טוב אז..ת'אמת..אני לא ממש יודעת איך הגעתי לפה..
ומה אני עושה פה..פשוט עשיתי מה שהרגשתי לנכון לעשות..ברגע זה...
וואלה אם היו מביאים לי שקל על כל רגע שבכיתי בגללו..
הייתי עכשיו יותר ממליונרית..
דוגרי אני לא מבינה את עצמי..אני יודעת שזה לא יילך..וזה סוג של אהבה בלתי אפשרית..
אבל למרות זאת אני ממשיכה לאהוב ומשלה את עצמי יותר ויותר..
אתם בטח לא מבינים מה אני רוצה מיכם..ומה אני מנסה להגיד בכל זה..
אז..יש איזה אחד..
שבשבילי..הוא יותר ממיוחד..התחלנו כסוג של ידידים..ודיי התקרבנו..
אני לא יודעת איך להסביר את ההתקרבות הזאתי...אבל הרגשתי שהיה בינינו איזשהו קליק..
בבה''ס כשאנחנו רואים אחד ת'שני..אנחנו מעבירים חיוכים אחד לשני..ויש בינינו רק קשר עין..אח''כ בבית..ליד המחשב הכל משתנה..שנינו נפתחים והכל...
עכשיו זה לא שהוא מתעלם ממני או משהו..הוא שואל אותי מה קורה והכל..
זאת אני שמעדיפה להתרחק..בשביל לא להיפגע..
אני לא יודעת איך להסביר לכם את זה..
אבל זה לא יילך..למרות שיש איזה קירבה מסוימת בינינו..ולמרות שאנחנו מסתדרים לא רע..ואפילו דיי טוב הייתי אומרת..וואיי אני באמת לא יודעת איך להסביר..
הדבר היחידי שאני יודעת..זה שאני מרגישה כלפיו משהו..ואני לא רוצה להרגיש..
אבל הרגשות האלו יותר מידי חזקים..והכל פועל בניגוד לרצוני..
ככה זה אהבה..היא אשכרה שולטת עליך..ואתה לא ממש יכול לעשות משהו..וההתנגדות שלך לא תמיד תעזור..
אז חברס'..אני לא מצפה שתעזרו לי..ולא מצפה שתנחמו אותי ולא כלום..
אני לא יודעת מה אני מצפה ומה אני רוצה..
אני מאמינה ומקווה שיהיה טוב..למרות הכל..
ושהתקופה המבאסת הזאתי שנחתה עליי..תעבור כבר..כי נמאס לי לבכות..ונמאס לי להיות עצובה ומדוכאת כל הזמן..
אז..בנימה אופטימית זו..יהיה טוב..
אוהבת אותכם..וזה הכי חשוב!
וחברס-האהבה היא הדרך לאהבה..
תחשבו על זה..




