כְּמוֹ הָאֲדָמָה שֶׁמְּקַבֶּלֶת אֶת הַגֶּשֶׁם,
כָּךְ לִבִּי מְקַבֵּל אֶת אַהֲבָתֵךְ,
כְּמוֹ הַשָּׂדֶה שֶׁפּוֹרֵחַ בָּאָבִיב,
כָּךְ נִפְתָּח לִבִּי לְקִרְבָתֵךְ.
אַתְּ הַגֶּשֶׁם שֶׁיּוֹרֵד עָלַי,
אַתְּ הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁמְּחַמֶּמֶת אוֹתִי,
אַתְּ הָרוּחַ שֶׁנּוֹשֶׁבֶת בִּי,
אַתְּ הַכֹּל, אַתְּ חַיַּי.
בְּלָעֲדַיִךְ אֲנִי כְּמוֹ אֲדָמָה צְחִיחָה,
בְּלָעֲדַיִךְ אֲנִי כְּמוֹ שָׂדֶה יָבֵשׁ,
אֲבָל עִמָּךְ - אֲנִי פּוֹרֵחַ,
עִמָּךְ - אֲנִי חַי מֵחָדָשׁ.