פרופיל בלוג יומן גולשים כותבים רשת האהבה 💬 פורומים 💕 הכרויות 📬 דואר
אהבה - אתר האהבה הישראלי
רַק עַל עַצְמִי לְסַפֵּר יָדַעְתִּי. צַר עוֹלָמִי כְּעוֹלַם נְמָלָה, גַּם מַשָּׂאִי עָמַסְתִּי כָּמוֹהָ, רַב וְכָבֵד מִכֶּתֶף רָמָה. גַּם דַּרְכִּי - כְּדַרְכָּהּ אֶל הַצַּמֶּרֶת - דֶּרֶךְ יִסּוּרִים וּמַאֲמָץ רָב, יַד עֲנָקִים, יַד זְדוֹנָה וְקָשָׁה, גַּם אֶת כָּל-עֲמָלָהּ - שָׁב וְהָשֵׁב. כָּל שְׁבִילֵי שֶׁמֶשׁ - רְחוֹקִים מִמֶּנִּי, לוּט בַּחֲשֵׁכָה מוֹלַדְתִּי הַנִּסְתָּר, גַּם אִמִּי-אַהֲבָתִי לֹא צָעֲדָה בְּכָל-דְּרָכַי - לְהַדְרִיךְ, לִשְׁמֹר.

1930

💡 על השיר

שיר זה הוא מסע פנימי אל תוך הנפש - וידוי של בדידות עמוקה שנכתב שנה לפני מותה של רחל.

הדימוי של הנמלה הוא מרכזי: יצור קטן הנושא משא כבד ממנו, מטפס בדרך ארוכה אל הצמרת, וכל פעם "יד ענקים" מחזירה אותו לאחור. זו אלגוריה לחייה של רחל - אישה שחלמה חלומות גדולים (אהבה, ילדים, בריאות) וראתה אותם מתנפצים.

"כל שבילי שמש רחוקים ממני" - המשוררת מרגישה מנותקת מהאור, מהחום, מהחיים. "לוט בחשכה מולדתי הנסתר" - היא מרגישה שהזהות האמיתית שלה נשארה חבויה, לא מומשה.

השורה הכואבת ביותר היא האחרונה: "גם אמי-אהבתי לא צעדה בכל דרכי" - אפילו האהבה הבסיסית ביותר, של אם, לא ליוותה אותה. רחל איבדה את אמה בגיל צעיר, ותחושת היתמות הזו מלווה אותה לאורך כל חייה.

למרות הכאב, יש בשיר גם עוצמה: היכולת לספר על עצמה, להכיר בכאב, לתת לו מילים - היא מעשה גבורה שקט.

ברוכים השבים!

התחבר לחשבון שלך באהבה

שאלת אבטחה למניעת ספאם
או התחבר באמצעות

הצטרף לאהבה

יצירת חשבון חדש

3-25 תווים, ללא רווחים
גיל מינימום להרשמה: 13
שאלת אבטחה למניעת ספאם
לפחות 6 תווים
או הרשם באמצעות

שכחת סיסמא?

נשלח לך קישור לאיפוס