בצל התאנה

💡 על השיר

"בצל התאנה" הוא שיר על רגע אינטימי פשוט שהפך לנצחי.

התאנה היא עץ מקראי, עץ של ארץ ישראל. "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" - סמל של שלום ושלווה.

"ביום קיץ חם ונערב" - החום של הקיץ הישראלי, אבל גם "נערב" - נעים. יש משהו מתוק בחום הזה.

"השמש בערה ממעל, אבל הצל היה מתוק וטוב" - הניגוד בין השמש הבוערת לצל המתוק. האהבה היא כמו הצל הזה: מגן מפני החום, נותן מנוחה.

"אמרת לי מילים רכות" - היא דיברה. היא אמרה מילים של אהבה.

"ואני שתקתי והקשבתי, כי לא היו לי מילים כן" - והוא? שתק. לא כי לא רצה לדבר - כי לא היו לו מילים. הרגש היה גדול מדי מכדי להיכנס למילים.

"אבל הלב דיבר בשבילי" - השפה של הלב חזקה יותר משפת המילים. הלב יודע לתקשר גם בשקט.

"ובצל התאנה ההוא נולדה אהבתנו לדור דורות" - רגע פשוט - ישיבה בצל עץ - הפך לרגע של נצח. שם, במקום הפשוט הזה, נולדה אהבה שתימשך לדורות.