😁
דרדסית זה מתאים לך או שאת צריכה משהו יותר ארוך? אין לי בעיה לחפור לך עוד קצת
בלונדיייייייי יאא איזה חמודה אתתתתתת תודה!!!
אני יותר חשבתי בכיוון של "כבד את אביך ואת איתך" או "זכור את יום השבת לקודשו" כי על אלה אף אחד בכיתה שלי לא עשה.. :roll:
QUOTE
דרדסית זה מתאים לך או שאת צריכה משהו יותר ארוך? אין לי בעיה לחפור לך עוד קצת
אממממ אני ישמח... חחחח..... אם לא קשה לך מאמי.. 😁 😁 :roll:
אוקיי סבבה אז חכי!!!
ואת יכולה להיות יותר מקורית ולעשות על זה!! (:
אבל חכי אני אכתוב לך את הנדושים!
חחחחחח לא יודעת אבל בכל זאת... חחח תודה לך מראש!! מתה עלייך!!! מואההההההההההה 😁
ה
פס' 8: "זכור את יום השבת לקדשו"
פס' 9: ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך
פס' 10: ויום השביעי שבת לה' אלוהיך, לא תעשה כל מלאכה, אתה ובינך וביתך, עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך"
פס' 11: כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, את הים ואת כל אשר בם, וינח ביום השביעי. על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו".
המילה לקדשו (פס' 8) בהקשרה ליום שבת: משמעה להבדיל את יום השבת משאר ימי השבוע ולרוממו מעליהם, באמצעות המנוחה ביום זה ובהימנעות מעשיית כל מלאכה.
הביטוי "שבת לה' אלוהיך" משמעו שיום השביעי יהיה יום של שביתה והימנעות מכל מלאכה לכבודו של ה', ולזכר השבת שקיים ה' לאחר שברא את העולם.
מצוות השבת חלה לא רק על כל אדם מעם ישראל אלא גם על כל השוהים במחציתו: "עבדך, אמתך, ובהמתך וגרך". המילה "וגרך" מכוונת לאדם נכרי העובד אצל אדם מישראל.
ההנמקה בפס' 11 לקיום מצוות השבת היא הנמקה דתית. מאחר שה' ברא את העולם בשישה ימים ונח ביום השביעי כך חייב האדם מישראל לחקות אותו ולקיים כמוהו את השבת. מצווה זו היא בין אדם למקום, משום שבקיומה מבטא ומסמל האדם מישראל את האמונה שהאל ברא את העולם ונח ביום השביעי. לפיכך, המחלל את השבת הוא כאילו כופר באמונה, שהאל הוא שברא את העולם.
שניה... עכשיו אני אכתוב לך על "כבד את אביך ואת אמך"... :roll:
יאאאאאאא איזה חמודה את בלונדוששששששששששששששששששש חולה עלייך מאמי!!!
אממ.... אני יבחר אחרי זה בין שניהם.. נעשה אנ דנ דינו.. כי כולם מושקעים!! ממש תודה!! 😁 😊 😁
[marq=down:db1f606fd7][size=24]כ
QUOTE
http://hottentot.co.il/bible-by-amos/10comm.htm
אתר שמצאתי ושם כתוב על עשרת הדברות..
חחחח חמודה.. תודה אבל כתוב שם על עשרת הדיברות ספציפי ואני צריכה על כל אחד מהדיברות.. יעני על דיבר אחד סיכום שלם.. ויש לי עוד בריסטול ענק ואני לא יודעת מה אני יתקע שם.. :roll:
טוב אני אנסה למצוא.
:wink:
לא מבטיחה אבל אנסה.
תודה 😁
ושוב... אני מאוד שמחה שחזרת אלינו!! :wink: :!:
ה
פס' 12: "כבד את אביך ואת אימך, למען יאריכון ימיך על האדמה, אשר ה' אלוהיך נתן לך"
משמעות הציווי "לכבד אב ואם"- ביטוי זה משמעו לשמוע בקול ההורים, לנהוג בהם בדרך ארץ ולתמוך בהם תמיכה רוחנית וחומרית במידת הצורך. שכרו של מכבד הורים הוא אריכות ימים וישיבת קבע בארץ ישראל. השכר אינו רק אישי אלא לאומי גם, שהרי אריכות ימים היא "על האדמה אשר ה' אלוהיך נתן ך", כלומר, שעם ישראל לא יוגלה מארצו, אלא ישב בה ישיבת קבע.
השכר למכבד את הוריו (אריכות ימים וישיבת קבע בא"י) נקבע עפ"י עיקרון מידה כנגד מידה. אם אדם יכבד את הוריו שהעניקו לו את החיים וגידלוהו בנחלתם, שכרו מה' הוא שיזכה לחיים ארוכים ולישיבת קבע בנחלתו שבא"י.
הדיבר כיבוד הורים נכלל בתחום הדיברות שבין אדם למקום משום שהאל וההורים שותפים ביצירת האדם, ועיקר יצירת האדם במקרא מיוחסת לאל הבורא. מאחר שהאל וההורים הם שותפים ביצירת האדם, היהו חייב בכבודם כפי שהוא חייב בכבוד האל.
מאחר שהדיבר החמישי נושא גם אופי של מצווה שבין אדם לחברו, הריהו מהווה מעבר נאות לחמשת הדיברות האחרונים, שהם מצוות שבין אדם לחברו.
מקווה שעזרתי ממי...