הָיָה עֶרֶב, הָיָה בֹּקֶר,
וְהָיָה יוֹם בָּהִיר,
פָּגַשְׁתִּי אוֹתָהּ בַּדֶּרֶךְ,
נַעֲרָה יְפֵיפִיָּה כַּשִּׁיר.
עֵינֶיהָ כְּמוֹ הַשָּׁמַיִם,
שְׂעָרָהּ כְּמוֹ הַלַּיְלָה,
חִיּוּכָהּ כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ,
קוֹלָהּ כְּמוֹ הַתְּפִלָּה.
וּמֵאָז הָלַכְתִּי אַחֲרֶיהָ,
בַּדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה,
כִּי בְּעֵינֶיהָ הַיְּפוֹת
מָצָאתִי אֶת הָאַהֲבָה.