פחד מדחייה הוא לא "בעיה". הוא אנושי.
אבל בהיכרויות הוא יכול להפוך לרעל שקט:
כל דייט נהיה מבחן, כל הודעה נהיית פסק דין, וכל "לא" קטן מרגיש כמו הוכחה ש"אולי משהו בי לא בסדר".
וכשאת מחפשת חתן, את לא יכולה להרשות לעצמך להתפרק מכל סינון.
לא כי את צריכה להיות קשוחה, אלא כי הדרך כוללת טבעית:
הרבה לא מתאים עד שמגיע כן מתאים.
במאמר הזה תקבלי כלים להחזיק את הלב פתוח בלי להתרסק:
- להבין למה דחייה כואבת כל כך
- איך להפריד בין ערך עצמי לבין תגובה של מישהו
- איך להפסיק לקחת הכול אישי
- מה לעשות אחרי דחייה כדי לחזור למסלול
קודם כל: דחייה בדייטים כמעט אף פעם לא אומרת "את לא מספיק"
דחייה יכולה להיות בגלל:
- חוסר התאמה
- תזמון
- פחד שלו
- עומס נפשי
- כיוון שונה
- משיכה שלא התיישבה
- מצב חיים (גרוש טרי, קשר לא סגור, עבודה מטורפת)
רוב הזמן זה:
"זה לא מתאים לי"
לא:
"את לא שווה".
אבל המוח שלך מפרש את זה כעל ערך. כאן צריך לתקן את הפרשנות.
למה דחייה מכאיבה כל כך?
כי היא נוגעת בשלושה מקומות עמוקים:
- 1. צורך בשייכות
- 2. פחד להישאר לבד
- 3. פצע ישן של "אני לא מספיק טובה"
והיכרויות מפעילות את זה בקלות, כי אין שם עדיין ביטחון.
הטעות הגדולה: להפוך דחייה לזהות
דחייה היא אירוע. היא לא הגדרה.
לא:
"אני נדחית"
כן:
"זה לא התאים"
משפט אחד שמציל:
"אני לא נדחית. אני מסוננת."
כמו שאת מסננת גברים שלא מתאימים לך, גם אותך מסננים. זה הדדי, וזה בריא.
# 7 כלים מעשיים כדי לא לקרוס מדחייה
1לשים גבול זמן לכאב
דחייה כואבת. תני לזה מקום, אבל אל תתני לזה לגור אצלך.
כלל:
30 דקות עד 24 שעות של באסה זה אנושי.
אחרי זה חוזרים לחיים.
מה עושים בזמן הזה:
- מוזיקה
- הליכה
- כתיבה
- שיחה קצרה עם חברה
2לעצור את "הסרט"
אחרי דחייה המוח בונה סרט:
"אף אחד לא ירצה אותי", "זה תמיד קורה לי".
זה שקר רגשי.
שאלה שמפרקת את הסרט:
"מה העובדה האמיתית פה?"
העובדה האמיתית:
הוא לא המשיך. זה הכול.
3להפוך דחייה למידע, לא לפגיעה
במקום:
"מה לא בסדר בי?"
שאלי:
"מה זה מלמד אותי על התאמה?"
לפעמים זה מלמד:
הוא לא פנוי, הוא לא רציני, הוא לא עקבי.
זה מידע שמקרב אותך לחתן, אם את משתמשת בו נכון.
4לבנות מדד חדש להצלחה
אם המדד שלך הוא:
"האם הוא בחר בי"
את תהיי תלויה באישור.
מדד בריא יותר:
"האם אני התנהגתי בכבוד לעצמי? האם הייתי ברורה? האם סיננתי נכון?"
הצלחה בהיכרויות היא התנהלות, לא תוצאה מיידית.
5להוריד ציפיות מדייטים מוקדמים
דייט ראשון ושני הם היכרות.
לא בסיס לבנות עליו ערך עצמי.
משפט שמחזיק:
"אני לא משקיעה רגש עמוק לפני שיש עקביות."
זה מגן עלייך, ועדיין מאפשר להיות פתוחה.
6לחזק "בסיס פנימי" שמחזיק אותך גם כשאין הודעה
כדי לא לקרוס מדחייה, צריך חיים שיש בהם עוגנים:
- שגרה
- חברה אחת טובה
- תחביב
- תנועה
- עשייה שממלאת אותך
ככל שהחיים שלך מלאים, הדחייה פחות מרסקת.
7לעשות "סגירה נקייה" בראש
דחייה כואבת יותר כשאין סגירה.
משפט סגירה פנימי:
"זה לא האדם שלי. תודה שזה נגמר עכשיו ולא בעוד שנה."
זה משפט שמחזיר שליטה.
מה לעשות מיד אחרי דחייה? 5 דקות שמצילות יום
- 1. נשימה עמוקה
- 2. משפט אמת: "זה לא אומר משהו על הערך שלי"
- 3. פעולה קטנה: מקלחת/הליכה/אוכל
- 4. לעצור סטורי-סטוקינג
- 5. לחזור לדבר אחד שמחזיר אותך לעצמך (עבודה, יצירה, ספורט)
אחרי זה את חוזרת למסלול.
ואם את מרגישה שכל דחייה מפעילה לך פצע עמוק?
זה סימן לחרדת נטישה או ערך עצמי פצוע, וזה לא "אופי". זה משהו שאפשר לאמן.
שני משפטים שעוזרים:
- "גם אם זה לא עובד, אני בסדר."
- "אני לא חייבת להיות מושלמת כדי להיות אהובה."
אם זה חזק מאוד, טיפול או אימון רגשי יכולים לעשות שינוי גדול, אבל גם הכלים פה כבר מקלים.




