בַּלַּיְלָה הַשָּׁקֵט, כְּשֶׁהָעוֹלָם יָשֵׁן,
אֲנִי חוֹשֵׁב עָלַיִךְ, אֲנִי חוֹלֵם.
הַכּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם מְאִירִים,
וְהַלֵּב שֶׁלִּי אֵלַיִךְ הוֹלֵם.
מִי יִתֵּן וְהָיִיתְ כָּאן,
לְיָדִי, קְרוֹבָה אֵלַי,
הָיִינוּ יוֹשְׁבִים בַּשֶּׁקֶט,
מַבִּיטִים עַל הַכּוֹכָבִים יַחְדָּיו.
אֲבָל אַתְּ רְחוֹקָה מִמֶּנִּי,
וְהַלַּיְלָה כֹּה אָרֹךְ,
וַאֲנִי שׁוֹלֵחַ לָךְ מַחְשְׁבוֹתַי,
עַל כַּנְפֵי הָרוּחַ הַקָּרָה.