פרופיל בלוג יומן גולשים כותבים רשת האהבה 💬 פורומים 💕 הכרויות 📬 דואר
אהבה - אתר האהבה הישראלי
בַּשָּׂדוֹת הָרְחָבִים שֶׁל אַרְצֵנוּ, תַּחַת שְׁמֵי תְּכֵלֶת בְּהִירִים, הָלַכְנוּ יַחְדָּיו, אֲנִי וְאַתְּ, בֵּין שִׁבֳּלִים זְהוּבוֹת וּפְרָחִים. הָרוּחַ נָשְׁבָה עָלֵינוּ, רוּחַ חַמָּה שֶׁל קַיִץ, וְהַלֵּב הָיָה מָלֵא אַהֲבָה, אַהֲבָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ. אֵלֶּה הָיוּ הַיָּמִים הַיָּפִים, יְמֵי הַנְּעוּרִים שֶׁלָּנוּ, וּבַלֵּב נִשְׁאַר הַזִּכָּרוֹן, זִכְרוֹן שֶׁלֹּא יִמָּחֶה לְעוֹלָם.

💡 על השיר

"בשדות" הוא שיר נוסטלגי על אהבת נעורים בנופי ארץ ישראל.

"בשדות הרחבים של ארצנו" - הפתיחה מקשרת את האהבה האישית לארץ. זו לא סתם אהבה - זו אהבה בארץ ישראל, בשדות שלה.

"תחת שמי תכלת בהירים" - השמיים הכחולים של ישראל הם רקע קבוע בשירת קרני. הם מסמלים את הפתיחות, את האופטימיות.

"הלכנו יחדיו, אני ואת" - הליכה משותפת, פשוטה. לא אירוע דרמטי - רק שני אנשים הולכים יחד.

"בין שיבולים זהובות ופרחים" - התמונה אידילית: שדות חיטה, פרחים. זו ארץ ישראל של החלוצים, ארץ של פריחה ותקווה.

"והלב היה מלא אהבה, אהבה שאין לה קץ" - הלב מלא, לא חסר. והאהבה - אינסופית.

"אלה היו הימים היפים, ימי הנעורים שלנו" - והנה המעבר לנוסטלגיה. "היו" - עבר. הימים האלה כבר לא קיימים.

"ובלב נשאר הזיכרון, זיכרון שלא יימחה לעולם" - אבל הזיכרון נשאר. גם אם הימים עברו, גם אם הנעורים נגמרו - הזיכרון של האהבה הזו נצחי.

זהו שיר על הדרך שבה אהבה הופכת לזיכרון, והזיכרון הופך לחלק ממי שאנחנו.

עוד שירים של יהודה קרני

ברוכים השבים!

התחבר לחשבון שלך באהבה

שאלת אבטחה למניעת ספאם
או התחבר באמצעות

הצטרף לאהבה

יצירת חשבון חדש

3-25 תווים, ללא רווחים
גיל מינימום להרשמה: 13
שאלת אבטחה למניעת ספאם
לפחות 6 תווים
או הרשם באמצעות

שכחת סיסמא?

נשלח לך קישור לאיפוס