יאאאא גלו'ש איזה מותקקק אתתת חולה עליך מתה עליךךךך
" שלך_תמיד"=> מתה עליך גם בובהההה
אני ימשיך ת'סיפור ואני יסים המשך מחר חולההה עלייך מותקות שלייי
מאמי המשך ומהר...!!!
פשוט מהמםם!!
טוב חיכתם וחיכתם אבל היה שווה.... פרק אחד היפים קצת ארוך אבל שווה
אז אני מחכה למלאאא תגובות ואם לא תגיבו אני לא ימשיך!!! יאללה תגיבו בובות
הדלת כבר כמעט נסגרה הייתי כבר בטוחה שכמעט הכול מאחורי רק לצלצל ללירן בדלת לקחת את המחברת ולברוח ואז שניה לפני שהדלת נסגרה היא התחילה לההפתח שוב...
בהתחלה לא הבנתי למה היא נפתחת ואז ככול שהיא נפתחה יותר ראיתי שיש שם מישהו היא נפחת עוד ס"מ ועוד אחד ועוד ואני ראוה מישהו עומד שם והסתכלתי עליו מהנעלים עליתי לאט לאט לגוף ולבטן ואז לפרצוף אני לא מאמינה!!!!! לא יוכל להיות שזה קורה לי מה זה אני חולמת?! מצמצתי את העיניים חזק והוא עדיין היה שם עומד מולי זקוף כיאלו הוא רק יצא מהמחשבות שלי כמו אביר הוא בא לי לבוש בצורה הכי יפה שיש –(חליפה של פומה רק שתדעו)- עם שיער חום מבולגן כמו תמיד ועיניים כחולות שחדרו לכול חלק מגופי לכול טיפת דם שבי שהעבירו בי צמרמורת בכול נשימה שלי אני בחיים לא ישכח את היום הזה... היה דיי קריר בחוץ הוא לבש את אחת מהחליפות האלה שפשוט בא לך לחבק ולמחוץ אותה...
בקיצור הדלת נפתחה ואם עוד לא ניחשתם אז *מור*
היפה הזה עמד שם.. הוא הסתכל עלי כאילו מה אני עושה בבניין שלו ואחרי כמה שניות נכנס למעלית... הוא נכנס והסתכל עלי ואני .. אני פשוט טבעתי בעיניים שלו לא יכולתי לזוז לא האמנתי שזה קורה לי איך דווקא בשניה הזאת הוא היה צריך להשתמש במעלית... ואם לא הייתי מוצאת את איתי הייתי מגיעה אח"כ זה לא היה קורה... כול כך הרבה "אם" עברו לי בראש בשניה שהוא נכנס ולחץ על הקומה שלו *4*
הדלת המעלית נסגרה ועדיין לא יכולתי להוריד את העיניים ממנו ואיך שהדלת נסגרה הבנתי שאני חייבת להוריד את העיניים ממנו אי אפשר ככה אני חייבת להוריד את העיניים ממנו או שאני אונסת אותו!!!
הורדתי את העניים לרציפה והרגשתי את הלב שלי רץ רוקד פועם בלי הפסקה כמו סוס! הקומות עברו לאט לאט קומה אחרי קומה זה היה כאילו כול העולם נעצר הפסיק לזוז וזה רק אני ומור במעלית הגענו לקומה 3 ואז המעלית פתאום בלמה את עצמה כזה והפסיקה לזוז...כמעט נפלו מזה שהיא פתאום הפסיקה לזוז...עמדנו שנינו שניה בשקט ואז הסתכלתי סביבי
המעלית נתקעה וואי לא נכון זה לא יוכל לקרות לי וואי איזה פדיחה
מה אני עושה פה וואי מה עושים נתקענו במעלית!
בלחץ שאלתי .:" מה זה?! מה קרה?!"
ראיתי שגם הוא דיי מבוהל והוא ענה לי בכזה 'אל תשימי לב אני ... אני ממש "לא" בפאניקה...' חחח במשהו כזה :"נתקענו המעלית נקעה"
מרוב לחץ התחלתי להיות ממש לא נחמדה עליו ואמרתי
לו:" דההה קלומבוס... איך יוצאים מפה?!" בקול ממש עצבני
הוא התעצבן טיפה ואמר:" מאיפה לי?! אני פה תקוע בדיוק כמוך אז אל תוציא אלי עצבים אני לא תקעתי אותנו פה..."
וואי הייתי שממש מגעילה עליו וממש לא מגיע לו הוא כזה מושלםםםם אז
אמרתי:" צודק, סליחה פשוט בחיים שלי לא נתקעתי במעלית ואני פשוט רוצה לצאת מפה כבר..."
הוא חייך ואמר:" סלחתי.. אבל תנסי להירגע זה לא ממש עוזר...."
חיכתי ואמרתי לו :" טוב.. אז מה עושים כדי לצאת מפה?"
ואז מור אמר:" אמממ לא יודע נחכה שמישהו ישים לב שנתקענו..."
זה יוכל לקחת שעות חשבתי לעצמי ..... ואבל רגע זה הזדמנות ממש טובה להתחיל איתו...שנינו לבד תקועים במעלית אין לאן ללכת ... אמממ לא רע בשביל פגישה ראשונה...
"זה יוכל לקחת שעות..." אמרתי והתיישבתי על רצפת המעלית...
"כן ..." הוא אמר והתיישב לידי... ואז הלב שלי התחיל לפעום חזק יותר וחזק יותר וכל תנועה שלו הקפיצה אותי.. ואז שנינו שתקנו.... הרגשתי שאני חייבת לשבור תשתיקה הזאת ואמרתי: אתה חבר של איתי נכון?!"
"כן "הוא ענה... "ואת חברה של חן נכון?!"
"כן " עניתי " אתה מכיר אותה?"
"לא בדיוק " הוא אמר" ראיתי אותה כמה פעמים ודיברתי איתה אולי פעם אחת... לא רציני..."
"אהההה" אמרתי..
"אז מה לא תגלי לי את השם שלך... שאני ידע עם מי נתקעתי במעלית.?" הוא שאל ואני כמעט מתתי יאאא עכשיו הוא ידע את השם שלי חשבתי וישר עניתי:" לורן..."
"אה... היי לי קוראים מור" הוא אמר ושלח לי את היד שלו כדי שנחלוץ ידים.....לחצתי לו את היד ואמרתי:" הי... "
"את בכיתה של חן ?" הוא שאל..
"כה .." עניתי..
"אה... מוזר לא רואים אותך הרבה בבית צפר.." הוא אמר...
"בדרך כלל אני ליד מרכז הפיס.." עניתי בתגובה
"אה... מסביר... אני ליד הקפטריה.." הוא אמר..
ואיך שהוא סיים את המשפט האורות במעלית נכבו..!
מרוב בהלה קפצתי ותפסתי לו ברגל...כי הוא ישב לידי וזה מה שתפסתי.... לא ראיתי כלום אני ממש שמחה שתפסתי לו רק ברגל... היה חושך מצרים שם..!
"ווואו " הוא אמר" לא כול כך מהר לורן.." שמעתי בקול שלו שהוא חייך וואי איזה פאדיחה
"דיי מטומטם נבעלתי... יווו שונאת חושך כוס עמק נו שישימו לב שאנחנו תקועים כבר!!!!" והנה התחילה הפאניקה קמתי והתחלתי לדפוק על דלתות המעלית...
ואז מור קם ותפס אותי שאני יפסיק הוא אמר:
"תרגיעי לורן .."
אני:" אני רוצה לצאת מפה כבר... אני מפחדת מחושך..."
מור:"מה את דואגת ?!" .... " אני פה אני ישמור עליך מבטיח " יאאאא איזה חמודדדד חייכתי ואמרתי :"חחחח טוב אם אתה מבטיח אני יירגע.." נרגעתי קצת אבל עדיין מתתי לצאת משם! ואז חזרנו לנו והתיישבנו על הרצפה
ואז הרגשתי משהו נוגע בכתף שלי... בכתף שרוחקה ממור.... ישר קפצתי ותפסתי את מה שנגעתי....
"יופי מור... מאוד בוגר!!!! נבעלתי דפוק אחד!" מור צחק... זה היה היד שלו... המושלם שלי ניסה להבהיל אותי.. ואז קמתי ונעמדתי מולו ושלבתי ידים בכעס.. לא מספיק אני פוחדת פה הוא עוד מבהיל אותי?!
מור צחק עוד יותר תפס לי את היד משך אותי אליו
ואמר:" חחחח טוב בואי בואי סליחה לא יבהיל אותך יותר"
אבל לא התיישבתי ולא נתתי לו למשוך אותי נשארתי ועמדתי
"נו בואייי" הוא אמר ומשך יותר חזק ויותר חזק... התנגדתי למשיכות האלה אבל בסוף נפלתי עליו ... הילד חזק מה לעשות.. נפלתי עליו
"ככה יותר טוב" הוא אמר.. וחיבק אותי אני ששיחקתי אותה כועסת ניסיתי לקום אבל הוא לא נתן לי כול פעם שניסיתי לקום הוא תפס אותי חזק יותר וחזק יותר...
מור: "נוו לורן חלאס סליחה זה היה בצחוק..."
אני:" טוב אבל תבטיח לא תשבע שלא תעשה לי את זה יותר!"
מור :" מבטיח נשבע כפרה..."
אני:" טוב זוז אני ישב לידך אתה לא נוח...."
מור חייך ואמר: "לאא את מחמת אותי אני מת מקור פה...."
ראסמי התחיל להיות קר... והוא היה עם חליפת פומה החמות האלה... ודיי היה נעים לי ככה... רציתי להישאר ככה כול הזמן... ואז אמרתי:" ראסמי קר... אני מתה מקור..."
מור:" קר לך את אם ז'אקט איך קר לך?!"
אני:" אז מה אתה עם פוטר .. איך קר לך...?!"
מור :" עדיין קר לי..."
אני:" גמלי.." אמרתי וחייכתי הייתי ממש מאושרת
ואז מור אמר:" טוב אז בואי נתחמם ביחד..."
"טוב" אמרתי ככה היינו לנו כמה שניות אבל אל היה לי נוח ואמרתי:" נוו מור לא נוח לי..."
"טוב.." הוא אמר והיה נשמע מוזר כזה...
"חכה רגע.." אמרתי וזזתי קצת והתיישבתי בצורה אחרת...
"אוו ככה יותר טוב... נוח לך?"
"כן" הוא אמר... ישבנו לנו שתינו בפינה של המעלית במין אי ידיעה של מה שהולך פה... ואז הסתכלתי בפלאפון לראות מה השעה כמה זמן אנחנו תקועים במעלית... הפלאפון עשה אור וראיתי את הפינים של מור הסתכלתי עליו ונשכתי את השפה כדי להחזיק את עצמי שאני לא התנפל עליו וינשק אותו...ואז הסתכלתי על השעון בפלא רק 10 דקות עברו מאז איתי הוריד אותי פה.. "רק 10 דקות עברו " אמרתי..."הזמן לא זז..."
"כן" מור אמר
"אולי נעשה משהו כדאי להבהיר את הזמן?" הוא שאל במין קול שובב כזה...
ואני בתמימות עניתי:" מה אפשר כבר לעשות...?"
מור: "אממ יש לי רעיון.."
אני: "מה הרעיון שלך?"
מור:" לא אומר לך..."
אני:" נו מור..."
מור:" הפתעה"
אני:" נו מורררר"
מור חייך יכולתי לשמוע את זה על הקול שלו ואמר:" טוב תעצמי עיניים ואני יגיד לך.."
אני:" אני במילא לא רואה כלום..."
"תעצמי" מור התעקש..
אני: "טוב קרצייה..." עצמתי עיניים וחיכיתי לשמוע מה יש לו לומר... חכתי וחכתי ככה כמה שניות ואז אמרתי "נו..."
מור:" טוב תפתחי ת'עינים" שמעתי את זה ממש קרוב פתחתי ת'עינים לאט וראיתי אותו את הפנים שלו ס"מ מהפנים שלי הרגשתי ת'נישמות שלו השפתיים שלו היו קרובות לשלי נשכתי את השפה כדי להחזיק את עצמי הוא התקרב אלי עוד קצת ועוד קצת הסתכל לי בעיניים עוד שניה השפתיים שלנו היו נפגשות השפתיים שלי עם השפתיים היפות שלו ואז שניה לפני שהתנשקנו "לורןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן"
מהמםםם
זה קרה לך או שסתם המצאת?
יאללה המשךךךךך
לא סתם המצאתי... את הקטע הזה כיאלו..
איזה פרק יפהההההההההה סיפור מושלם!!!!
חיחי איזה חמוד מור!! תמשיכיייי
מהההה דווקא פה את עוצרתת אוףף אני סבקרניתתת אי אפשר עם המתחח הזהה המשךך ודחוףף
יווווווווווווווווווו כל כך מגרהההההההההההההה
פלייייייייז שימי המשך מהר מהר מהררררררררררררררררררררר!!!!!!!!!!!!
איזה חמודייייייייים (:
המממממממשךךךךךךךךך!!
מידדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד
סיפורר מושלםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יאללה מאמי תמשיכי כבר..!! דחוףף..!!
ברור שרוציםם המשךך נוו אני סקרנית
אתר האהבה הישראלי