בוקר של...

ליאור שישן עוד באותו שעת בוקר מוקדמת התעורר
למשמע המסוק שחלף בגובה נמוך מחדרו ,

התחושות שלו סיפרו לו שמשהו רע קרה ....

הוא רצה לקום מהמיטה , אך לא היה בידיו כוח , הוא לחץ על הכפתור שקורא לאחות
,

וביקש ממנה עזרה להגיע לחלון כדי להביט מה הולך שם ,

היא אסרה עליו , וסיפרה לו פחות או יותר על התקרית שהיתה ,

הוא ביקש ממנה שמות , היא מסרה שלא אמרו עדיין שמות בתקשורת ,

ושהיא תדע היא תגיד לו , "עכשיו תחזור לישון"  פסקה והלכה
,

הוא כבר לא יכל להירדם שוב , הוא חשב על החברים שלו שם ,...

הוא פחד שהתחושות שלו נכונות ...

הוא פחד שמה זה שי או בחור אחר מהחברים שלו ששירת איתו שם , הוא ידע שכמה נפגעו ,
אך הוא לא ידע כמה ,

הוא לא ידע מי והוא לא ידע עד כמה הפגיעות חמורות ,
הוא שכב במיטה מתוסכל והיסתכל על התקרה , הוא נתן לשעות
לעבור ...

הוא ניסה לחשוב חיובי שלחברים שלו לא קרה כלום ,
שהוא סתם מדמיין והתחושות שלו שגויות ,

 הוא ניסה לחשוב שמישהו אחר הוקפץ באותה עת , הוא פחד ....

 

מהדורת החדשות של "בוקר טוב ישראל"  , לא השאירה למיכל
הרבה ספקות לגבי מה שקרה שם ,

היא ראתה שיחזור של האירוע היא ראתה גי"פ אפוף עשן והשאריות שלו פזורות
אל כל עבר

היא ראתה את שי שוכב על אלונקה ומובל מהמסוק לתוך בית החולים , 
כאשר אינפיוזיה מחוברת אל ידו ,ורופאים רצים מכל עבר .

והיא לא ידעה איך ליאור הולך לקבל את זה ...

היא מהרה לבית החולים עוד באותו בוקר , היא היתה חייבת להיות המקור הראשון שיספר את
זה לליאור .