חלומות עזובים-2

עד ש........הייתה דפיקה בדלת של הכיתה..ישר העיניים של כל התלמידים קפצו לאזור
הדלת...גם העיניים שלי היו בין אלה של התלמידים...המורה קפצה בשאלה "מי זה??" לא
ענו...היא שלחה את עמיר לפתוח את הדלת...עמיר קם ופתח את הדלת..זה היה...זה
היה...זה היה....ש-ג-י-ב אוויייש הוא היה כזה מושלם..הוא אמר למורה שקוראים לשיר
לחדר מורים...קיוויתי בלב שהוא ייקרא גם לי..אבל לא..:(...הקיצר כל השעור
ניגמר..והייה צילצול להפסקה..יצאתי עם נועה להפסקה..הלכנו היסתובבנו דיברנו עד
שהעיניים לי ניתקלו בו...בשגיב...נועה המפגרת הזאת ישר רצה למורן נתנה לה נשיקה
והלכה איתה לצד..אני ושגיב מצאנו את עצמנו עומדים לבד...הוא קרא לי ואמר לי..."יפה
לך להיות סנובית...מה כבר לא אומרים שלום כמו שצריך??" שתקתי...והוא אמר.."הופה גם
לא עונה..יפה..." אוףף לא ידעתי מה להגיד עד שהוצאתי מילה מהפה.."שלום..." והוא:
"מה שלום??...ניזכרת באמת.." אני:" למה אני צריכה להגיד שלום יפה?? מה אני תמיד
צריכה להיות הראשונה שפותחת שיחות??" הוא שתק...ידעתי שזהו...השיחה ה"כייפית"
ניגמרת כי ראיתי את מורן ונועה מתקדמות אלינו שניהן היו מצחקקות...אמרתי למורן
ושגיב שלום יפה ואני ונועה היתקדמנו לכיוון הלוקר שלי הייתי צריכה לקחת את הספרים
ללשון.....

הגעתי ללוקר ואז ניסיתי לפתוח אותו...אוף אבל זה לא הצליח...ניסיתי לשבור אותו אבל
גם..עד שבא ילד תפס לי את היד ואמר לי "בעדינות ילדונת..תנסי וזה יצליח.." שתקתי
היסתובבתי אחורה כדי לראות מי זה...זההההה היהההה...הילד החדש מט'4..ישר היסתובבתי
בחזרה ותפסתי את המנעול של הלוקר שלי...החזקתי אותו העדינות וניסיתי לפתוחץ..."לאט
לאט לאט...בעדינות"...הוא אמר לי בלחש מאחורה אלוהיםם הרגשתי שהתשוקה שלי בוערת
כלפיו...תוך שנייה זרקתי את המנעול על הלוקר וצעקתי "איןן זה לא עובד...זה לא
ניתפח.." הוא אמר לי.."תני לי לנסות.." ואחרי שנייה...הינה הלוקר שלי היה
פתוח..והוא אמר לי.................