*~* מאהב.. מאהבת.. ואולי שניהם ביחד! *~*

החלטתי לכתוב סיפור חדש...

מקווה שתאהבו אותו..

אז אם נראה לכם יפה אז אני אמשיך...
תגידו מה דעתכם!!

תודה לכל מי שקורא את הסיפור!! 😁
אוהבתת אתכםםםםםםםם....

פרק ראשון:

אני לא מבינה למה כל העולם נגדי היוםם...?!?
מה יש להם???
המורה לספרות הזאת גם כן.......
נתנה לי 60 במבחן...
נכנסתי לכיתה היום בעצבים...
לא ידעתי בכלל מאיפה נחת עליי היום ראשון הזה...
כאילו מה???
ידעתי שאני לא יכולה לשבת ככה...
קמתי מהמקום והתחלתי ללכת לכיוון המזכירות...
בדרך ראיתי את שובל..!! כן.. כן.. אותה שובל משנה שעברה...
היא נראתה היום שונה.... אבל לא סתם שונה.... ממש ממש ממש שונה!!
ידעתי שהיא עשתה לעצמה משו....
למרות שהיא הייתה האויבת שלי הנ-צ-ח-י-ת אהבתי לראות מה היא עושה ולאן היא הולכת....
"אממ סליחה גברת גבע אבל אני חייבת להגיד לך שאת נראית נהדר היום" שמעתי אדם לא מוכר אומר לי כאשר נכנסתי לחדר המורים...
הסתובבתי..
ראיתי שם את חברתי הטובה ביותר נויה....
כן כן... נויה... עומדת שם.... מסתכלת עליי....
"מה עבר עלייך יפה שלי?" היא שאלה...
"מה עבר עליי????? למה זה נראה רע???? ידעתי שזה לא היום שליייי" אמרתי....
"טליה, את פשוט יפיפייה..."
"מה??"
היא הדגישה במשפט שלה את כל היופי שבי היום... למרות שאני ידעתי שזה לא היה היום שלי....
קמתי בבוקר על צד שמאל... וכן... גם המורה לספרות עיצבנה אותי אחרי ההפסקה עם המבחן שלה....
'איך קיבלתי 60?? אני?? 60??' שאלתי את עצמי....
"טוב בואי כבר לכיתה... תכף מסתיימת ההפסקה... ודרך אגב איפה החבר החביב שלך? שיבוא קצת לעזור לך עם הציון הזה שקיבלת!!" אמרה נויה..
עידו......... אוווי איך אני אוהבת את הילד הזה.... אני והוא חברים כבר מכיתה ח'... כבר שנתיים שלמות...
אני כל כך אוהבת אותו....... אנחנו מבלים ביחד שעות על שעות על שעות...
"לא נראה לי.... הם בטח משחקים כדורגל עכשיו בהפסקה... והוא... כן כן.. עוד שניה הוא עומד פה ובא לדבר עם איזה מורה לספרות שתכף דופקת לי עוד איזה נכשל בתעודה..." אמרתי לה....
נויה נראתה אחרת לרגע... אבל אז חזר לה החיוך התמידי שהיה לה על הפנים...
ידעתי שזה מה שבסוף יקרה... החיוך נשאר וישאר שם תמיד...
דווקא בגלל זה אהבתי אותה... היא תמיד יודעת מה להגיד... העיקר החבר שלי... והחבר שלי...
אבל בתכלס היא מתה עליו....!! וחבלל.... היא עוד תקבל ממני מכה או שתיים על ניסיון הגניבה הזה.... שאני מתחננת שלא יבוא לה...
הרגע לכיתה כבר אחרי צלצול..... כבר ראיתי את המורה חדווה על ספרי האלגברה על השולחן העמוס בניירת שיש לה תמיד... אבל תמיד!!
"לכו להביא פתק איחור!!" היא צעקה על שתינו...
"טובב.." אמרה לה נויה... כאילו נשמעה מבואסת או משהו כשעוד פעם אחירנו לשיעור המשעמם שלה...
כשחזרנו לכיתה כבר נגמר חצי שיעור... בכל זאת חדווה הסכימה לנו להיכנס עם הפתק ולא הבינה בכלל למה אנחנו מאחרות כל פעם לשיעור שלה.... חחח עמדנו בקצה הפינה צוחקות....
בקצה העין ראיתי את עידו... יושב שם ליד טל.. שדרך אגב גם אותה לא אהבתי נורא...
כל השיעור משחק לה בשיער... ומשחק ומשחק ומשחק...
'הוא עוד ישמע ממני אחר כך' הסתכלתי על נויה ואמרתי לה את זה כאילו בפנטומימה... והיא?! הבינה כל מילה...
בהפסקת 5 דקות... ראיתי את עידו ניגש אליי....
"מה את עושה?" הוא שאל..
"אני?! נראה לי שאני מכניסה את הציוד שלי לתיק שלי... למה??" אמרתי לו את זה בטון נמוך..
"למה את מכניסה? תכף יש עוד שיעור עם אותה המורה..... גם כן המשמעמת הזאת...."
"למה משמעמת..?? נראה לי אתה אוהב מאוד את השיעורים שלה בעיקר כדי ללכת ולסרק את טל!! למה מחר אני יכולה להביא לך גם מספרה שלמה... חבל שאתה רק נוגע לה בשיער... באמת חבל...." עכשיו כבר עמדתי.. מביטה בו.... בעידו.... עם עיניים שתכף מתחילות לבכות...
"על זה את כועסת? על זה שאני נוגע בשיער של איזו ילדה מהכיתה שלא מעניינת אותי בכלל?? מתי תביני כבר... ש..... ש...."
"ש.. מה??? שאתה אוהב אותי?!? שאתה אולי גם רוצה איזו מאהבת מהצד..?!?!?" קטעתי אותו....
ואז...
בלי להגיד מילה...
הוא התקרב לאט הדביק לי נשיקה ארוכהההה בפה ליד כל הכיתה...
זה היה אותו רגע שאני לא אשכח לעולם......



תגובות אנשושים ?!