בַּשָּׂדוֹת הָרְחָבִים שֶׁל אַרְצֵנוּ,
תַּחַת שְׁמֵי תְּכֵלֶת בְּהִירִים,
הָלַכְנוּ יַחְדָּיו, אֲנִי וְאַתְּ,
בֵּין שִׁבֳּלִים זְהוּבוֹת וּפְרָחִים.
הָרוּחַ נָשְׁבָה עָלֵינוּ,
רוּחַ חַמָּה שֶׁל קַיִץ,
וְהַלֵּב הָיָה מָלֵא אַהֲבָה,
אַהֲבָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ.
אֵלֶּה הָיוּ הַיָּמִים הַיָּפִים,
יְמֵי הַנְּעוּרִים שֶׁלָּנוּ,
וּבַלֵּב נִשְׁאַר הַזִּכָּרוֹן,
זִכְרוֹן שֶׁלֹּא יִמָּחֶה לְעוֹלָם.