בָּעֶרֶב, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת,
וְהַשָּׁמַיִם מִתְאַדְּמִים,
אֲנִי יוֹשֵׁב וְחוֹשֵׁב עָלַיִךְ,
וְהַגְּעָגוּעִים עוֹלִים.
בָּעֶרֶב, כְּשֶׁהַכּוֹכָבִים יוֹצְאִים,
וְהַלַּיְלָה מִתְקָרֵב,
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵינֵךְ כָּאן,
אֲבָל הַלֵּב עוֹד אוֹהֵב.
בָּעֶרֶב, בַּשֶּׁקֶט הַגָּדוֹל,
כְּשֶׁהָעוֹלָם נִרְדָּם,
אֲנִי שׁוֹלֵחַ לָךְ אַהֲבָה
עַל כַּנְפֵי הָרוּחַ הַחַם.