פתיח קצר
בשלב הזה של קשר, פערי רצון הם כמעט בלתי נמנעים:
אחד רוצה יותר זמן ביחד, יותר ודאות, יותר עומק.
והשני רוצה יותר אוויר, יותר לאט, יותר שקט.
פער רצון לא אומר שאין אהבה.
הוא אומר שיש קצב שצריך לתאם.
1הסכנה הכי גדולה בפערי רצון
כשאחד לוחץ והשני נסוג, נוצר ריקוד:
- הלוחץ נהיה עוד יותר לחוץ
- הנסוג נהיה עוד יותר מרוחק
- “אם היית רוצה, היית עושה”
- “את לא משקיעה”
- “אני תמיד זה ש…”
- “ניפגש פעם-פעמיים בשבוע קבוע”
- “נדבר בערב 10 דקות כשאפשר”
- “אם עמוס, הודעה קצרה”
- אתה תמיד זה שמחזיק
- הצד השני לא מציע חלופות
- אין רצון אמיתי לפגוש
- יש חם-קר כרוני
- לדבר על זה בלי האשמה
- להסכים על מינימום קבוע
- לשמור על כבוד
- לזהות אם זה פער קצב או פער רצון אמיתי
ואז שניהם בטוחים שהשני “לא בעניין”.
המטרה היא לעצור את הריקוד.
2איך מדברים על זה בלי לגרום הגנה
נוסחה קצרה:
מה אני מרגיש + מה הייתי רוצה + מה אני מוכן + שאלה
דוגמה:
“כיף לי איתך, ואני מרגיש שאני רוצה יותר זמן יחד. אני לא רוצה להלחיץ, אבל כן חשוב לי קצב קצת יותר יציב. מה מרגיש לך נכון?”
שימו לב:
אין האשמה. יש רצון.
3מה לא להגיד כשאתה רוצה יותר
זה יוצר מגננה ומלחמה.
במקום זה:
“אני צריך יותר יציבות כדי להרגיש טוב בקשר.”
4פתרון בריא: להסכים על מינימום קבוע
הרבה פעמים כל מה שצריך זה מינימום ברור שמרגיע את המוח:
מינימום קבוע מוריד לחץ, ואז שני הצדדים נושמים.
5מה עושים אם אתה בצד שרוצה פחות
קודם כל, לא לבטל את הצד השני.
משפט טוב:
“אני מבין שזה חשוב לך. אני פשוט צריך קצב יותר איטי כדי להרגיש טוב. אני כן רוצה אותך, רק צריך את זה בצורה שמתאימה לי.”
ואז להציע משהו שכן:
“אני יכול פעמיים בשבוע, ובשאר הזמן לשמור חוט קצר.”
6מה עושים אם אתה בצד שרוצה יותר
שני דברים:
1. לבדוק אם אתה מבקש “רצון” או “הרגעה”
2. לבקש משהו ברור וקטן, לא הכל
במקום “תן לי יותר”, תבקש:
“אני צריך שנקבע יום אחד קבוע בשבוע, זה יעשה לי שקט.”
7מתי פער רצון הוא סימן לאי התאמה
אם לאורך זמן:
אז זה לא רק פער קצב. זה פער רצון.
והמשפט הכי בוגר כאן הוא:
“אני אוהב אותך, אבל אני צריך קשר עם יותר נוכחות. אם זה לא מתאים לך, אני מכבד, פשוט זה לא יעשה לי טוב.”
## סיכום קצר
פערי רצון הם טבעיים.
קשר חזק נבנה כשמצליחים:
