לצאת לשום מקום, איתך!"
"טוב טוב..אני מפסיק..ניצחת" הוא עשה פרצוך חמוד כזה כאילו הוא עצוב.
הרגשתי ניצחון והמשכתי לעשות את המבחן כשאני פוזלת פה ושם לעברו.
סיימתי את המבחן ובאתי לצאת מהכיתהן אבל סקוט חסם לי את היציאה...
"כן סקוט"?
"תישארי איתי בהפסקה"
"אני מצטערת אני חייבת לפגוש את ג'ייני...חוצמיזה יש לך את סטאף היא בטוח תשמח לבדר אותך" הוצאתי לו לשון.
"חחחחח יופי עכשיו נדבקת לקטע שלה ולא תוציאי את זה מהראש מה? כל הזמן תעקצי אותי עם זה...יא רעה!" הוא בא והרים אותי תוך כדי חיבוק.
ראיתי את סטאף מתפוצצת מקנאה לכן שיתפתי פעולה רק כדי שתתפוצץ הכלבה!
נכנעתי לו ויצאנו החוצה לשבת טיפה על המיזרקה.
"תגידי..." הוא אמר פתאום.
"כן?.." שאלתי.
"מה לאום שלך?" הוא שאל
"אני ישראלית" עניתי בגאווה.
פתאום הוא עונה לי במבטא אמריקאי בעברית.
"לא נכון!!"
"מה? אתה מדבר עברית"? עברתי לדבר עברית.
"ככה ככה...אבא שלי יזראלי אז יצא לי לבקר כמה פעמים ביזראל וללמוד טיפה את השפה" הוא אמר בקושי.
"יאא אתה מדבר ממש טוב יחסית לאחד שלא נולד שם" אמרתי באנגלית
"כן אני יודע, גם אבא שלי אומר לי את זה" חזרנו לאנגלית.
"רגע אז אתה חצי יהודי חצי נוצרי"?
"לא..אני יהודי מלא" הוא הוסיף וחייך.
"איך??" שאלתי בפליאה.
"ההורים של אמא שלי יהודים" הוא ענה.
"איזה מגניב, אתה היהודי הראשון שאני פוגשת פה..אני מתחילה להרגיש בבית".
"את מתגעגת ליזראל?"
"תאמת כן...ישראל זה הבית שלי. שם נולדתי שם יולדו ילדי ושם אני אבנה את ביתי בשתי ידי...כמו כן שם כל החברים שלי" עניתי בעצב.
"אל תרגישי בודדה, יש לך אותי" הוא חייך.
וואייי איזה חמוד! הוא היה כזה מאמי כשהוא אמר את זה. היו לו כאלה פנים מתוקות פשוט לטרוף אותו! לטרוף!
"תודה מאמי" אמרתי בעברית.
"מה זה מאמי?" הוא שאל.
"איימ סורי...דה מינינד יז "האני" עניתי לו.
"אוקיי..מהיום אני קורא לך מאמי" הוא ענה.
התחלתי לצחקק כי זה נשמע לי כלכך חמוד איך שהוא אומר "מאמי".
"למה את צוחקת?" הוא שאל.
"כי זה נשמע מצחיק כשאתה אומר את זה..אבל אני אוהבת את זה" חייכתי.
פתאום הוא קם והתיישב על הברכיים מימולי והעביר ברכות את היד שלו על הפנים שלי. הרגשתי רעד בכל הגוף, הרגשה מוזרה כזו שלא נותנת מנוחה, עצמתי את עייניי להתענג מהמגע שלו ואז הוא אמר: "את כלכך יפה...מיוחדת. בחיים לא ראיתי יופי כזה" והמשיך ללטף לי את הפנים. פתחתי את עיניי וראיתי אותו מביט עמוק לתוך העיניים שלי ולאט לאט מתחיל להתקרב. התחלתי להרגיש את נשמותיו...הוא מתקרב...קרוב...עוד יותר...זה כמעט קורה...
"טארהההההההההההההההההההההההההההה" ג'ייני קראה.
שנינו נבהלנו והתנתקנו אחד מהשני. הרגשנו נבוכים ואני חושבת שהוא הרגיש כמוני פספוס. כלכך רציתי שהנשיקה הזו תתרחש...אבל אוף!! ג'יניי!
"אני אשאיר אתכן לבד..." הוא קם ללכת ונתן לי נשיקה רכה במצח.
"צ'או" עניתי בחיוך.
הוא התרחק וג'יניי התקרבה.
"הפרעתי"? שאלה בדאגה.
"כן עניתי" בטון מבואס.
"אוי אני מצטערת, מה קרה"? היא שאלה בדאגה.
"כמעט התנשקנו" עניתי.
"מותקקקקקקק אני כלכך מצטערת...אוף! איזו טיפשה אני" היא התבכיינה.
"לא נורא, אם זה צריך לקרות זה יקרה, בואי לביצפר" קמתי.
התחלנו ללכת לעבר הבניין, עלינו לקומה של השיכבה שלנו, באתי להיכנס לכיתה ואז הרגשתי יד תופסת אותי. הסתובבתי וראיתי את...
את.....??
וואי נשמה יש לך סיפור מהמםםםם ואת כותבת מדהיםםםםםםם
שימי המשךך
מוואה ענקיתתת 😛
אתת מיי ראיייייייית??
והסיפורר אמיתי?