פרופיל בלוג יומן גולשים כותבים רשת האהבה 💬 פורומים 💕 הכרויות 📬 דואר
אהבה - אתר האהבה הישראלי
הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ, וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת, וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי, קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת. וּבְעֵת רַחֲמִים, בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת, שְׁחִי וַאֲסַפֶּר לָךְ סוֹד יְסוּרָי: אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים - הֵיכָן נְעוּרָי? וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה: נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְּלַהַט - אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם - מַה-זֹּאת אַהֲבָה? הַכּוֹכָבִים רִמּוּ אוֹתִי, הָיָה חֲלוֹם - גַּם הוּא עָבָר; עַתָּה אֵין לִי כְּלוּם בָּעוֹלָם - אֵין לִי דָּבָר.

1905

💡 על השיר

"הכניסיני תחת כנפך" הוא אחד משירי האהבה הגדולים בשפה העברית, ויש בו שכבות של משמעות שהולכות הרבה מעבר לרומנטיקה פשוטה.

הדובר מבקש מהאהובה להיות לו הכל: אם, אחות, מקלט, קן לתפילות. הוא לא מחפש אהבה רומנטית בלבד - הוא מחפש בית, משפחה, מקום בעולם. יש כאן ילד פנימי שמחפש נחמה.

"אומרים, יש בעולם נעורים - היכן נעוריי?" - השאלה הזו חושפת אדם שמרגיש שהחמיץ את תקופת הנעורים. ביאליק גדל בעוני, איבד את אביו בגיל צעיר, ונאלץ להתבגר מהר מדי. הנעורים שלו "נגנבו".

"נפשי נשרפה בלהט" - הוא מכיר ברגשות עזים, באש הפנימית, אך שואל "מה זאת אהבה?" - כאילו חווה את הכאב של האהבה בלי לטעום את מתיקותה.

"הכוכבים רימו אותי" - יש כאן האשמה של הגורל, של היקום. הכוכבים, שאמורים להנחות ולברך, הוליכו אותו שולל.

הסיום "עתה אין לי כלום בעולם - אין לי דבר" הוא צעקה של ריקנות מוחלטת. זה לא דיכאון חולף - זו הכרה קיומית עמוקה בבדידות.

השיר נכתב כשביאליק היה רק בן 32, אך הוא נשמע כמו וידוי של אדם בסוף דרכו. זוהי עוצמתה של השירה - לתת מילים לרגשות שאנחנו לא מעזים לומר בקול.

ברוכים השבים!

התחבר לחשבון שלך באהבה

שאלת אבטחה למניעת ספאם
או התחבר באמצעות

הצטרף לאהבה

יצירת חשבון חדש

3-25 תווים, ללא רווחים
גיל מינימום להרשמה: 13
שאלת אבטחה למניעת ספאם
לפחות 6 תווים
או הרשם באמצעות

שכחת סיסמא?

נשלח לך קישור לאיפוס