להאריךךךך
ופליז בשבילי שימי המשך עכשיו!! דחוף דחוף!!
אני בשיא המתחחחחחחחח
בבקשהה!!!
אוהבת המונים שלי!!
שהווואא לא ימותת בבקשההה--אני מתחננתת אליייךךך 😢
המששששךךךך
וואי למה הלכתי למכבי, שלוש שעות אני הולכת ואת ממשיכה...😢
שימי המשך בקשה וארוךךךךךךךךך
לפתע הרופא יוצא "קרוביו של אלירן מזרחי?"
כן..זה אנחנו קמנו במהירות מן הספסל, "מה קרה".............
פרק תשיעי:
"אלירן יצא מכלל סכנה,לשמחתנו הוא עבר את זה ויש סיכוים טובים שהוא יחלים אך אנו לא יודעים מהו הנזק שנגרם לגפיים שלו (ידיים,רגליים)"
שמחנו,העיקר שיצא מכלל סכנה,זה מספיק לעת עתה.
בשעות הצהרים הרשו לנו לחזור לחדרו נכנסתי אליו,החזקתי לו את היד ואמרתי לו "אלירן שלי אני אוהבת אותך,מאז תומר לא אהבתי ככה,אני באמת מתחילה לפתח אליך משהו,אל תעזוב אותי עכשיו,אל תלך,תישאר לצידי..הרי עוד לא עזרת לי בבחירת תפקיד לצבא בכלל,עוד לא הספקנו לצאת שוב ולהנות.."
יצאתי מהחדר,הוריו נכנסו אליו,הלכתי הביתה להתקלח ולהתארגן ואז לחזור.
נכנסתי לאמבטיה של מים חמים..פתאום אני שומעת "רק אני יכול לעוף בלי לדעת לעוף..." הצלצול שלי של הפלאפון זה בטח ההורים של אלירן,זרקתי עלי מגבת יצאתי מהר
עניתי.זאת הייתה דליה אמא של אלירן נבהלתי אמרתי לה דליה מה קרה,היא אמרה אגמי אל תדאגי רציתי להודיע לך שאלירן התעורר וישר אמר אגם.
יו דליה אני לא מאמינה,אני מתקלחת ובאה.תשמרו לי עליו.
עשיתי הכל בטיל..תפסתי מונית וחזרתי לבית החולים.
אוי כמה טוב היה לראות אותו ער,מחייך אלי,התחבקנו ונשארתי לצידו כל הלילה ראינו סרט בטלויזיה ונרדמנו מחובקים.
למחרת לקחו אותו מהבוקר לעשות צילומים לבדוק מה מידת הנזק ברגלים שלו.
אחרי שעות של המתנה הגיע הרופא
קרא לנו לצאת מחוץ לחדר :
"קראתי לכם כדי שאלירן לא ישמע עדיין צריכים לחשוב כיצד מבשרים לו זאת,לצערנו התוצאות לא היו טובות,והסיכוים שאלירן יעמוד שוב על רגליו קלושים אם בכלל אפשריים"
היינו בהלם,לא ידענו איך אומרים לבחור המלא חיים,הכ"כ טוב ומקסים הזה שהוא ישאר כל חייו בכסא גלגלים.
החלטנו שעם הרופא ועם שלושתנו נספר לו בעדינות ונקווה שיקבל זאת בכמה שפחות רע.
סיפרנו לו,אפילו לרופא הייתה טיפת דמעה בזווית העין.כולנו בכינו עם אלירן והחלטנו שלא נשב ונשקע ברע אלא נחשוב מה עושים כדי לשפר את הסיכויים שלו.
הרופא אמר שהוא יזדקק טיפולים 3 פעמים בשבוע,ויהיה עליו לבצע תרגילים בבית,עם המון עבודה וכושר רצון אולי יוכל לעמוד על רגליו שוב.
יששששש הוא ניצל חחחח..
אלוהיםם תעזורר לווו..
סיפור ליגהה אחותי המשךך דחוף!!!!
😁
וואי באסה... אבל בכל סיפור הסוף טוב אז הוא בטח ישוב ללכת...
חיחי סיפור מעולללה!!!!
המשךךךךךךך
מה מה מה מה מה מה מה מה מה קראתי טובבבבבב?????????
את רוצה לקצר את הפרקיםםםםםם
תזהרי לעשות את זה אפילו כל מה שרשמת לא הספיק מצדי שזה יהיה באורך של 1000000000000 דפים
אני רוצה המשךךךךךךךךךךךךךךךךך דחוף
ווווווווווווווואייייייי מ-ד-ה-י-םםם...
בקשה תעשי המשך בובהההה..
יוו זה עצוב בטיירףף!
עכשיו קראתי ה-כ-ל@!
זה מושלםם
שימי המשך דחוף דחוף
הנה לכן בנות המשך......תהנו תגיבו וסופשבוע נעים לכולם..........
סיפרנו לו,אפילו לרופא הייתה טיפת דמעה בזווית העין.כולנו בכינו עם אלירן והחלטנו שלא נשב ונשקע ברע אלא נחשוב מה עושים כדי לשפר את הסיכויים שלו.
הרופא אמר שהוא יזדקק טיפולים 3 פעמים בשבוע,ויהיה עליו לבצע תרגילים בבית,עם המון עבודה וכושר רצון אולי יוכל לעמוד על רגליו שוב.
פרק עשירי:אחרי חודש וחצי בבית חולים אלירן חזר הביתה.אמנם על כסא גלגלים והוא עוד צריך לנסוע לבית חולים 3 פעמים לשיקום אבל העיקר שהוא בבית...
הוא לא רצה שאף אחד מהחברים שלו יבואו לבקר אותו,לא רצה שיראו אותו על כסא גלגלים חצי נכה.
הוא היה מצוברח מאוד מזה שלא יוכל ללכת יותר ונכנס הרבה לדכאונות אבל אני והמשפחה שלו ניסינו להוציא אותו ולעודד אותו שהכל יהיה בסדר ושהוא צריך להתאמן.
במשך כל הזמן ירדתי בלימודים ונעדרתי הרבה.עד שהחלטתי שאני חייבת להשלים הכל ולחזור לעצמי כי הבגרויות קרבות....הייתי חוזרת כל יום מהלימודים,אוכלת,לומדת וב5-6 נוסעת לאלירן עד הערב.
ערב אחד נכנסתי אליו לחדר,ישבנו דיברנו צחקנו ואז הוא התחיל להגיד לי " אגמי מאמי אני רוצה שנדבר...אני רוצה..."
אמא רק שלא יפרדו!1
המשךךךךךךךךךךךך
את לא רצינית! את לא יכולה להשאיר אותנו במתח כזה.. עכשיו קראתי את כל הסיפור וממש נהנהתי..
מקווה שיהיה המשך בקרוב..
רויטל =)
הנה המשך רק בשבילכם שלא תגידו שאני לא אוהבת אותכם....יאללה המשך אחרון להלילה לפני היציאה...
שבת שלום לכולם.....המשך מחר בצהרים
פרק11:
אני רוצה שנפסיק להיפגש,לדעתי זה טעות שאת תישארי איתי,אני רוצה שתמשיכי בחיים שלך תצאי תבלי ותכירי בחורים.הרי אנחנו לא מחוייבים ואני לא רוצה שתאלצי לטפל בי במשך כל תקופת ההתבגרות שלך.
הייתי בהלם,התחלתי לבכות ואמרת לו "אלירן נשמתי אני לא מוכנה לוותר עליך בעד שום הון שבעולם,לא מפריע לי לטפל בך אני עושה הכל מאהבה,אל תרחק אותי בבקשה אל תרחיק אותי ממך".
הוא לא היה מוכן להקשיב ביקש ממני שאני יצא מהחדר שלו ומהחיים שלו וימשיך הלאה....יצאתי משם סגרתי את הדלת ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי.........
רציתי למות....הלכתי ברחוב פתאום אני שומעת מישהו קורא "אגם....אגם"
הסתובבתי אחורה אני רואה את תומר,האקס שלי,במדים וואי כבר כמעט 5 חודשים שלא ראיתי אותו. איכשהו הקשר בינינו נותק גם כידידים והוא התגייס ולא ידעתי בכלל.
"מה המצב? מה איתך? התגעגעתי אליך" הוא אמר לי. אמרתי לו "כן גם אני מתי התגייסת?"
פתאום הוא קלט שהעינים שלי אדומות,הוא אומר לי למה בכית מאמי
אמרתי לו לא בכיתי זה סתם.הוא אומר לי אגם אני מכיר אותך יותר מאת עצמי,את שוכחת שהייתי קורא אותך כמו ספר פתוח?
כן זה באמת נכון חשבתי בלב...תומר תמיד ידע מה אני מרגישה או חושבת באותו רגע.
הזמנתי אותו אלי...סיפרתי לו הכל על אלירן,הוא סיפר שמאז שניתקנו קשר הוא לא הכיר אף אחת וגם לא מעוניין
הוא אמר שהייתי הראשונה שלו והוא בתקווה שאני גם אהיה האחרונה. הוא עדיין אהב אותי.
לפי הפרצוף שלו שסיפרתי על אלירן יכולתי לראות שהכאיב לו שאהבתי אחר......גם אותו אהבתי,את תומר..
תמיד אני יאהב אותו...כמה זכרונות יפים יש לי ממנו...אחחח רק אלוהים יודע!
עברנו כ"כ הרבה ביחד,התבגרנו ביחד.הכרנו שהיינו שני ילדים קטנים ונפרדנו כשני בוגרים,שיודעים מה רוצים בחיים שלהם.
הוא קיבל טלפון...חבר שלו חיכה לו אצלו בבית,קבענו שניפגש שוב איזה פעם ונשלים את הזמן האבוד....
אחרי שהוא הלך היה לי טלפון......
זה היה.....
אתר האהבה הישראלי