מציל + מרצה הוא צמד שנראה מבחוץ "מתוק": הרבה נתינה, הרבה אכפתיות, מעט מריבות. אבל בפנים, לשני הצדדים קשה להגיד אמת. אחד נמשך להרגיש נחוץ, השני נמשך לשמור על שקט כדי לא לאבד. התוצאה היא קשר נעים שמסתיר עומס רגשי, עד שמתפרק בשקט או בפיצוץ. כאן נבין מה אומרים, מה זה אומר באמת, ומה הפוטנציאל שלהם לקשר רציני.
מה זה בעצם "מציל + מרצה"?
- המציל/ה מרגיש/ה משמעות דרך הנתינה: להיות זה שמרים, שמחזק, שמסדר, שמציל.
- המרצה/ה מרגיש/ה ביטחון דרך התאמה: לוותר, להחליק, לא לבקש יותר מדי, כדי לשמור על אהבה.
הדינמיקה:
המציל נותן כדי להיות נחוץ - המרצה מקבל כדי לא להכביד - שניהם נראים טוב, אבל שניהם לא באמת נוכחים עם הצרכים שלהם.
למה זה מרגיש טוב בהתחלה?
כי יש המון חום:
- מחמאות
- עזרה
- הקשבה
- תמיכה
אבל מהר מאוד נוצר חסר:
אין "אני רוצה", אין "לא מתאים לי", אין גבולות.
בלי גבולות אין שותפות, יש שירות.
# מה הם אומרים (והתרגום האמיתי)
המציל אומר: "עזבי, אני אטפל בזה"
בריא אם: זו מחווה מדי פעם, לא שיטה.
דגל אדום אם: זה הופך למנגנון של שליטה סמויה או צורך להיות חשוב.
המציל אומר: "אני רק רוצה שיהיה לך טוב"
בריא אם: יש מקום גם לצרכים שלו.
דגל אדום אם: הוא נותן ואז מתמרמר כי לא קיבל בחזרה.
המרצה אומר/ת: "הכול בסדר, באמת"
בריא אם: באמת הכול בסדר.
דגל אדום אם: זה נאמר כשכואב, כדי לא לאכזב.
המרצה אומר/ת: "לא צריך בשבילי"
בריא אם: זו צניעות.
דגל אדום אם: זו מחיקה עצמית שמייצרת עומס פנימי.
# איך זה נראה ביום-יום (סימנים מוקדמים)
- את/ה לא אומר/ת מה את/ה רוצה באמת
- המציל עוזר המון אבל לא מבקש כלום
- המרצה מוותר/ת על דברים חשובים "כדי לא לעשות עניין"
- אתם עסוקים בלהיות טובים, לא בלהיות אמיתיים
- יש עייפות שקטה, ואז מרחק
הפוטנציאל שלהם (0-10) והסיכון (0-10)
פוטנציאל: 6/10
יש כאן לב טוב, וזה בסיס מצוין. אם שניכם לומדים גבולות ואמת, זה יכול להפוך לקשר בריא מאוד.
סיכון: 7/10
כי בלי שינוי, זה נהיה קשר של נתינה יתרה, תלות רגשית, ועייפות שמצטברת.
# מה צריך כדי שזה יעבוד (5 תנאים)
1שני הצדדים לומדים לבקש, לא רק לתת
תרגיל:
כל אחד אומר פעם ביום משהו שהוא רוצה, קטן ככל שיהיה.
2המציל מפסיק להציל ומתחיל לשתף
במקום "אני אטפל":
"אני רוצה שנעשה את זה יחד."
או:
"אני צריך גם תמיכה."
3המרצה מתרגל "לא" קטן
בלי זה, הוא ייעלם בתוך הקשר.
משפטים:
- "זה פחות מתאים לי"
- "אני רוצה אחרת"
- "אני צריך גם את זה"
4לא משתמשים בנתינה כדי לקבל אהבה
אם נתינה היא דרך לקנות קשר, זה נהיה חוב, לא אהבה.
משפט מסדר:
"אני נותן כי אני בוחר, לא כדי שיישארו."
5שיחה שבועית קצרה של אמת
10 דקות פעם בשבוע:
- מה היה לי טוב
- מה היה לי קשה
- מה אני צריך בשבוע הבא
זה מציל צמדים כאלה.
# מה לעשות בפועל (תוכנית קצרה)
שבוע 1-2
- כל אחד מבקש דבר קטן
- כל אחד אומר "לא" קטן פעם אחת
- לבדוק איך השני מגיב
שבוע 3-4
- שיחה שבועית של אמת
- להוריד הצלה ולהעלות שותפות
שבוע 5-6
- אם עדיין אין אמת ואין גבולות, זה ימשיך להישחק
# מתי לעצור (3 סימני אזהרה)
- 1. נתינה שמגיעה עם טינה ("אני עושה הכול ואף אחד לא מעריך")
- 2. חוסר יכולת להגיד אמת בלי פחד
- 3. עייפות קבועה וחוסר חשק, למרות ש"הכול בסדר"
# איך זה נראה כשהצמד כן מצליח?
- יש חום, אבל יש גם גבולות
- המציל נותן, אבל לא מוחק את עצמו
- המרצה נעים, אבל לא נעלם
- יש שותפות אמיתית, לא שירות
- הקשר נהיה קל יותר, לא כבד יותר
