בובה..סיפור יפה..!!
אבל שמת המשך קצר..😢 תמשיכי מהרר...!!!!!
מילהה...יש לך עתיד=)
מואה בובה סיפור מד-ה-י-ם תמשיכי
חחתודה..
מה זה כול כך קצת תגובות תגיבו עוד בובותת
כולם להגיב...!!!!!!
ומאמי פליז שימי המשךך..!!
אני רוצה המשךךךךךךךך
ותשימי אותו מהר לא עוד 1000000000000000 שנה
[/B]יאאאאא
איסההה יאפההההה
המשך דחוףףףףף
בתאלושששש[B]
תודה בובת על התגובות אני עכשיו ירשום מחר מפרסמת מבטיחה!!!!!!!! לאב יוווווו יפיופות
סיפור יפה ברמות!!
תמשיכיייי
אוהבת*-*אולוש*-*
המשךךךךךךך והפעם ארוךך
~הילה~ 😊
אני:" איתיייייייייייייייי"
הוא לא שמע עוד פעם:"איתייייייייייייייייי" הפעם הוא שמע והסתובב ואז הוא קלט אותי ובא אלי... הביא לי נישקה ואמר:" מה המצב? "
אני:" ואללה טוב מה איתך?"
איתי:" בסדר.."
--שקט—
אני:" אז... מה רצית להגיד?"
איתי הסתכל עלי ולא הבין אז הסברתי את עצמי:" על מור.."
איתי הסתכל שניה וניסה לעשות כיאלו אין לו מושג על מה אני מדברת...."נו אל תשחק אותה.. מה שדיברנו אתמול"
איתי:" אהה... סתם רציתי....." ושתק....
אני:" רצית....."
איתי:" סתם רציתי לשאול אותך משו אבל זה כבר לא משנה..."
אני:" אל תתחיל מה רצית לשאול??"
איתי: " סתם רציתי לשאול אותך מה יש בינך ובין מור כי ניראתם מוזר כזה... לדע... (לא יודע) אבל לא משנה.."
אני:" אה.... למה לא משנה?"
איתי:" כי כבר שאלתי את מור..." ועשה כזה פרצוף מוזר כמו שרק הוא מסוגל.. מוגדל אחד!
אני:" ומה הוא אמר...?"
איתי חייך ואמר:" אני לא אומר לך רוצה לכי תשאלי אותו בעצמך..!" והתחיל ללכת...
תפסתי את היד שלו:" נו תגיד לי.."
איתי:" אמרתי לך רוצה לדעת לכי אליו אללה בי..." איתי השתחרר מאחיזה שלי והלך...
הלכתי .... הסתובבתי טיפה לחפש אנשים שיהיה אם מי להיות...
ראיתי את אביה... ילדה מהכיתה שלי ועוד כמה ילדות מהכיתה...
הלכתי אליהם... הלכתי אליהם והחלטנו ללכת לשבת בקיוסק... הלכנו... התישבנו שם על אחד הספסלים ואז ראיתי את איתי... הסתכלתי עם מי הוא כי הוא אפעם לא לבד... יווו הוא עם מור ..... ואז מור הסתכל עלי רציתי לחייך לו באמת שרציתי אבל הוא הוריד את המבט שלו ישר ולא יוכולתי...
וכך עבר לו היום... בלילה חשבתי וחשבתי איך אני יגרום לו להסתכל עלי... אופפפ אני כול כך מתגעגעת לחיוך שלו לצחוק שלו לקול שלווו L ....
לא אני חייבת לשכוח אותוו חייבתתת אין מצב שיהיה בנינו משו... הוא אפילו לא מסתכל עלי.. הוא בורח מהמבטים שלי אין לנו סיכוי זהו החלטתי אני יורדת ממנו...
לאט לאט העיניים שלי נעצמו- נרדמתי.....
יום למחורת עד ההפסקה הכול עבר רגיל... בהפסקה יצאתי להסתובב עם דניאל וסתם דיברנו הלכנו לפייס... כמה בנות מהשכבה גם היו שם... וגם גמה ילדים מ-י...
לקראת סוף ההפסקה אחד מ-י שהיה שם שקוראים לו ניר בא אלינו כזה מובהל ושאל:" ראיתם מפתחות?"
דניאל:" לא איזה צבע הם?"
ניר:" כחול"
דניאל:" טוב נעזור לך לחפש..." כולנו התחלנו לחפש ואז אחרי כמה זמן דניאל אמרה:" אם אני מוצאת אני יוכלה לקחת מה שיש בבית?"
ניר שעדיין נירא מובהל כזה... אמר:" קחי את כול הבית רק תביאי לי את המחזיק..."
על איזה מחזיק הוא מדבר....?! אההההההה אני יודעת יו מסכן אחד... חברה שלו קנתה לו מחזיק בצורת חצי לב מכסף שחרוט עליו משו... אני זוכרת שסיפרו לי על זה... יוו איזה לא נעים... ההפסקה נגמרה לא מצאנו את המפתח... החלטתי ללכת לחפס אותו בכול זאת... שיעור ערבית...
אני:" המורה המורה..."
המורה:" מה לורן?"
אני:" אני יוכלה ללכת לשירותים..."
המורה:" לא!"
בת זונהההה אני:" נו בקשה אני ממש ממש ממש חייבת..."
המורה:" לורן את בכיתה ט את יכולה להתאפק שיעור אחד!"
בעעע טוב נשתמש בנשק הסודי :" המורה את לא מבנה.." הלכתי אליה ואמרתי לה:" אני... יש לי בעיות אישיות אם את מבינה אני חייבת ללכת עכשיוו.."
המורה הסתכלה עלי בדקה על הפרצוף שלי עם אני משקרת או לא והסכימה.... יצאתי מהכיתה רצתי לפייס וחפשתי את המפתח בכול מקום אפשרי.... אממממ נו איפה זה כבר יוכל להיות... אי ... משהו הפריע לי בעין נצנץ בשמש... זה היה המחזיק! ברוך השם! מצאתי.... רצתי לכיתה שניר לומד בה... פתחתי את הדלת ואמרתי למורה: "סליחה ניר פה?" הסתכלתי על כול התלמידים ראיתי את ניר ביד שלי היה המחזיק והראיתי לו אותו כזה בלי ישימו לב.... ואז המורה משכה את תשומת לבי ואמרה:" כן..."
אני:" תקווה(המורה לערבית...זאתי שלימדה אותי השיעור) קוראת לו...היא אמרה שזה דחוף"
המורה:" יש לך אישור?"
אני:" לא היא לא הביאה לי היא שכחה אבל היא אמרה שזה דחוף את רוצה שאני ילך להביא ממנה אישור?"
וואי אני מקוווה שהיא לא תבקש ממני להביא אישור כי אין לי איךךך ...
המורה:" לא זה בסדר... " ולניר:" זריז..."
ניר יצא ואמר:" את לקחת את זה?!"
אני:" בואנה יא זבל! אני הלכתי לשם במיוחד בשבילך עכשיו וחיפשתי את זה אני מביאה לך את זה לכיתה וככה אתה אומר לי?!"
ניר:" אה... סליחה חשבתי שלקחת לי את זה... וואי תודה" לקח את המפתחות מהידים שלי.." אני חייבת לך את החיים שליי"
אני:" הגזמת קצת לא?! טוב אני חייבת לחזור לתקווה או היא תרצח אותי..."
ניר:" טוב תודה עוד פעם" נתן לי נשיקה בלחי ובא לחזור לכיתה ואז הוא הסתובב ואמר:" זה היה קצת זריז מידי לא?!"
אני:" חחח די זריז מידי..."
ניר:" טוב אז בואי אני ילווה אותך לכיתה שלך ואז אני יחזור..."
התחלנו ללכת ואז.....
אממ זה יצא די ארוך לא?!
אללה תגיבו לאב יווו
די ארוך וגם ממש יפה!!
המשך דחוףף
אני מכורה לסיפור שלך!!
מור מקנא =))
בתאלוששששששש