מכתב אהבה ישן, לאהבה ישנה

העיניים עצומות,


עדיין רטובות, מאתמול בלילה.


הכר עדיין לח


ולחיי עוד מלוחות,


ובנשמה- הטעיין עודנו מר.


מעיזה לדמיין את דמותך בחלום, למרות שאני יודעת שהכל נגמר.


ובחלום... רק בחלום,אני נמצאת בעולם אחר.


וההרגשה טובה!


מרגישה שלווה כאילו אני מרחפתבאוויר, ובתוך הבטן יש פרפרים, פתאום רואה את מבטך מרחוק,המבט שנתפס אצלי ישר,שנקלט בעיניי, בלבי...


ואני מושיטה אלייך ידיים, קוראת בשמך, אך הדבר היחיד שרואה ומרגישה זה רק המבט שלך.


רוצה שתחבק, להרגיש מוגנת בזרועותייך, שיחד נברח מהכל, אך עדיין אין כלום!


רק המבט....


ואני ממשיכה לקרוא לך אך אתה עדיין רחוק,


ועדיין כל מה שנשאר זה רק המבט...


ולבסוף, על סף יאוש אני, קוראת קריאה אחרונה בשימך, אך כלום, דמותך נגלית אלי רק מרחוק.


וישר על האדמה נופלת ומרגישה כה מושפלת...


איך הכל נהפך אפור ללא פרפרים וללא פרחים מסביב?!
ראשי מושפל כלפי מטה ודמעותיי זולגות בלי ספור, יושבת על הקרקע, על ברכיי, עם לב שבור ויאוש מוחלט. אך פתאום, המבט שנראה כל כך רחוק פתאום כל כך קרוב,


ואתה הגעת אליי אהוב שלי.


את ידך אתה מושיט לי ועוזר לי להתרומם. החתיכות הקטנות שבתוכי לאט לאט מתחילות להשלים אחת את השניה, ויוצרות את לבי חזרה.


ביד מגינה חיבקת אותי וביד השניה ניגבת את דמעותיי, ובשק לחשת לתוך אוזניי: "אני אוהב אותך...".


פתאום בלי מילים, עיניינו נעצמו ושקענו לתוך נשיקה ארוכה שמביעה אהבה, חום ונאמנות, ההרגשה בלב הייתה שלעולם לא ניפרד שוב! פקחתי את עיניי ושוב ראיתי את המבט הזה,עדיין קרוב, רק חבל שזאת הייתה הפעם האחרונה.


הגיע הבוקר, צריך להתעורר..


בשגרה של היום צריך להמשיך, אי אפשר לישון כל היום, מתישהו צריך להפסיק לחלום.


וככה שוב פעם, הכל מחדש, הלב שוב פעם נשבר, ובנשמה הטעם עדיין מר....


 


הגיע הזמן להביט למציאות בעיניים ולהבין כבר- אתה לא שלי יותר, ואולי גם אף פעם לא היית!! רק ידעת לשחק בי כל הזמן, לעזוב ואז לחזור, לעזוב ולחזור לעזוב ולחזור.........


בשבילך הייתי רק עוד אחת, אבל אתה בשבילי היית ה- אחד!!!


אני רק רוצה שאהיה מסוגלת לעזוב הכל בראש מורם בלי חרטות, שיגמרו לי כבר כל השאלות!
כי נמאס לי לחשוש ונמאס לי לתהות, רוצה כבר לדעת את כל התשובות!


הגיע הרגע שנמאס לי כבר ממך, רק רוצה שתצא לתמיד מחיי,


תמצא כבר מישהי אחרת ותפסיק לשחק ברגשותיי!!!