פרופיל בלוג יומן גולשים כותבים רשת האהבה 💬 פורומים 💕 הכרויות 📬 דואר
אהבה - אתר האהבה הישראלי
מוּל הַיָּם הַגָּדוֹל כֹּה קָטָן אֲנִי, כֹּה עָיֵף וְכֹה זָקֵן. הֵן הָיִיתִי פַּעַם צָעִיר וְאַמִּיץ, הֵן הָיִיתִי פַּעַם שָׁקֵט. מוּל הַיָּם הַגָּדוֹל חָלְפוּ יָמַי, יָמִים מְתוּקִים שֶׁל אַהֲבָה, וְהָיְתָה שָׁעָה שֶׁל אֹשֶׁר שָׁלֵם, וְהָיְתָה שָׁעָה שֶׁל דְּמָעָה. מוּל הַיָּם הַגָּדוֹל אֲנִי עוֹמֶדֶת, אֲנִי וּלְבַדִּי הָאֲרֻכָּה, וּמְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ תְּשׁוּבָה אַחַת: הַתָּשׁוּב עוֹד הָאַהֲבָה?

💡 על השיר

"מול הים" הוא שיר של התבוננות פנימית מול האינסוף. הים הגדול משמש כמראה לנפש - מולו המשוררת מרגישה את קטנותה, את חולשתה, את זקנתה המוקדמת (רחל נפטרה בגיל 41).

"הן הייתי פעם צעיר ואמיץ" - הפנייה לעבר היא מלאת געגוע. לא רק צעירה - אלא גם אמיצה ושקטה. המחלה לקחה ממנה לא רק את הבריאות, אלא גם את השלווה הפנימית.

"ימים מתוקים של אהבה" - רחל זוכרת את התקופה בכנרת, את האהבה למיכאל, את הימים שבהם הכל היה אפשרי. המילה "מתוקים" היא נדירה בשירתה - בדרך כלל היא כותבת על כאב.

"והיתה שעה של אושר שלם, והיתה שעה של דמעה" - שתי השעות האלה קיימות יחד בזיכרון. האושר השלם והדמעה אינם מנוגדים - הם חלק מאותה חוויה של אהבה.

השאלה האחרונה "התשוב עוד האהבה?" היא שאלה ללא תשובה. היא לא שואלת אם מיכאל יחזור - היא שואלת אם היכולת לאהוב, להרגיש, לחיות באמת - עוד תחזור אליה. הים, כמובן, אינו עונה.

ברוכים השבים!

התחבר לחשבון שלך באהבה

שאלת אבטחה למניעת ספאם
או התחבר באמצעות

הצטרף לאהבה

יצירת חשבון חדש

3-25 תווים, ללא רווחים
גיל מינימום להרשמה: 13
שאלת אבטחה למניעת ספאם
לפחות 6 תווים
או הרשם באמצעות

שכחת סיסמא?

נשלח לך קישור לאיפוס