עֶרֶב יוֹרֵד עַל הַכְּפָר,
הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת בָּהָרִים,
וַאֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַמִּרְפֶּסֶת,
חוֹשֵׁב עַל יָמִים עוֹבְרִים.
אַתְּ הָיִית כָּאן לְיָדִי,
פַּעַם, בִּימֵי הַנְּעוּרִים,
הָיִינוּ יוֹשְׁבִים בַּשֶּׁקֶט,
מַבִּיטִים עַל הַהָרִים.
עַכְשָׁיו אֲנִי לְבַדִּי,
וְהָעֶרֶב כֹּה שָׁקֵט,
אֲבָל בַּלֵּב אַתְּ עוֹדֵנִי,
אַהֲבָתֵנוּ לֹא שָׁכְחָה.