בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה,
אֲנִי פּוֹתֵחַ אֶת עֵינַי,
וְהַמַּחֲשָׁבָה הָרִאשׁוֹנָה -
הִיא אַתְּ, תָּמִיד אַתְּ.
אֲנִי מְבָרֵךְ אֶת הַיּוֹם הַחָדָשׁ,
מְבָרֵךְ אֶת הָאוֹר שֶׁבָּא,
אֲבָל הַבְּרָכָה הַגְּדוֹלָה
הִיא שֶׁאַתְּ בְּחַיַּי.
יְהִי רָצוֹן שֶׁהַיּוֹם הַזֶּה
יִהְיֶה יוֹם שֶׁל אַהֲבָה,
שֶׁנֵּלֵךְ יַחְדָּיו בַּדֶּרֶךְ,
אֲנִי וְאַתְּ, לְעוֹלָם.