הרבה אנשים חושבים שפתיחה טובה זה "משפט פתיחה".
האמת: פתיחה טובה זו מבנה.
מבנה שנותן שלושה דברים:
• אתה לא פולש
• אתה מותאם לסיטואציה
• אתה לא מכביד
הנוסחה הכי יעילה לרוב המצבים:
תצפית + רשות + משפט קצר
דוגמה מלאה לפי הנוסחה
תור לקפה
תצפית
"זה התור הכי קבוע בעולם."
רשות
"אפשר משפט אחד?"
משפט קצר
"רק רציתי להגיד שיש לך וייב רגוע, וזה נדיר בבוקר."
אם היא מחייכת או עונה בנעימות, יש לך שדרוג אחד פשוט:
השדרוג: שם + שאלה אחת
"אני ___, אגב. ואת?"
ואז שאלה אחת קטנה: "את בדרך לעבודה או בדרך להציל את היום שלך?"
ואז עצירה. אל תירה עוד 12 משפטים רק כי זה עובד.
חלק מהיופי שלך הוא שאתה יודע גם לסגור בכבוד.
"סבבה, שיהיה לך ערב טוב"
"הכל טוב, הייתי חייב לנסות"
"לא אפריע, רק שתהיה לך קנייה קלה"
התצפית נהיית חפירה
תצפית אחת. לא הרצאה על מצב המדינה.
הרשות נהיית התנצלות
רשות זה לא "סליחה שאני קיים". רשות זה "כבוד". יש הבדל.
המשפט הקצר נהיה נאום
ברגע שזה נהיה נאום, היא מרגישה שאין לה אוויר.
אם יש חיוך ושיחה, אתה יכול להוסיף משפט אחד שמזיז קדימה:
"שמעי, היה לי כיף לדבר. בא לך לשבת 10 דקות מתישהו השבוע?"
"אם זה מתאים, נחליף מספרים? יותר קל ככה"
שים לב: תמיד עם רשת ביטחון: "ואם לא, הכל טוב."
סיכום קצר
הנוסחה היא כמו קוד:
תצפית: אתה נוכח
רשות: אתה מכבד
קצר: אתה לא מכביד
וזה בדיוק מה שהמוח רוצה להרגיש בתחילת היכרות.