המשךךךך דחוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
ףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
שאנחנו סובלות את הסיפור שלך?!
אנחנו רק מחכות ומחכות ומחכות להמשך
כפרה עלייך סיפור כזה איך אפשר לא לאהוב?!
מדהיםם אהבתי בטירוףף
איזה חמוד הערןן הזה חח
וגם קורל ודניאל אני מתה עליהן!
תמשיכי פליזז בובה
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
איזה חמודד ערןןן..!!
שתישאר איתו...חחחחח
יאווו איזה חמודים..!! :]
תעשי המשךך דחוףףף..!!!
לאב יו
גל!ש
דניאלוש אני לא יכולה יותרררררררר הסיגנון כתיבה שלך מזכיר לי אותי חח יענו בהתנהגות!!
אלוהים כאילו זה בידיוק דברים שאני הייתי אומרת במצבים כאלו חחחח.
סיפור מושלםםםםםםםםםםםםםםםםם כמעט כמוך!!
אני חיייבתתתת חייבתתת חייייבבבבתתתתת המשך!!!!! עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד .. חח הבנת תרעיון לא? כי אם לא אני יכולה להמשיך.. עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד.. טוב עכשיו באמת דיי חחח המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
לאב יו יפה שלי מואההה!!
נו נשמה עשי המשךךך אני כבר לא יכולה להתאפק פה אני מתה להמשךךךךךך
שיווווואאאאאאווווו אני לאא מאממייננהה!!
אתן יודעות שאני אוהבת אותכןן???????????????????
תודההה רבההה על התגובווותת!!
והנה בשבילכן המשךך ארווך ארווךך...
תהנוו יפוות שליי!!!
~קריאה נעימה!!~
תקציר הפרק הקודם..:
"......"הלוווווווו?? את שם??????" שאלה קורל..
"כן.. מה?"
"לא סיפרת לי מיזה המעריץ האלמוני שלך...."
"בן..."
אמרתי ויצאתי להפסקה................................ "
****
עברה חצי שנה..
חצי שנה שבה אני וערן נהפכנו להיות חברים..
איך?!
סיפור ארוך..אבל בכל זאת שווה קריאה..
אז ככה...:
יום אחד בבצפר באיזה הפסקה אני וערן ישבנו על ספסל שליד המגרש בבצפר שלנו..
ודיברנווו ודיברנוו ודיברנווו...
פיתום היה לי צלצול מהפלא שלי ובגלל שמיהרתי להוציא אותו אז הוא נפל על הרצפה..
קמתי מהספסל והרמתי אותו ודיברתי..
אחרי שסיימתי את השיחה באתי להתיישב על הספסל ואז ערן משך אותי אליו והושיב אותי על הברכיים שלו..
(מסכן הילד קיבל קילה..חחח...)
צחקנו וצחקנו ופיתום הוא התקרב אליי והתנשקנו..
והוא חיבק אותי ואני אותו וזאת הייתה נשיקה מ=ד=ה=י=מ=ה!!!!
בקיצור אני הייתי עם הפנים לכיוון המגרש.. וערן עם הגב שלו כאילו ואני ישבתי עליו..
אוקצווווווווררר...
פיתום באמצע הנשיקה פתחתי את העיניים..
ערן המשיך לנשק אותי וגם אני אותו אבל ברגע שראיתי
מי מסתכל עליי עם העיניים הכחולות שלו....עיניים שכואב להן..שרע להם..עיניים נבגדות..
לא האמנתייי!!!!
(אז כמו שניחשתםם...זה היהה...) ב-ןןןן!!! דייי נווו אינעלל העולםםם!!!!
דווקא עכשיו נזכרת להסתכל עליי???
הסתכלתי עליו..והוא עליי..
התנתקתי מהנשיקה התנתקתי מערן וקמתי לכיוון בן..
דמעות בעיניים שלי.. דמעות בעיניים שלו..
אני יורדת מהספסל ומתקרבת לבן שכאילו קפא על המקום שלו..מההלם.. מהשוק..או אולי בעצםם..מכאב...
וגם לי כואב עכשיו..כואב עליי..כואב עליו..
ע-ל-י-נ-ו!!
וכן, רק אז הבנתי שבאמת קיים ה"עלינו" הזה..
אני מתקדמת אליו..
מגיעה לידו ועומדת ממולו עד כדי מרחק נגיעה...
מסתכלת לו בעיניים.. הוא מסתכל עליי.. ושקטט מסביב..
השקט שלפעמים כל כך רציתי..פיתום הרגשתי כאילו השקט הזה כואב לי.. צורם לי בנשמה..
כאילו פוצצו בלון פיתאום!! כאילו כיבו מערכת סטריאו רועשת בבת אחתתת!!!
שקטטט...
אני מסתכלת לו בעיניים..לא יכולה להתנתק מהם..הוא היפנט אותי..
הוא מחזיר לי מבט.. אבל זה לא אותו מבט כמו קודם..כמו אז..
מבט אוהב..
מבט שרק אז הבנתי שהיה שייך לי ורק לי!! מבט מיוחד...
לא..
הפעם זה מבט אחר.. מבט מזלזל..מבט כואב..מבט מאוכזב....
עכשיו זה התור שלי לקפוא במקום..
אני רוצה להסביר לו שזה לא מה שזה נראה..
שזה סתם היה רגע של תשוקה..רגע שטותתת!! רגע של חולשה..
רוצה למחות את הדמעות שלו להגיד לו שאני שלו..אני אוהבת ר-ק אותווו!!
אבל כלום לא יוצא מהפה.. אני רוצה לצרוווחחח שזה ממש לא כמו שזה נראה..שהנשיקה הזאת הייתה נשיקה בין חברים הכי טובים..(עד כמה שזה נשמע מטומטם ככה זה..)
ובן הנשמה היפה שלי השפיל את הראש שלו..הוא לא יכל להסתכל עליי יותר..
ואני לא עמדתי בזה וירדה לה דמעה מעיניי..אחריה עוד אחת ועוד אחת..
בכיתי..
בכיתי בלי קול..הלב שלי בכה..
הוא התכופף לכדור (מי שלא מבין איך הגיע כדור לכל הסיפור הזה..בן שיחק כדורגל והכדור עף לחלק למעלה של הספסלים..בן הלך להביא את הכדור ואז ראה מה שראה...לעיניניינו...) נתן בעיטה חזקההההההה למגרש למטה..והתחיל לרוץ לכיוון הבצפר..
ואני עמדתי שם מסתכלת על הדמות שלו נעלמת וממשיכה לבכות..
צורחת מבפנים אבל לא מוציאה החוצה..
לא זזה.. השתתקתי..כאב לי הלבב!!!
כאב לי מקום בגוף..למה הוא היה צריך לראות את זה למהההה????????
זה לא מגיע לוו!!!! כזה נשמה טובהה!! ואני ככה פגעתי בו..ועוד יותר פגעתי בעצמיי...
אני לא יודעת אחרי כמה זמן זה היה אבל מה שאני זוכרת שבסופו של דבר הרגשתי מישהו מחבק אותי מהמותניים..
ל-א!! זה לא היה ערן.. זאת הייתה קורל.. "שמעתי הכל..אני מצטערת מאמי..בואי איתי.."
קורל השעינה אותי עליה..
לא הרגשתי כלום..הרגשתי שאיבדתי את בן ולא מעניין לי ת'תחת יותר מכלוום!!
הרגשתי חלשה... חסרת אונים... תינוקת...
הרגשתי שאם קורל לא הייתה מחזיקה אותי הייתי נופלת..
ואולי..
אולי עדיף שהייתי נופלת..
קורל לקחה אותי לשירותים והושיבה אותי על הכיסא..שפכה עליי מים על הפנים ואמרה לי "תרגעיי נשמה תרגעיי.. הכל יהיה בסדררר..."
"הלוואי ויכולתי להאמין לך קורל הלוואי... " אמרתי כמעט וללא קול.. אפילו לדבר כאב לי..
"בואי אני יקנה לך שוקו..תשתי ונחזור לכיתה..."קורל אמרה לי ושבה להחזיק אותי..
הלכנו לקיוסק..
רוני (בעל הקיוסק) שראה אותי ככה נתן לקורל שקית שוקו קרץ ואמר לה "על חשבון הבית.."
היא קרצה לו בחזרה ונתנה לי את השוקו..היא הכריחה אותי לשתות..שתיתי..
ואחר כך בכיתי..בכי בקול רם..
עכשיו היה התור של הנשמה לבכות..
בכיתי ובכיתי ואחרי איזה רבע שעה נרגעתי..ואז שטפנו פנים וחזרנו לכיתה..
שנכנסתי המורה לא שאלה שאלות ופשוט נכנסתי וחיפשתי בעיניים שלי את בן..
הסתכלתי לכיוון המקום שלו והוא היה ריק.. "המורה א...י..פ.ה בב..ןן..?? שאלתי כולי דואגת..
"בן הלך הביתה..הוא היה ממש חיוור ובכה אז שיחררו אותו הביתה.."
"לפני כמה זמן הוא הלך??" שאלה קורל שקראה אותי כמו ספר וידעה בדיוק מה אני רוצה לשאול..
"עכשיו לפני 2 דקות הוא יצא..למה?"
"סתם.." קורל ענתה..
"אני הולכת אליו.." מילמלתי..אני הולכת אליו.."
הלכתי למקום לקחתי את התיק שלי ורצתי החוצה..
לא עיניין אותי כלום..ושמיצידי כל הבצפר הזה יישרףף עכשיוו!!!
אני רוצה את בן...
רצתי כמו שלא רצתי בחיים..ושהבנתי שהשומר לא ייתן לי לצאת הלכתי דרך הגדר ויצאתי מבצפר...
רצתי כל הדרך עד לרחוב שלנו..
עד לסוף הרחוב..
ובחזרה..
עד הסוף
ובחזרה..
כל כך הרבה פעמים שכבר הפסקתי לספור..
לבסוף שלא מצאתי אותו הלכתי מותשת הביתה...
כל אותו השבוע לא קמתי מהמיטה לא היה לי כוח..הייתי חלשה מדיי..כואבת מדיי...
גם בן לא היה בבצפר..
יום אחד הייתי חייבת לראות אותו..
זה היה יום שישי בערב..
קמתי בקושי רב מהמיטה..
שמתי עליי טרנינג פשוט ונעלי בית ויצאתי..
אל בן...
אל הבית שלו.....
הלכתי ברחוב עד שהגעתי לבניין שלו..
הסתכלתי בחלון שבחדר שלו.. יכולתי לראות אור חלש..
צלצלתי באינטרקום ופתחו לי..בלי לשאול מי ומה..
נכנסתי לבניין והזמנתי את המעלית..
קומה 3..
המעלית עולה..
קומה 1....
קומה 2....
קומה 3......
יצאתי מהמעלית..
חושךך..
הדלקתי את האור והתקדמתי בזהירות אל דלת הבית שלו..
דפקתי בדלת מי יודע כמה זמן.. עד שפתחו לי........
מקווה שאהבתם!!=)
מחכה לתגובוות...
אוהבתתת אותכןן המווווןןןן!!!
דניאלווש 😊
אוףף מזה המתחחח המותח הזה???
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
זה החלק הכי מרגש בסיפור עד עכשיו... אני לא מאמינה שירדה לי דמעה
בדרך כלל אני לא מתרגשת מהר.... אז פליזושששששששששש עשי המשךךך
את לא עוצרת פה תמשיכי בקשההההה נווו פליז אני מתה להמשךךךךך
כפרות עלייך מאמי עשי המשךךך 😢 😕
יאאאאאאא אני ימותת מהמתחח אמאא
אבל לדעתי היא צריכה להיות עם ערן בעצם היא כבר איתו חח הם חברים חיחיחיחי
תמשיכי פליזז חיים שלי!
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
מפתאום היא צריכה להיות עם בן
הוא כזה חמודדד נכנסתי חזק לסיפור חחח
יואוו איך אני במתחחחחחח
שימי המשך נשמההה....
מאמי שימי המשך דחוףףף
השרת אותי במתח 😢
נו בקשהההההה עשי המשך פליזושששש..... 😢 😮 😊