בובהה שמעיי אני עוקבתת אחרי הסיפור המדהיםם הזה שלך..
כברר כמה ימים..
הואא פשוטט נדירר ממש מש יפה..
ופשוט אפשר להתמכרר לסיפורר הזה..
בקיצור בובו שאני לא יודעת את שמהה..
תמשיכיי לכתובב
ואני מצפהה להמךך ארוף ארוךך
אוהבתתתתתתתתתת
חנוש 😊
תודה על התגובות הנדירות שלכםםם מילה שאני מתעלכםם
חנוש יפה תודה נשמה ושדעי חיים קוראים לי לירז..=]][
טוב המשךךך
פתאום מור העיר אותי "לורן לורן" קמתי ללידו "אה יפה שלי? מה נירדמתי לידך?! שחברה שלך לא תכעס..."
מור:" שתכעס ..."
אני:" מה שתכעס? חברה שלך טמבל " קמתי מהר לידו והלכתי להליף בגדים שקמתי ראיתי שאני עם בוקסר.. הסתכלתי ולא הבנתי...
מור:"לורן את לא מבינה?!" התחלתי ללבוש את הגינס...
מור המשיך" אני לא אוהב אותה... "
אני:" אין לי מה להבין פה זה בעיה שלך מה שהחלטת לעשות אתה בחרת לא אני"
מור:" אנשים טועים לא?! טעיתי זה הכל "
אני:"אתה יודע שעל טעויות משלמים ..."
מור:" כמה זמן תכסעי עלי בשביל זה?"
אני:" כמה שצריך..."
מור התקרב לכיוני:" את יודעת את האמת את רואה עלי את מכירה אותי"
אני:" ממש מכירה ... חשבתי שאני מכירה אותך אבל טעיתי ..אנשים טועים לא?!"
מור:" נו רואה שאנשים טועים"
אני:" מותק אני שלמתי... אני עדיין משלמת על הטעות הזאת.. עליך"
מור הסתכל על הריצפה...:" את יודעת שזה לא היה בכוונה לורן רואים עליך אני רואה עליך ששאת רוצה את זה כמוני.. לפחות.." מור קם ותפס לי תיד
אני:" אני רוצה הרבה דברים מה לעשות שיש מישי אחרת .. מישי אחרת שעושה אותם במקומי
מור אתה בחרת לא אני אם זה ככה אז למה בחרת בה ולא בי?!"
מור:" כי לורן די פשוט דיי נמאס לי מהמשחקים האלה" מור הקרב עלי...ו
i take u to the candy sho......
הטלפון שלי צלצל זה היה חלום כל הקטע הזה עכשיו היה חלום קמתי וזה כבר לא היה חלום היתי בטוחה מור שכב בלי חולצה ואני חיבקתי אותו ונשענתי עם הראש עליו לבשתי את החולצה שלו הרגל שלו הייתה בין הרגלים שלי היד שלו הייתה על הכתף שלי והראש לכיוני ושנינו היינו מחוסים בחצי שמחה השטתי את היד לטלפון זה היה הודעה מאמא...: =\\
יווו היא בטח דואגת לייי יוו אני מזה יקבל עונש בבית ומה אני יגיד לה?! שישנתי אצל מור?!?!?
פתחתי את ההודעה בפחד...
"שאת מתעוררת בואי הביתה אנחנו הולכים עוד מעט לשרית
ופעם הבאה תשדלי לא להרדם אצל חברות דאגתי נורא ..."
מההה חשבתי לעמצייי איזה הודעה מוזרה על איזה חברות היא מדברת ולמה היא לא כועסת עלי
אין לא היה לי מושגג מה הולך שם אבל לא היה אכפת לי מזה הסתובבתי חזרה ליפה שלי
הסתובבתי עליו ונשענתי על המרפק מלאך... כמו מלאך הוא נירא כל כך רגוע כל כך טוב...
שמתי עליו את הראש בחזרה ואז נזכרתי בחלום והייתי לי תחושה ממש רע קמתי מהר ממנו והתרחקתי עם הראש הוא קם מהתוזזה שלי כנרא ו.....
המשך יבוא מואהההה
פרק מבלבלבללל
אבל מהמםם=]
ווווווווווווו..................
פרקק מדהיםם כמו כולם..
אבל... תמיד יש אבל..
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
לוב יו לירזייי ....
חנוש 😊
חחחח סורי יפות עם בלבלתי אותכם
פשוט רשמתי אותו מהר מהר כי הייתי צריכה ללכת ולא רציתי לייבש
תמשיכיייייייייייייייייייייייי
😊
א=מ=א=א=א=א=א=א סיפור מהממממםםםם!!!!!
איך אני אוהבת את מור לא יודעת למה הוא חמוד כזהה 😁
תמשיכיי בובההה 😊
שבת שלום
וואי איזה מושלםםםםםםםם
לא שלא תלךך שתישארר ככהה 😊
תמשיכי מאמיי
מהררררררר
בלי לייבשש
מתה על הסיפור הזה
יפותת שליי האתר הזה לא נתן לי להכנס להמשיך לכתוב אז לא יכולתייי סוריי אבל עכשיו אני ימשיך:
מור קם מהתזוזה שלי
מור:" לורן מה את עושה פה?!"
אני:" אל תשאל אותי כי באמת שאין לי מושגגג בטח נרדמתי מהסרט או משו
מור התמתח :"אה נכון אני זוכר שלא רציתי להעיר אותך חח ישנת כזה יפה.."
אני:" חבל שלא הערת אותי חברה שלך תכעס עליך אם היא תדע שישנתי פה ועד איתך במיטה..
ואמא שלי אין לי מושג למה חושבת שאני בכלל אצל חברות ואני לא יודעת מה להגיד לה.."
מור קם מהמיטה ואמר:"לא עשינו כלום אין לה מה לכעוס.. "
אני:" אני הייתי כועסת עם היו עושים לי משו כזה" ואז הסתכלואתי למור ישר לעינים שיבין
שמה שהוא עשה לי למרות שזה מקרה שונה מזה פגע בי ..
מור לא הבין כנרא:"טוב אל תאגי את לא סומכת עלי?!"
אני תוך כדי שאני שמה נעלים:"לא!.." מור הסתכל והיה מופתע מהתשובה שלי
מור:" ירעה למה?!"
אני:" לא משנה איפה החולצה שלי?!"
מור שחק אותה נעלב ואמר הקול עצוב קצת:" מאיפה לי את שמת אותה אפשו"
מור יצא שניה מהחדר כנרא לשירותים או משו..נצלתי תהזדמנות סגרתי תדלת החלפתי חולצה הכי מהר שאני יוכלה והסתכלתי במראה "יוו אני לא מאמינה" חשבתי לעצמי "ככה מור ראה אותי?!" השיער שלי היה מבולגן האיפור כבר ירד וניראתי ממש מגעיל הפוך לגמרי...
לפני שהוא בכלל שם לב שאני הולכת צעקתי לו :" מור אני עפתי ביי" ולחשתי:"תודה.."
מור צעק:" לא חכי רגע " אבל אני שחקתי אותה לא שומעת ועפתי מהבית שלו הלכתי הבית הכי מהר שיכולתיבאתי לכתוב הודעה לאמא לראות איפה היא ואז ראיתי את ההוגעה האחרונה שכתבתי היה רשום:" אמא אני בסדר נירדמתי אצל דניאל אני מצטערת ראינו סרט ונרדמנו אני כבר יבוא בבוקר.. " זה לא אני רשמתי את זה חשבתי לעצמי חיכתי.. זה בטח מור רשם חשבתי...
סוףףףףף
המשך יבוא
קצר 😢
וההמשך איחר בחודשיים בערך חחחחחחחחחחחח 😊 ....
מקווה שהפעם יהיה מהר יותר
כבר שכחתי מהסיפור לגמרי =\
מהמממםםםם..
המשךךךךךךךךךך
שבוע טוב
המשך יפיופתתתתת::
חזרתי הביתה פתחתי תדלת עם המבטח ואמא שלי הייתה בסלון איך שנכנסתי
אמא:" לורןןן את לא נורמלית אין לך מושג כמה דאגתי.."
אני:" סורי אמא נירדמתי.. "
אמא:" טוב מותקה תשתדלי שזה לא יקרה מזל ששלחת לי הודעה שאת בסדר כבר כמעט
יצאתי לחפש אותך"
אני:" חח אל תגזימי .. כן.. עילנתי אליה עם דפנה וראינו סרט ודפנה הלכה באמצע
אני נשארתי ואז נירדמנו..." חשבתי כבר על הכל הסיפור הזה בדוך מהבית של מור
אך איזה יום שישי זה היה
ככה עבר כמעט שבוע והגיע לו יום שישי קמתי בבוקר התארגנתי לביתצפר והכל שמתי גינס
חולצה לבנה וסריג יפה כזה
הכל עבר רגיל .. תכננו היום ללכת למסיבה של חברה שלנו במעודון
ואז בהפסקה דניאל באה אלי ביצאה:" לורן כפרה עליךךך בואי נילך למסיבה אחרת .."
אני:"לאיזה?"
דניאל:"לא יודעת מאור (חבר של דניאל) הולך לאיזה מסיבה של חבר שלו מישו מיא נו יש למלא ילדים שם מסיבה השישי כפרה עלייךך "
אני:"מה לא נעים קבענו שנשלך למסיבה של ירדן .."
דניאל:" נו בקשהה אני מתה ללכת עם מאור.."
אני:" ממ טוב נירא אה ולמי יש שם יומהודת..?"
דניאל:" אני יודעת למי לנאור (אחד מהשכבה של מור) למור נירא לי ולאיזה בת אחת..:
מה מור?! יווו נכון השבוע היה לו יומהולדת אני חיייבתתת ללכת לשםם
אני:" ממ טוב נירא.."
דניאל:"טוב מאמי תודעי לי"
טררררררררררר-צלצול
התכלנו ללכת לכיון הכיתה שלנו דניאל הלכה ואני המשכתי במסדרון לכיתה שלי איך שבאתי
להכנס מישו משך אותי מאחורהה ואז ליאזה פינה שם שלא יוראו אותנו
אני:"אווץץץ" לא היה לי מושג מי זה ואז הוא סובב אותי עליו ומרוב התנופה עפתי עליו
הינו ממש צמודים.. הסתכלתי עליו..
והלכתי אחורה הכי מהר שיכולתי
אני:" מה מור?"
מור:" מה את בורחת ממני כבר שבוע? מה קרה את מפחדת שתאהבי אותי?"
אני:" מה קשוררר?! למה נירא לך?! לא הכל סובב סביבך מאמי!" אמא להה הוא הבין שאני עוד רוצה אותו
מור:" מי מה שקרה שבוע שעבר כל פעם שאני מתקרב עליך את מתרחקת בורכת מתעלמת עלק
שאת לא רואה אותי נכון?!"
אני:".. ממ " זה היה נכון שברחתי ממנו לא רציתי להתקרב עליו לא רציתי לעשות שטיות ..
מור:" רואה ידעתי שזה נכון! את פשוט פוחדת שתיהיה לידי תרגישי אלי משו לא יודעת..."
--שקט--
בקול חמוד של תקווה או משו הוא אמר:" נכון?"
אני מהריתי לענות:" לאאאאאא מההה קשור אני פשוט לא רוצה.. ש.. חברה שלך תתעצבןן זה הכל..!"
מור:" כהה בטחח לורן אני יודעת את האמת אני יודע הכל.."
אני:" טוב מור תחשוב מה שאתה רוצה אתה במילא לא מעינין אותי" הסתכלתי לא בתוך העינים
שיחשוב שמה שאני אומרת אמיתי לא חייכתי ולא כלום אבל אז מור חייך ולא יכולתי יותר להחזיק את עצמי
חייכתי גם..
מור:" רואה אין את לא יוכלה"
אני:" מה?"
מור:" יודעת מה נעשה מבחן"
אני:" מה מבחן?!"
מור:" מפחדת?"
אני :"לא..." אני מתה מפחד חשבתי לעצמי
מור:" נו אז מה יש לך להפסיד?"
אני:" אהה טוב נו איזה מבחן?"
מור:" תעצמי עינים"
אני:" לא רוצה!"
מור:" נו תעצמי!"
אני:" אוףף קרציה " עמצתי את העיניםם והמשכתי:" זריז מור אין לי את כל השיעור ביש..."
ואז הרגשתי משו על השפתים שלי משו רך משו מוכר.. פתחתי את העינים שלי .. כן .. זה היה השפתים של מור כול כך רציתי להמשיך אם הנשיקה הזאתי ואז...