פרופיל בלוג יומן גולשים כותבים רשת האהבה 💬 פורומים 💕 הכרויות 📬 דואר
אהבה - אתר האהבה הישראלי
לְבַדִּי, לְבַדִּי נִשְׁאַרְתִּי, וְהַשְּׁכִינָה בִּכְנָפֶיהָ הַשְּׁבוּרוֹת חוֹפֶפֶת רֹאשִׁי, צִלָּהּ עַל צִלִּי. וְשָׁחָה רֹאשִׁי בְּבָכְיָהּ, וְנָפְלָה דִמְעָתָהּ בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁלִּי.

1902

💡 על השיר

"לבדי" הוא שיר על בדידות מוחלטת - אבל גם על נחמה מפתיעה.

המילה "לבדי" חוזרת פעמיים בפתיחה, מדגישה את העוצמה של הבדידות. כולם עזבו, הלכו, נעלמו. רק המשורר נשאר.

אבל אז מופיעה השכינה - הנוכחות האלוהית, הנשית, הרחמנית. והיא לא מופיעה בתפארתה - כנפיה "שבורות". גם האל, נדמה, סובל. גם הוא נפגע.

"חופפת ראשי" - היא מגינה עליו, מכסה אותו, מחבקת אותו. "צלה על צלי" - שני צללים מתמזגים, שתי בדידויות נפגשות.

"ושחה ראשי בבכיה" - היא בוכה, והראש שלו נמוך מדמעותיה. יש כאן קרבה אינטימית מפתיעה בין האדם לאלוהים - שניהם בוכים יחד.

"ונפלה דמעתה בתוך התפילה האחרונה שלי" - הדמעה של השכינה נופלת לתפילה של המשורר. התפילה האחרונה - אולי תפילה אחרונה בחיים, אולי התפילה האחרונה שנותרה לו כוח לומר.

השיר אומר: גם בבדידות המוחלטת, אתה לא לבד. יש מישהו שרואה אותך, שבוכה איתך, שדמעותיו מתערבבות בשלך. זו אהבה אלוהית, אבל גם אנושית מאוד.

ברוכים השבים!

התחבר לחשבון שלך באהבה

שאלת אבטחה למניעת ספאם
או התחבר באמצעות

הצטרף לאהבה

יצירת חשבון חדש

3-25 תווים, ללא רווחים
גיל מינימום להרשמה: 13
שאלת אבטחה למניעת ספאם
לפחות 6 תווים
או הרשם באמצעות

שכחת סיסמא?

נשלח לך קישור לאיפוס